לאחר שחזר יגאל אלון מסיור בן יום וחצי בגליל העליון והתחתון, בעמק בית שאן ובעמק יזרעאל ושוחח עם המפקדים הבכירים במרחב, הוא הזדרז עוד באותו יום להגיש לפיקוד העליון דין וחשבון מפורט. החיפזון של אלון ללמוד את הבעיות בצפון הארץ באופן שטחי ולהגיש מייד דיווּח שכלל בעיקר הצעות פעולה שטחיוֹת ולא מבוססות מלמדים שהוא היה מתוסכל מאוד ולא הבין שאינטלקטואליזציה של הנסיבות מחייבת לימוד מעמיק יותר. אבל לא המצב בצפון הארץ עניין אותו אלא מצבו שלו כפי שנתקע במטה הפלמ"ח וארבעה חודשים לא עשה דבר משמעותי. אלה עיקריו של הדיווּח: חלקו הראשון הוקדש לעמק יזרעאל שבו הוא המליץ לתקוף כפרים ערביים כדי שהאויב לא יוכל להתארגן להתקפה רבתי על יישובים יהודיים; למנוע מעבָר שיירות של ערבים שהיו מאובטחות בחיילי הלגיון העֵבר-ירדני מפני שהן סיכנו לדבריו את יישובי העמק ובייחוד את עפולה; לכבוש ולהשמיד את הכפרים הערביים זרעין,¹ מוקיבלה,² מזר ונוריס³ שעל הגלבוע ומורדותיו, ולתפוס משלטי-קבע בזרעין ובמזר; להטריד את העיירה הערבית בית-שאן כדי להמריץ את בריחת תושביה ולכבוש את הכפרים סמריה ופראונה שמדרום לה וכן להשתלט על רכס כּאוכּב אל-הווא.⁴ את הפעולות האלה הציע אלון להטיל על הגדוד הראשון של הפלמ"ח בפיקודו של דן לנר שבסיסיו היו בעמק יזרעאל ובגליל המערבי. בגליל העליון המזרחי, כתב אלון, יש מאות לוחמים ערבים שהסתננו אליו מרמת הגולן והצטרפו לכנופיות שחבריהן תושבי צפת והכפרים באזור. לדבריו, הקצינים הבריטיים באצבע-הגליל סייעו לכנופיות האלה לתפוס את משטרות נבי יושע והר כנען. הבריטים עומדים לפַנות את המחנה הצבאי והמשטרה בראש-פינה. המַתוּאַלים⁵ מצטרפים למלחמה נגד היהודים. לקוניטרה הובא גשר מתפרק כדי לצלוח את הירדן. לערבים יש יתרון בגזרת הקיבוצים דן ודפנה. אלון הציע לתגבר את הגליל העליון בכמה פלוגות ולהוסיף לו נשק, לנתק את צפת הערבית מהכפרים עין-זיתון וביריה הערבית, להטריד את הכפרים האלה באש כדי להבריח את תושביהם; להרחיק את הקצינים הבריטיים הבכירים המסייעים לערבים; לכבוש את משטרת הר כנען ולתפוס את מחנה הצבא ואת המשטרה בראש-פינה מייד עם פינוייָם, לכבוש את הכפר מלכיה⁶ שבגבול לבנון כדי שלערבים שבמשטרת נבי יושע לא תהיה גישה לגבול וכדי לחסום את דרך הפלישה; לחפור תעלות ולהציב מכשולים ושדות מוקשים בין דן ודפנה לבין הגבול; לתפוס משלט אחד בתל אל-קאדי⁷ ושניים לאורך הירדן בין משמר-הירדן שליד גשר בנות יעקב מצפון לכנרת ושניים בין רמות נפתלי לביריה העברית; לגרש את הבדואים החונים בין מפגש הירדן והכנרת ובין ג'יבּ יוּסוּף,⁸ ולהניח מחסומים אנטי-טנקיים על הכביש היוצא מגשר בנות יעקב. בדיווּח הזה אין מדובר על כיבוש צפת ולא על העלאת הגדוד הראשון של הפלמ"ח לאצבע הגליל, שהיו שני מהלכי-מפתח ב"מבצע יפתח".⁹

למחרת, ב-23 באפריל, שלח בן-גוריון מירושלים מברק לראובן שילוח, לישראל גלילי וליגאל ידין¹⁰: "האם אתם סבורים שכיבוש חיפה מאפשר ומחייב ריכוז כוח גדול לכיבוש צפת?".¹¹ מתלונת מפקדי אצבע הגליל העליון עוד לפני הסיור והדיווּח של אלון, על מחסור בלוחמים, הסיקו בן-גוריון וישראל גלילי שהגיוס מהקיבוצים אינו מספיק. גלילי דרש ממח"ט "גולני", משה מן, לדווח לו "מה נעשה לגייס חי"ש מהמשקים לצורכי פעולות התקפה?".¹² גלילי הבטיח במברק למחרת למשה מן לבוא לאיילת-השחר לפגישה עם נציגי הקיבוצים מפני ש"הכרחית התגייסות כללית במשקים".¹³ גלילי לא נסע לאיילת-השחר מפני שמשה מן נסע לתל אביב ונפגש אתו שם. גלילי דיווח לבן-גוריון שהיה תקוע בירושלים¹⁴: "בגליל העליון המזרחי מחמיר המצב". לדברי גלילי, נציגי המשקים הִתנו התגייסות חבריהם בקבלת אנשים מהעורף לעבודות חקלאיות, וגלילי הודיע לבן-גוריון על ניסיון לשלוח לגליל העליון פועלי בניין מתל אביב: "גיוס פועלי הבניין מתעכב. בדעתי לגייס גדנ"ע לחודש ימים לעבודה במשקים מגיל שש-עשרה. הודיעני הסכמתך". באותו מברק הביע גלילי "חשש ממזימה בריטית לעזור לאויב להשתלט על הגליל המזרחי".¹⁵

ב-25 באפריל חזר בן-גוריון לתל אביב, קיבל דיווחים וכתב ביומנו שהכישלון בנבי יושע נגרם "רק מפני שלא גייסו לפעולה כוחותינו שאפשר וצריך היה לגייס מהמשקים. יותר פועלים תוך שגרה וגישה ביורוקרטית. יותר מדי כפופים למושגים סטאטיים".¹⁶ כשדובר בפיקוד העליון על מתקפה כוללת בגליל המזרחי העליון, מיהר יגאל אלון להציע את עצמו לפקד עליה.¹⁷ הצעתו אושרה והרמטכ"ל בפועל, יגאל ידין, מינה באותו יום את אלון לתפקיד והעניק למבצע את השם "יפתח" שהם ראשי התיבות של השם יגאל אלון-פייקוביץ ושם המחוז ב"הגנה": "תל חי".¹⁸ כך הרגיע ידין את האגו הפגוע של מפקד הפלמ"ח.¹⁹ _______________ בשבוע הבא: מפקד הפלמ"ח יגאל אלון מעדיף את הקריירה האישית שלו על פני המשך קיום הפלמ"ח; מקורותיה של תרבות ביטחון לקויה במדינת ישראל; פחד נפל על מח"ט "הראל" יצחק רבין מעלייתו של יגאל אלון לגליל ונטישתו כמח"ט ללא "אבא" בירושלים; יגאל אלון 'גנב' מחברו בפלמ"ח ובתנועה הקיבוצית, אורי יפה, את הבכורה; יגאל אלון מאוכזב מהמפקדים הבכירים והוותיקים של הפלמ"ח; הגדוד השלישי של הפלמ"ח מתחיל במהלכים לכיבוש צפת לפני מבצע "יפתח"; פריצת דרך לצפת.

1. היה כפר ערבי גדול בעמק חרוד, החלק המזרחי של עמק יזרעאל. היום קיבוץ יזרעאל. 2. כפר ערבי ישראלי בין חבל תענך לג'נין. 3. היה כפר ערבי על הר הגלבוע. 4. כוכב הירדן, ידוע גם בשמות יפה נוף וכוכב הרוחות. עד מלחמת העצמאות היה זה כפר ערבי. היום גן לאומי ואתר ארכאולוגי המוקם בקצה המזרחי של רמת יששכר בשולי הגליל התחתון, בין הכנרת לבית שאן. 5. מוסלמים שיעים המתגוררים בדרום-לבנון ובאזור הבקאע שבמזרח לבנון. מייצג אותם ארגון החיזבאללה. 6. כיום קיבוץ מלכיה על כביש הצפון במרחק שישה קילומטרים ממערב לצומת כ"ח. 7. כיום תל-דן, ליד מקורות הירדן במרחק קילומטר מקיבוץ דן. 8. כיום קיבוץ עמיעד. 9. א"צ, מסאשה אל ידין, 22 באפריל 1948. 10. יום קודם לכן. 11. ארכיון מורשת בן-גוריון, 155740 אל שילוח, אל ידין, 23 באפריל 1948. 12. את"ה, ארכיון גלילי, תיק 23, לגולני מהִלל, 21 באפריל 1948. 13. את"ה, ארכיון גלילי, תיק 23, לגולני, ב-22 באפריל 1948. 14. בן-גוריון עלה לירושלים ב"שיירת הדמים" של מבצע "הראל/יבוסי", ממנה ברח מח"ט הראל יצחק רבין ובניגוד לפקודה לא החזיר רבין את השיירה לתל אביב וכך נתקע בן-גוריון בירושלים מחוץ למטה הפיקוד שלו. 15. את"ה, ארכיון גלילי, תיק 23, לאמיתי מהִלל, 23 באפריל 1948. 16. יומן דב"ג, 25 באפריל 1948. 17. ירוחם כהן, "לאור היום ובמחשך", עמ' 111. 18. אריה חשביה, "פלמ"ח יפתח", עמ' 43. 19. ראיונות עם יגאל ידין.