X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
הביקורת על אבו מאזן וממשלתו הולכת וגוברת, אך נכון לעכשיו אפילו החמאס מבין שהקרקע אינה בשלה להפיכה; השאלה היא מה יקרה ביום שאחרי הנשיא הנוכחי
▪  ▪  ▪
[צילום: מג'די מוחמד, AP]

בחלוף שלושה חודשים ממבצע "שומר החומות", נראה שמעמדם של אבו מאזן והרשות הפלשתינית מוסיף ומתדרדר. הזעם הציבורי נמשך, ביטויי אי-אמון בנשיא הרשות ובמנגנוניה נמשכים, האשמות הרשות בשחיתות מועצמות והן מלוות ביטויים סרקסטיים, וכן מתרבים סכסוכים בין-חמולתיים אלימים, בעוד גופי הביטחון של הרשות חוששים להתערב. אין מדובר עוד בביקורת שמטרתה לחולל שינוי מדיניות או הסרה מסדר היום של גזירה כזו או אחרת, שאותה מבקשת הרשות להטיל. מדובר במיאוס, חוסר עניין בהמשך קיומה של הרשות במתכונתה הנוכחית, הנתפסת כמסואבת ובלתי כשירה, שדינה להתפרק ולהיבנות מחדש על יסודות אחרים.
ביטול הבחירות למועצה המחוקקת באפריל 2021, שהיה המאיץ העיקרי למבצע "שומר החומות", חשף בעיני הציבור הפלשתיני את חוסר התוחלת שבמדיניות אשר אותה מוביל אבו מאזן מאז נבחר לנשיאות ב-2005 - תיאום ביטחוני עם ישראל והימנעות מכל חיכוך עם חיילי צה"ל ומשטרת ישראל, וכן הישענות על הקהילה והמוסדות הבינלאומיים כמוקד לחץ על ישראל.
אבו מאזן הוביל את הקו שעשה את המאבק המזוין בישראל ללא-לגיטימי כמעט, הגדיר את התיאום הביטחוני כהכרחי לשליטת הרשות ונטרל למעשה את ההפגנות ההמוניות מחשש לאובדן שליטה ולריבוי נפגעים בהתנגשויות עם צה"ל ועם מתנחלים. מדיניות זו נתפסת כיום בעיני הציבור הפלשתיני כרופסת וכנועה, ופרט לכך שהיא משחררת את ישראל מכל נטל ביטחוני, היא שוללת מהפלשתינים את האיום בפיגועים כאמצעי לחץ עיקרי על ישראל.
זהו הרקע לחוסר השקט השורר בשטחי יהודה ושומרון מאז "שומר החומות". המחאות נגד אבו מאזן והרשות הפלשתינית נמשכות, ומדי פעם הן מלובות על-ידי פעולות כושלות של מנגנוני הביטחון של הרשות. דוגמה בולטת היא מות הפעיל נזאר בנאת ב-24 ביוני, במהלך חקירה במתקן של מנגנוני הביטחון, שהגביר את הזעם. בנאת, איש חברון ואופוזיציונר עצמאי שהרבה להפיץ סרטונים ביקורתיים כלפי הרשות, משך עוקבים רבים.
מאז האירוע נרתעים מנגנוני הביטחון מעימות עם הציבור והם מתערבים פחות מאשר בעבר במריבות אלימות בין חמולות. לכך נוסף החיכוך הגובר בין פלשתינים לבין צה"ל ומתנחלים, שגם בו יש מידה של קריאת תיגר ומחאה כלפי הרשות הפלשתינית. החיכוך הוא כמעט יום-יומי וכרוך בפצועים והרוגים רבים יחסית לנתוני שנים קודמות במהלך נשיאותו של אבו מאזן. על-פי דיווחי צה"ל, מאז "שומר החומות" נהרגו יותר מ-40 איש בתקריות אלה, ומותם מזין את הזעם המתפשט ברחבי יו"ש.
חמאס הוא הנשכר מן ההתפתחויות
תושבי העיירה ביתא, הסמוכה להיאחזות אביתר שהוקמה על-ידי מתנחלים ופונתה ונותרה בה נוכחות של צה"ל, מתמידים למחות מול ההיאחזות ופועלים במתכונת ההטרדות הליליות, בהשראת חמאס ברצועת עזה. שליטת מנגנוני הביטחון של הרשות נחלשה בג'נין, ופעילותן של חבורות חמושות מקומיות מחייבת לאחרונה את צה"ל לפעול באזור כדי לסכל התארגנויות לביצוע פגועי טרור. אישורי הבנייה שנתנו לאחרונה בהתנחלויות מוסיפים למתח הקיים, למרות היתרי הבנייה שניתנו במקביל לפלשתינים בשטחי C.
בדעת הקהל הפלשתינית, חמאס הוא הנשכר העיקרי מהתפתחויות אלה. חמאס נתפס כיום כמייצג העניין הפלשתיני באורח אותנטי יותר מאשר הרשות, וכזה שאינו חושש מלהתעמת עם ישראל. הסוקר ח'ליל שקאקי העריך, כי חמאס נחשב היום כמי שביכולתו לחולל שינוי במתכונת היחסים הא-סימטריים בין ישראל לפלשתינים.
ביטול הבחירות למוסדות הפלשתינים על-ידי אבו מאזן העיד למעשה על ויתור שלו על הובלת העימות סביב המקומות הקדושים בירושלים. החלטתו הזו העמיקה את הקרע עם חמאס, דחקה לקרן זווית את רעיון הפיוס הלאומי ומדרבנת את חמאס לאתגר את הרשות ולהחלישה. אחת הדרכים שאליהן פנה חמאס היא החבירה הפומבית ל"ציר ההתנגדות" המונע על-ידי אירן ושלוחיה, וכן הכרזות קולניות על תיאום בין זירות המאבק בישראל – בדרומה ובצפונה.
לגיטימציה בבחירות מלפני 16 שנים
עם זאת, עד כה אין בתופעות והתפתחויות אלה כדי ליצור את המסה הקריטית להפלת הרשות. הרשות הפלשתינית, חרף חולשתה, שומרת לפי שעה על מעמדה, ומנגנוני הביטחון שלה נהנים עדיין מיכולת הרתעה בלתי מבוטלת. כמה עובדות יסוד מסייעות לאבו מאזן ולרשות הפלשתינית לצלוח, לפחות עד כה, את המשבר.
הראשונה היא בחירתו של אבו מאזן, אומנם לפני 16 שנה, בבחירות לגיטימיות (ברוב של 60%, לא ברוב של 90% ומעלה כמקובל במדינות ערב), וכן הגושפנקא הציבורית שבה זכתה תוכניתו המדינית שבה הוא דבק מאז. השתיים מזינות ציפייה שמחליפו יעבור אף הוא תהליך דומה (ולא בהפיכה). לכך נוספה תנופת הבנייה הנרחבת שהתבצעה ביו"ש בשנים הראשונות שלאחר הפיכת חמאס ברצועת עזה. אלו השנים בהן כיהן סלאם פיאד ופעל בהנחייתו של אבו מאזן כראש ממשלה (2013-2007).
פיאד הנהיג את הסיסמה "לא נבנה אם לא נשתחרר ולא נשתחרר אם לא נבנה", ואימץ את מדיניות אבו מאזן דאז: הוא בנה, הרחיב את ההשקעות בכלכלה, יצר אלפי מקומות עבודה ונלחם ביעילות בשחיתות. בשנים אלה נוצר מעמד בינוני רחב יחסית, שנהנה מיציבות כלכלית ומהכנסה קבועה, המאפשרת לתכנן עתיד, לקבל אשראי בנקאי ולעמוד בהתחייבויות כספיות. על-פי דיווחים פלשתינים, למעלה מ-150,000 משפחות נוספו בתקופה זו למעגל המתפרנסים מהפעילות שמבצעת או מחוללת הרשות הפלשתינית ברחבי יו"ש.
כל אלה נזקפים לזכותו של אבו מאזן ומקשים על המבקשים להפר את היציבות בגדה להחריף עוד את המתח והמחאה הציבורית. יתר על כן: פלשתינים רבים - חרף הזעם המצטבר לאורך שנים כלפי ישראל - רואים בה מודל לחיקוי. צעירים ומבוגרים, משכילים יותר ופחות, שרובם נמנים על הזרם הלא-איסלאמי, מבקשים להיבנות מהקשר עם ישראל ולא ליצור עוד מדינה ערבית, שבה יהיה מקום מועט לערכים בסיסיים כמו זכויות אדם. חלק ניכר מקבוצה זו תומכים ברעיון של מדינה שוויונית אחת, בין הירדן לים.
לפיכך, כל עוד אבו מאזן מכהן, יקשה על הזעם והמחאה להיתרגם להדחה, כפי שאירע במספר מדינות במהלך "האביב הערבי". חמאס, הגם שהוא הכוח החזק יותר כיום בדעת הקהל הפלשתינית, מודע היטב לקשיי המשילות שלו, ללגיטימציה החסרה לו בקרב חלקים רבים בחברה הפלשתינית, ולחולשתו מול הקהילה הבינלאומית – שעליה נשענים הלגיטימציה ולמעשה קיומה של הרשות הפלשתינית, לסיכונים הכרוכים בנטילת השלטון ללא בחירות וגם לערעור על יכולת המשילות שלה בעיני הציבור. על כן, במהלך דיונים בסוגיית הפיוס הבין-ארגוני, חמאס גילה עניין בשיתוף בשלטון ולא בהובלה בלעדית.
לא מוכנים לתחליף למהלך מדיני
האם משמעות הדברים היא, שהמחאות הללו והחיכוך היום-יומי בין גורמי הביטחון הישראלים לבין תושבים פלשתינים ברחבי יו"ש אינם פוגעים במידה ניכרת ביציבות הרשות הפלשתינית? האם יכולה ישראל להסתפק בניסיונות לשפר את התשתית הכלכלית וחיי היום-יום של הפלשתינים ולהתמיד במדיניות של ניהול הסכסוך, או שמא עליה להעמיד לנגד עיניה גם היבטים נוספים של המשוואה, הקשורים בשאיפות הלאומיות הפלשתיניות?
כמו שהעידה שוב ההסלמה שהובילה ל"שומר החומות", בכוחם של שיקולים ורחשי לב לגבור על שיקולים פרקטיים של רווח והפסד, לחולל מחאות, אלימות ושפיכות דמים. משקלם של שיקולים אלה גובר גם עקב ההנחה הרווחת בקרב הציבור הפלשתיני בימים אלה, בין היתר לנוכח שינויי הממשל בארצות הברית, שכיום אין מדובר עוד על חתירה להסדר שבמסגרתו תכונן מדינה פלשתינית עצמאית, אלא על פתרונות חירום שתכליתם היא המשך ניהול הסכסוך.
ואכן, בזירה הפלשתינית התגבשה התנגדות עיקשת לכל מהלך שלא יהיה חלק מאסטרטגיה מדינית רחבה. הרעיונות הרבים שהוצעו ומוצעים לפלשתינים בתחומי הכלכלה והתשתיות, אינם מתקבלים כתחליף לתהליך מדיני. החשש מאימוץ גישת ניהול הסכסוך תוך התמקדות בתחומים אלה על-ידי ממשל ביידן אך גובר. אמנם, מוסד הרשות הפלשתינית נתפס בעיני פלשתינים רבים כהישג לאומי, אולם רק כשלב מקדים למדינה עצמאית. אפילו חמאס, שהתנגד להסכמי אוסלו, רואה היום ברשות מוסד שיש לפעול לשימורו. האם ביום שלאחר אבו מאזן יוכלו הפלשתינים להמשיך ולהסתפק במעוז היחיד הזה, או שמא ינסו להוכיח שביכולתם להשיג את מה שאבו מאזן לא הצליח, קרי התקדמות מוחשית לעצמאות?

הכותב הוא חוקר בכיר במרכז למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
תאריך:  28/08/2021   |   עודכן:  28/08/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות העולם הערבי
איתמר לוין
המזרח התיכון מחולק לשלושה מחנות בראשות מדינות שאינן ערביות - אירן, טורקיה וישראל    השליטים ששרדו את האביב הערבי מתקשים לשמר אפילו את הלאומיות המקומית
רפי לאופרט
ישראל מאופיינת ב-4 שסעים חברתיים עיקריים: לאומי, דתי, פוליטי ואתני; השסע הלאומי מייצג דיכוטומיות שאינן ניתנות לגישור    אצל רבים גוברת ההכרה שדרושה הכרעה ואי-השקט האזרחי הפושה בישראל, שאליו מתלווה חוסר משילות, התפוררות השירותים הציבוריים וחוסר ביטחון אזרחי - מגיעים לממדים מאיימים
יוני בן-מנחם
ארגון חיזבאללה מאתגר את ישראל ומזהיר כי יגיב על פגיעה בספינות אירניות שמביאות דלק ללבנון מאירן. האזהרה נועדה להרתיע את ישראל מפעולה צבאית ולהרחיב את משוואת ההרתעה מעבר לדרום לבנון גם אל לב הים התיכון
יעקב עמידרור
ישראל מעולם לא ציפתה שארה"ב תילחם בשבילה, ולכן הנסיגה האמריקנית מן המזרח התיכון אינה מהווה שינוי משמעותי; ניתן למנף אותה כדי לחזק את מעמדה של ישראל כתומכת היציבה היחידה של ארה"ב באזור    הנסיגה האמריקנית מחזקת את היומרות התוקפניות של אירן וטורקיה, מולן צריכות להתייצב מדינות ערב כאשר הן מלוכדות – ואפילו נעזרות בישראל
איציק וולף
לדברי גרינברג, תנועת הפוליסריו עוברת שינוי - מתנועת שחרור מקומית לגוף פרוקסי חדש שבו משתמשת טהרן ומאיימת על היציבות האזורית באפריקה כולה    אלג'יריה מאשימה: מציתי היערות קשורים ליישות הציונית ומופעלים על-ידי מרוקו וישראל    מרוקו וישראל דחו הטענות כמומצאות והזויות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il