1. כצפוי, עו"ד בועז בן-צור המשיך להציג (יום ג', 14.9.21) דוגמאות רבות לקשרים בין אילן ישועה לבין פוליטיקאים בכירים, ולהתערבותו של ישועה בתכני וואלה שנגעו להם. היום היה זה תורם של אביגדור ליברמן, סילבן שלום ומשה כחלון. תשובתו של ישועה לגבי כולם הייתה זהה: הוא פעל לפי בקשתם/דרישתם של שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ. בן-צור אמר שהתשובה הזאת טובה עבורו, וישועה הגיב שהוא אומר את האמת ולא משנה לו למי היא טובה. בן-צור הסביר במהלך הדיון מה הקו שלו: "עד שהחלה החקירה הנגדית של ישועה, הרושם שנוצר היה שעד הפניות של דוברי ראש הממשלה - לא היו פניות כאלה באתר". הוא הבטיח שיסיים את החקירה הנגדית בישיבה הבאה, אבל אולי יצטרך עוד שעה-שעתיים בישיבה שאחריה. מאחר שהדיון היום הופסק מוקדם יותר, משום שישועה חש שלא בטוב, ניתן לשער שיידרשו לבן-צור עוד שני ימי דיון אחרי חג הסוכות. 2. השופטים שוב ניסו, בפעם המי-יודע-כמה, לצמצם את החקירה. משה בר-עם אמר: "יש שאלה של משקל סגולי, מה שאדוני מגיש כבר קיים, אפשר להגיש ולא צריך לחקור. הכיוון שאדוני הולך בו הוא ברור, ואפשר היה לנקוט בדרך בה נקט, אבל בשלב מסוים לא צריך עוד מסמכים". בן-צור: "זה בהחלט גם תיק של מינון, של ההיקפים שישנם". רבקה פרידמן-פלדמן: "אם אדוני חושב שנורא חשוב להגיש את זה, תגישו את זה; הכל כתוב שם". בנושא סיקורו של כחלון, בר-עם נשמע קצר רוח: "אדוני קיבל את הזמן והוא הולך ומתקצר. אני מתקשה להבין את הדלתא. אדוני ביקש להציג טיעון, הוא הובהר, ואדוני מבקש לבסס עניין שכבר הוצג בראיות. בסופו של דבר הערך השולי הולך ופוחת". לאורך היום החל בן-צור להגיש מקבצי מסמכים, כפי שרצו השופטים, אבל לא ויתר על הציטוטים הארוכים של ההתכתבויות והפרסומים. כפי שאמרנו בעבר, בהחלט ייתכן שבכל תיק אחר - השופטים היו קוצבים כעת את זמן החקירה. 3. התביעה מצידה טוענת, וגם על כך כבר עמדנו, כי השאלה המרכזית איננה האם ישועה התערב, אלא האם עשה זאת בהנחיית בני הזוג אלוביץ. בהקשר זה, הקו של בן-צור עשוי להתברר כחרב פיפיות. אם ישועה הוא מנכ"ל שכל כך מתערב בתכני האתר, מדוע הבקשות של בני הזוג היו בעיקרן - ובהפרש ניכר - בנוגע לבנימין נתניהו ומשפחתו? ואם יתר ההתערבויות שלהן היו בנוגע לפוליטיקאים שיכלו לסייע בדרך כלשהי לעסקיה של קבוצת בזק, האם אין זה מלמד על המניע שמאחורי ההתערבויות שלהם בנוגע לנתניהו? קו ההגנה של האלוביצים הוא, שמטרתם הייתה לאזן אתר שהיה שמאלני מובהק. אבל אם הפניות נוגעות כולן לשרים בעלי נגיעה כזו או אחרת לעסקי בזק (ולא, למשל, לגבי אנשי הציונות הדתית) - האין זה מוכיח שמדובר בחשיבה שוחדית? מנקודת מוצא זו, לא בטוח שההגנה צריכה להיות כל כך מרוצה מכך שישועה מטיל את כל האחריות על בני הזוג.

משפט היום

"חלק גדול מהפוליטיקאים שעברו אצלי, הוצגו לי בידי הבוסים שלי והתבקשתי לאתרג אותם" (אילן ישועה).