בתחילת ינואר פרסמה המפלגה הקומוניסטית הסינית תוכנית חומש לפיתוח "שלטון חוק קומוניסטי עם מאפיינים סיניים". רוב המסמך מתמקד בנושאי פנים, אבל חלק אחד מוקדש לענייני חוץ. הוא קורא לסין לסייע בעיצוב החוק הבינלאומי, להפוך לבחירה הראשונה ליישוב סכסוכים חוצי גבולות ולקדם את השימוש בחוק הסיני בחו"ל.
המטרה האמיתית של צעדים אלו, מסביר אקונומיסט, היא לנהל מאבק משפטי נגד העולם במגוון חזיתות. הנשיא שי ג'ינפינג רוצה שמערכת המשפט הסינית תפגין יותר שרירים בזירה הבינלאומית ולעצב מחדש את הנורמות המשפטיות והרגולטוריות הבינלאומיות. המפלגה הקומוניסטית משתמשת במערכת המשפטית שלה בתחומים כמו פטנטים, זכויות ימיות, ביטחון סייבר, עיצומים והסגרה, כדי לקדם את האינטרסים הסיניים בצורה שלא נעשתה בעבר.
ההיבט הגלוי לעין ביותר של מדיניות זו הוא התגובה התוקפנית של המפלגה לעיצומים שהטיל עליה המערב בשל דיכוי המיעוט האויגורי המוסלמי. סין הטילה עיצומים משלה על פקידים ואקדמאים מערביים, ולאחר מכן החרימה נכסים או הקפיאה עסקות של מי שצייתו לעיצומים. אבל היא פועלת מחוץ לגבולותיה גם בתחומים אחרים, כגון קניין רוחני, בניסיון להביא את העולם לפעול על-פי תפיסותיה-שלה בנושא זה. בשנה האחרונה הוציאו בתי משפט סיניים פסקי דין רחבי היקף לטובת יצרני סמארטפונים מקומיים, במטרה למנוע תביעות נגדם במדינות אחרות על שימוש בקניין רוחני של חברות זרות. הם קבעו, כי הסמכות בתביעות אלו נתונה להם ולא לבתי המשפט בחו"ל.
הטענה לפיה הסמכות נמצאת בסין אינה חסרת תקדים: בית משפט בריטי נטל לעצמו סמכות דומה ב-2017. אבל בתי המשפט בסין הרבה יותר פעילים מאשר אלו המערביים בניסיון לממש סמכות זו. יש לכך משמעות ניכרת: בתי המשפט בסין לרוב פוסקים תמלוגים בהיקף של שבריר מכפי שפוסקים בתי משפט במערב. חברות זרות המציירות בסין או מוכרות לשוק הסיני, חייבות לציית לפסקי הדין הללו – או להסתכן בקנסות שיפגעו בפעילותן. ברוב המקרים המגיעים לבתי המשפט בסין, מושגים הסדרים מחוץ לכותלי בית המשפט – כאשר הפסיקה הסינית מסייעת לחברות המקומיות להגיע להסדרים נוחים מבחינתן.
נושא אחר בו עוסקים בתי המשפט הוא "יוזמת החגורה והכביש" – נסיונו רחב היריעה של שי לממן ולבנות תשתיות פיזיות ודיגיטליות ביותר מ-100 מדינות. הסינים קבעו, כי יש לברר בארצם את המחלוקות בין חברות זרות לבין חברות סיניות והקימו בית משפט מיוחד למקרים אלו. אבל משפטנים מערביים אומרים, כי מקובל שסכסוכים כאלה מתבררים במדינה בה מבוצעת העבודה. המפלגה מצידה טוענת, כי רק החלה למלא תפקיד פעיל יותר בעיצוב החוק הבינלאומי. סין נכנסה לארגונים כמו האו"ם וארגון הסחר העולמי על-פי כללים שלא הייתה שותפה בעיצובם, אחרי שנים בהם החרימה אותם או שמרה על פרופיל נמוך בהם.
חברות זרות החלו לשים לב לנכונותם של בתי המשפט הסיניים להתערב יותר בעניינים בחו"ל. סמסונג הדרום-קוריאנית ניסתה להרוויח ממגמה זו: בדצמבר שעבר פסק בית משפט בעיר ווהאן, כי אריקסון השבדית אינה יכולה לפנות לבית משפט כלשהו בעולם כדי לדון במחלוקת על השימוש בפטנטים שלה בתוכנה של סמסונג. בית משפט בטקסס פסק, כי אריקסון זכאית להגיש תביעה בארה"ב, אבל פסק דינו של בית המשפט בווהאן כלל מראש ביטול של כל קביעה הפוכה. לבסוף הסכימו שתי החברות לפנות בוררות, כאשר פסק הדין הסיני מחזק את עמדתה של סמסונג בהליך.
שופטים, פקידים ואנשי עסקים במערב זועמים על התוקפנות החדשה של בתי המשפט הסיניים, מציין אקונומיסט. בחודש יולי הגיש האיחוד האירופי לארגון הסחר בקשה לכפות על סין יתר שקיפות בנוגע לתיקים אלו, שהפסיקה בהם לעיתים קרובות אינה נגישה לציבור למרות שהסינים טוענים שהיא תקדים מחייב. גם נציג הסחר של ארה"ב הביע דאגה מהשימוש הסיני בסמכויות השיפוט. הטיעון של שי, שאיננו חסר בסיס, הוא שהמגרש היה מוטה זמן רב מדי לטובת המערב. כעת הסינים רואים את הזירה המשפטית ככלי חשוב בהטיית העניינים בכיוונם.
