יוסף סופר ומשורר, חתן פרס קוגל לספרות מטעם עירית חולון, זכה באות "קסת הזהב" מטעם אגודת הסופרים העבריים. יוסף אמן, איש רוח וידע, ניחן בכישרון רב ובדמיון מופלא.
חווית הדמיון יוצרת מציאות מדומה ככל העולה על רוחו, מציאות נפשית התומכת ביכולת לשינוי התודעה המשפיעה על כתיבת ספריו הרבים. יוסף כותב פרוזה, רומנים וסיפורי אהבה ובין היתר אני קוראת את שיריו היפים ובעלי המשמעות, העוסקים בטבע, בקיום האנושי והנפשי, באהבה ובאמונה.
קראתי בשקיקה את הספר "קנאת הצל". סיפור מרתק, ערוך יפה. כתיבתו מעודנת מפעימת לב, מרתקת ומפתיעה, רגישה ומפרטת נימי נימים ביחסים. הסיפור מעורר שאלות.
יוסף בכישרון רב ובהתנסחות שלו, ממציא סיפור פרי דמיונו. העלילה לקוחה ממציאות החיים, העולם האמתי. משרטט ומפרש את הדמויות המובילות בסיפור, הנמצאות על פרשת דרכים, דרך דילמות, ובכבלי החיים חודר הוא לרובדי הנפש הכואבת, לחיבוטי הנפש, לקונפליקטים ולצפונות הנפש.
הדמויות מורכבות, ממש כשם שהחיים מורכבים. שמות הדמויות נבחרו על-ידי יוסף לא בכדי, אושרת - כשמה - אושר, שמחה והנאה ויכולתה להעניק אושר. השם נועם - נעים נוח ונדיב. ליאור, לי-אור, לי יהיה אור ושמחה.
קינאת הצל: "עד שיפויח היום ונסו הצללים" (שיר השירים) - החושך אינו מביא את הצל, אלא רק האור, אור השמש. הצל אינו מאפשר לנשמה לזרוח. מוטיב הצל מעיב על חיינו לאורך כל הספר, חיבוטי הנפש הכואבת והייסורים שהיא עוברת, מתמזגת עם סיפור העלילה. מהו צל חיינו? האם מבין כל הצללים כל אחד מאתנו יבחר את הדרך הנכונה והטובה?
הצל מלווה את האדם כל חייו. הוא ביטוי של האדם, של ההתנהגות האנושית, לרוב ברגשות שלילים הנובעים מכאב, דפוסים, יצרים, קנאה, בושה ואשמה. הצל מגדיר את אי-הוודאות היכן שרצונותינו האמתיים רוצים להיות. אוצרות נחבאים ולא משנה מה הם מכילים עדיין הם האוצרות שלנו. מה באמת חשוב לנו עכשיו בזמן אמת ומה אנו חשים במציאות הקיימת. הצל זו הרגשה, השגה שהאדם משיג ומרגיש שהוא לבד, שיממון הנפש.
יכולת האור - רק השמש יוצרת אותו. למצב זה קוראים צל, וצללים יכולים להיות רק ביום, לכן צריכים לראות בצללים סימנים טובים של השגה, סימנים טובים של הרגשה שעוזרים לאדם ומכוונים אותו לבטל את הצל. הוא גם אמצעי נכון להשתמש בו כדי להתקדם. היחסים בין הידיעה ויכולת הבחירה, מאפשרים לנו למנף את עצמנו ולא לתת לצל לנהל אותנו. מתוך כאב וריקנות ניתן למלא את החסר באושר. הצל מעיב על כולנו והינו חלק קיים וחיוני בכדי שנדע לקחת את עצמנו ולשנות דברים.
הדמויות המובילות בספר נמצאות בדילמות החיים, ונעות סביב השאלה כיצד להמשיך את החיים. נועם נשוי לאושרת והיא אוצרו. השבר הגדול שנוצר בין נועם לאושרת חל בעקבות תאונה קשה שנועם עבר, בה איבד את כף ידו. אנו רואים את המרחק הנשקף בזוגיות. בעל כורחם נוצרו רגשי אשמה, ניכור, וזאת למרות שאושרת מצידה תמכה בבעלה, ואף לא בגלל הסתייגותה עקב התאונה. אף אחד אינו עוזב כאשר הוא אוהב. לאושרת היו סיבות רבות לעזוב את נועם והיא לא עשתה זאת אך המרחק יצר טראומה. נועם חושב שיש לו שליטה על חייו ועל אשתו ולא כך הוא. בחוסר אונים בורח הוא לבדידות, עולמו חרב, הוא עובר כאב נפשי ופיסי. הוא מנצל את מצבו, מרחם על עצמו, והופך להיות אדם לא מסופק כילד, פוגע ורוטן וזאת למרות שאושרת חיכתה שיתפקח ויבין מה הוא עושה. התוצאה הייתה הפוכה. אושרת בחרה לעזוב אותו, בחרה בחופש.
חוסר היכולת של נועם לקבל את המציאות החדשה מתוך הרגשת החיסרון והצל המעיב על חייו, והתובנה שמה שהיה קודם לא יהיה עוד, הריקנות ושיממון הנפש הביאו אותו לכתוב את סיפור חייו. הוא הרשה לעצמו להשתחרר, לא להדחיק את הפרידה ואף חשב שעם פרסום הספר יוכל להחזיר לחיקו את אושרת אהובתו. כתיבת הספר הייתה קשה עליו לכן החליט למסור לידי ליאור, עורך הצללים, כאשר ליאור עצמו חי בבדידות עקב פרידה מאשתו, אף הוא, בשל טראומה - אובדן כף רגלו במלחמה.
ליאור ראה בנועם את עצמו. כאדם שחי לבד, ליאור משתחל לתוך סיפורו של נועם. הוא מתאהב באושרת, והיא מספרת לו את סיפורה על מערכת היחסים עם נועם. היא מתמסרת לליאור, מעניקה לו חום ואהבה ונוצר ביניהם קשר. ליאור, סופר הצללים, החליט לא להמשיך יותר בכתיבת הספר. בחר להיות בצללים, בצער ובכאב. אנו רואים כיצד הצל משתלט על נועם וליאור. קנאה מכרסמת בהם עד שנאה.
האם לדבוק בסיפור של נועם, או בסיפור של אושרת? מהי האמת? האם אושרת וליאור יוותרו עם הקשר שלהם? האם ליאור העניק לאושרת אור? את הסיפור מתחילתו ועד סופו משאירה לכם ולסקרנותכם.
מה מסתתר במערכות זוגיות ונישואים לא באמת יודעים, ומה שרואים לא בהכרח קורה במציאות. גורלו של האדם משתנה מתוך אילוצים שלא חווה מראש. האם בידינו שליטה על גורלנו כשהחיים מורכבים וגורמים לא צפויים יכולים להביא אותנו ממקום מוכר למקום חדש וזר, והפחד שולט? מהי נקודת האור שתביא עמה עוד נקודות אור? רק יכולת הבחירה מתוך אחריות תביא אותנו לשינויי בחיינו.
אני ממליצה בחום על הרומן "קינאת הצל" של הסופר והמשורר יוסף כהן אלירן, וממליצה על כל ספריו הרבים, עוצרי הנשימה.
