הקנצלר הגרמני נבחר בצורה ישירה בידי הבונדסטג, אך מובן שבחירתו תלויה בכך שיצליח להקים קואליציה לפני כן. קיימת גם אפשרות של ממשלת מיעוט, אם חלק מחברי הבונדסטג נמנעים בהצבעה לבחירת הקנצלר.
הבונדסטג החדש מתכנס תוך 30 יום מן הבחירות, כלומר - עד 26 באוקטובר השנה. כאשר תוצאות הבחירות ברורות, מנהיג המפלגה המנצחת מתחיל שיחות להקמת הקואליציה. אולם הפער, בשל הפער הקטן בין הסוציאל-דמוקרטים לנוצרים-דמוקרטים, ינהלו הן אולף שולץ והן ארמין לאשט שיחות עם הירוקים והליברלים - שתי הסיעות המחזיקות יחדיו את המפתח לזהותו של הקנצלר הבא - בניסיון להקים קואליציה. הסיכוי לחזרה לקואליציה של שתי המפלגות הגדולות, השולטת בגרמניה בשמונה השנים האחרונות, נראה כרגע קלוש.
נשיא גרמניה, פרנק-ולטר שטיינמאייר, הוא שיציע לבונדסטג את המועמד לתפקיד הקנצלר. הוא יעשה זאת רק לאחר שיסתיימו השיחות הקואליציוניות, שאינן מוגבלות בזמן. החוקה אינה מגבילה את שיקול דעתו, אך בפועל המועמד הוא תמיד בעל הסיכויים הטובים ביותר להקים ממשלה. בפני הבונדסטג מובא רק מועמדו של הנשיא ו-730 הצירים יקיימו הצבעה חשאית על מועמדותו. אם המועמד יקבל רוב מוחלט (366 קולות הפעם) בסיבוב הראשון, הוא יהיה הקנצלר הבא. הן הלמוט שמידט ב-1974 והן הלמוט קוהל ב-1982 נבחרו ברוב של קול אחד בלבד; אנגלה מרקל נבחרה ברוב של 16 קולות ב-2009.
אם אין רוב מוחלט בסיבוב הראשון, מתקיים סיבוב נוסף של הצבעה חשאית, בה רשאים גם חברי הבונדסטג להציע מועמדים הנתמכים בידי לפחות רבע מן הצירים (183 בבונדסטג הנכנס). ניתן לקיים מספר בלתי מוגבל של הצבעות על מועמדים אלו במשך שבועיים. אם אין מנצח בפרק זמן זה, מתקיימת הצבעה אחרונה. אם מועמד מקבל בה רוב מוחלט, הוא הופך לקנצלר; אם הוא מקבל רוב יחסי בלבד, יש לנשיא שבוע להחליט האם לאפשר לו להקים ממשלת מיעוט. אם הנשיא מחליט שלא לאפשר זאת, הוא מפזר את הבונדסטג ובחירות חדשות מתקיימות בתוך חודשיים.
