X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
עמוס הוא האושפיז שלנו, שבאומץ יצא נגד קוטביות מעמדית, שהעמידה מצד אחד עלית אמידה ומנגד הון אנושי חבוט אנחנו מעריצים את איש האדמה הנוקד, הבוקר והבולס שקמים, שיצא לחזית המאבק החברתי ונגד נגע ההתנשאות הלאומנית
▪  ▪  ▪
מחכים לעמוס [צילום: מוזיאון ישראל]

מקובלות עלי הוראות משרד הבריאות. השנה לסוכה שלנו הזמנו מעט אורחים. אתי, חברתי לחיים כשבעים שנה, ואני חגגנו בסוכה, כשמועקה קשה הסבה יחד אתנו. במסורת ישראל מקובל, שמזמינים כל יום אושפיזין. בזוהר אנחנו קוראים: "שראוי להזמין אושפזין עילאין (אורחים עילאיים).
המסורת מציינת, שביום הראשון מוזמנים שרה ואברהם, ביום השני - רבקה ויצחק, ביום השלישי - לאה ויעקב, ביום הרביעי - רחל ויוסף, ביום החמישי - מרים ומשה, ביום השישי - פועה ושפרה ואהרון וביום השביעי - רות ודוד. יש הנוהגים להזמין בשמיני עצרת את האושפיז שלמה המלך. מצאנו לנכון להוסיף אושפיז - את הנביא עמוס במקום דוד במיוחד עקב סלידה ממעשה לא מוסרי שלו, כשגרם למות קצין גבוה בצבאו כדי לתנות אהבים עם רעייתו.
החלטנו להזמין במקום דוד המלך את עולם הערכים של הנביא עמוס כאושפיז לסוכה שלנו. עם עולם הערכים של האושפיז עמוס, שהוזמן לסוכתנו חשנו הרבה יותר טוב, אם היה מתארח בסוכתנו עולם הערכים של דוד.
מצער, שבספר ויקרא רבה י' ב' גילינו, כי עמוס חווה שלל גילויי הסתייגות, שלא הרתיעו אותו גם שנשלחו לעברו דברי נאצה קשים על-ידי רבים מבני דורו. עמוס בבדידותו התייצב נחוש מול בוטות אלימה של הנהגה והמון מוסת, ששלחו חיצי רעל מילולי גס ומתנכר כלפיו. עמוס לא נרתע מלהתריס לעברה של אותה הנהגה והחברה המוסתת מלים מייסרות: "שָׁנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם... כִּי אִם תַּעֲלוּ לִי עוֹלוֹת וּמִנְחוֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה... לֹא אַבִּיט... זִמְרַת נְבָלִים לֹא אֶשְמַע" (עמוס ה' 21-22).
רצינו לארח את מי שעמד כצוק סלע מול דעת קהל עוינת ואמר אמת כאובה, לפיה אקט חיצוני של תפילה עדוי בריטואל דתי הוא חסר משמעות. הוא חזר ושנה, שאין מקום לדפוס טקסי, אם לא שולבו בו מערכות חיים חברתיות, בהן קימות נוכחות של עוצמת הפסוק "וַיִּגַל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן" (שם 24). אין מקום לקוטביות מעמדית, המנציחה העדר צדק סוציאלי. אין מקום לגילויי שחיתות שלטונית.
עמוס ניבא בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל ועוזיהו בן אמציה מלך יהודה. זו תקופת כיבושים טריטוריאליים, חוסן מדיני וכלכלי (דברי הימים ב' כ"ו 9-11). שליטה מדינית על חלק משמעותי ממרחביה של סוריה כיום, עבר הירדן המזרחי, שפלת החוף הדרומי ועד גבול מצרים (מלכים ב' י"ד 25). קיים שעבוד מוחלט של כל עמי האזור, המחויבים בנתינת מנחות כסף ומסים גבוהים למערכת השלטון בישראל וביהודה. באותם ימים עמוס לא נרתע לתקוף מנהיגים: "הַהוֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ" (עמוס, ה' 7).
העוצמה הכלכלית סככה על שכבה צרה ולא חלחלה אל החברה. שכבה צרה זו נתפסה בעיני עמוס כ"פָּרוֹת הַבָּשָׁן ... הָעוֹשְׁקוֹת דַּלִּים", היא אופיינה באורח חיים, שעלה על שרטון של הסתאבות והתבהמות - "...הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה" (שם ד' 1), ובהתנכרות מוחלטת להון האנושי של החברה, שאותו ניתן לנשל אפילו עבור חוב של זוג נעליים. "עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלַיִם" (שם ב' 6).
קשה היה לעמוס לדבר סרה בעם שאהבתו אליו בערה בעצמותיו: "מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטָן הוּא" (שם ז' 2-5), מתוך כאב ואהבה רבה לעמו השמיע מסרים, שנדחו על-ידי "שַׁאֲנָנִים בְּצִיּוֹן וּבוֹטְחִים בְּהַר שׁוֹמְרוֹן" (שם ו' 1). ניכרים פצעי אוהב של עמוס, ששלח מלים קשות לכתובתם של "הַשּוֹכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן, סְרוּחִים עַל עֲרִישׁוֹתָם וְאוֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹך מַרְבֵּק" (שם ו' 4).
הנוקד, בולס השקמים והבוקר הוא עבורנו האושפיז, שהקדיש את חייו לשליחות למען חברה, המושתתת על אדנים של צדק חברתי. לחם למען חברה ללא ניכור מעמדי. נביא שלא חשש להתמודד עם גילויי לאומנות בוטה של "אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ" והעביר את רעיון הבחירה באש צולבת של ביקורת נוקבת - "הֲלֹא כִּבְנֵי כֻּשִּׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְרָאֵל" ההבדל הוא בכך ש"אֶת יִשְׁרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, פְּלִישְׁתִים מִכַּפְתּוֹר וְאָרָם מִקִּיר" ( שם ט' 7).
אמירה אמיצה נגד תחושת "אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ" נאמרה למרות ביטויי התרסה בוטה ואי אמונה גלויה כלפי דבריו. מצער, שנבואותיו נדחו על-ידי שאננות ויוהרה של הנהגה מדושנת במציאות חיים בה קיימת כפיפות כנועה של עמי האזור.
עמוס הוא האושפיז שלנו, שבאומץ יצא נגד קוטביות מעמדית, שהעמידה מצד אחד עלית אמידה ומנגד הון אנושי חבוט. אנחנו מעריצים את איש האדמה הנוקד, הבוקר והבולס שקמים, שיצא לחזית המאבק החברתי ונגד נגע ההתנשאות הלאומנית. אנחנו מאחלים לכולנו, שעולם הערכים, שהסעיר את עמוס, יהיה האושפיז בסוכתה של החברה בישראל בחג סוכות.
כשם שהנביא עמוס דחה על הסף אמירה של שררה שולטת והמון מוסת - "חוֹזֶה לֵךְ בְּרַח לֵך ...: (שם ז' 12), כן אנחנו מצווים לא לסגת מול התלהמות של המון מוסת. כשם שבן דורו מיכה המורשתי ויותר מאוחר הנביא ירמיהו היו נחושים ולא נרתעו מאמירות קשות כמו "בֵּן מָוֶת הָאִישׁ הַזֶּה", כך גם אנחנו חייבים להיות נחושים.
אני נרגש, כשלא פעם עת יורים לעברי ולעבר רעייתי - "עוכרי ישראל, אוהבי ערבים", אני חש שלידי עומד האושפיז שלנו עמוס, שלעברו צעק לקקן של מנהיג מושחת: "חוֹזֶה לֵךְ בְּרַח..." והוא לא ברח!!! גם אנחנו לא נברח!!! כי אנחנו אוהבים את הבית שלנו - את מדינת ישראל. "אֵין לָנוּ אֶרֶץ אֲחֶרֶת, גָּם אִם אַדְמָתָהּ בּוֹעֶרֶת".

תאריך:  27/09/2021   |   עודכן:  27/09/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האושפיז שלי בסוכתי
תגובות  [ 9 ] מוצגות  [ 9 ]  כתוב תגובה 
1
לארח את רוחו של הנביא עמוס
גם אני מוכנה  |  27/09/21 11:34
2
תשאיר מקום
מגיב ותיק  |  27/09/21 18:44
 
- מגיב ותיק תישאר נאמן לכסילותך. ל"ת
בלומה.  |  29/09/21 17:18
3
שיביאו את בשורת השלום
ממחלת לאושפיזין  |  28/09/21 03:11
4
חג שמח לעם ישראל
חג שמח לעם ישראל  |  28/09/21 05:38
5
נפתלי בנט - הפתעה לטובה
הפתעה לטובה  |  28/09/21 05:48
6
שיביא את בשורת השלום
מצפה לאושפיז  |  29/09/21 17:48
7
מאחל שבת שלום ומבורכת ל"ת
ישראל הרשקוביץ  |  2/10/21 11:44
8
מאחלת לאיתן בריאות ל"ת
ntמאחלת לאיתן  |  4/10/21 11:18
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות חגים ומועדים
יפעת גדות
איתמר לוין
מחלוקת בין שניים מגדולי התנאים על הסיבה שנצטווינו לשבת בסוכה, היא למעשה הסכמה על הדרך בה צריך לפעול האדם: לעשות את שבידיו במסגרת הטבע, ואז להתפלל לסיועו של בורא עולם    זהו קו בסיסי של היהדות, הנכון בחיי הפרט ובחיי הציבור גם יחד - החל מן המאבק בקורונה וכלה בקיומה של המדינה
נסים ישעיהו
בתורה כתוב בפירוש שהתרכזות בחומר תוך התעלמות מהרוח סופה חורבן. אבל גם מי שעדיין אינם מקבלים את התורה כאמת מוחלטת, די להם להתבונן בתהליכים שעוברת המדינה בחודשים האחרונים, וליתר דיוק בשנים האחרונות, ולנסות להסביר מה קורה כאן
איתן קלינסקי
החשוב בחג סוכות הוא בערכים החברתיים שהוא מקנה    ערכים, שבהצטרפותם זה לזה, הם יוצרים את נדבכי המערכות המשקפות את המסר היהודי בראייה החברתית
אילה בן-גביר
עליות רגועות בהר-הבית, סיפורים של התפעלות, שמחה מהתקדמות ההר ויהודים רבים ושונים שפוקדים את המקום, מתפללים ומתרגשים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il