חוזהו של
רביב דרוקר בערוץ-13 יסתיים בקרוב. תוכנית "המקור" בעריכתו חשפה פרשיות חמורות בציבוריות הישראלית. זכור כמובן חלקו בחשיפת התנהלותו של
בנימין נתניהו ובעיקר בפרשת הצוללות, שיום אחד, והוא לא רחוק, תניב ועדת חקירה ממלכתית. הוא ראוי להערכה רבה על פועלו העיתונאי המובהק.
כנראה שבערוץ-13 לא התכוונו להאריך את חוזהו (מדוע, בעצם?). הסתלקותו מהזירה התקשורתית הייתה פוגעת בחופש הדיבור ובזכות לביקורת. עתה נודע כי ערוץ 11, תאגיד השידור "כאן, מנהל עם דרוקר משא-ומתן להעביר אליו את תוכנית התחקירים שמכעיסה את ח"כ ביבי.
זו תוכנית יקרה. איני יודע אם הנתון שפורסם - 400,000 שקל - הוא הנכון. לא זה העיקר. כי אם ערוץ ציבורי מעוניין בתוכנית תחקירים, והוא צריך להיות מעוניין, מדובר בהוצאה יקרה. בלי לדעת אני משוכנע כי "עובדה" של ד"ר
אילנה דיין אינה זולה מ"המקור", וכך ראוי.
ובכן, במקום להביע שמחה שלא יעלה בידי גורמים עויינים לחגוג את הדחת דרוקר פרסם ח"כ התניהו ציוץ מביש, כאילו זו מזימה של אנשי השמאל בתאגיד "כאן" להכניס את כספי משלם המיסים לכיסם. בדיחה רעה מן האיש הנושא על כתפיו את כתבי האישום הפליליים הנידונים עתה בירושלים.
ראוי לסכל את הניסיון לסתום את פיו של דרוקר. בשמחת תורה נוהגים לרקוד ולשיר: "עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום". בעניין דרוקר זה אקטואלי.