בכל מדינה אחרת, קריסתה של חברה עם חובות של למעלה מ-300 מיליארד דולר הייתה שולחת גלי הלם ברחבי המשק: כותרות ראשיות, פאניקה של משקיעים, טלטלה בבנקים. אבל זה קורה בסין, בה המפלגה הסינית שולטת ביד ברזל בבנקים ובחברות, בתקשורת ובחברה. שליטה זו עומדת בפני מבחן קשה במיוחד, אבל בייג'ינג מאותתת שהיא מוכנה לאתגר – אפילו אם תחילה תבקש ללמד את המשקיעים והחברות שיעור קשה במתן הלוואות פזיזות, כותב ניו-יורק טיימס על הקריסה האפשרית של ענקית הנדל"ן Evergrande.
בשבוע שעבר לא עמדה Evergrande בתשלום ריבית בסך 83 מיליון דולר על האג"ח שהנפיקה למשקיעים זרים, מה שמעורר שאלות לגבי ההשלכות של קריסתה האפשרית. ממשלת סין עדיין אינה רוצה להתערב, משום שהיא מקווה שהפרשה תלמד חברות סיניות אחרות שעליהן להיות ממושמעות בענייניהן הכספיים. אבל ההערכה היא שיש לה מספיק כלים פיננסיים למנוע פאניקה פיננסית אם המצב יחמיר. הממשלה תערוב לרוב הפעילות של Evergrande אבל לפני כן המשקיעים יזיעו – מעריך ז'ו נינג, סגן הדיקן של מכון שנגחאי לפיננסים.
לרשויות הסיניות יש דרכים נוספות. במשך חודשים הורו ממשלות המחוזות לפקידי המפלגה ולמנהלי חברות לפקוח אין על מחאות אפשריות בשל הסתבכותה של Evergrande ובמיוחד על רוכשי דירות ממנה, קבלנים שלה לא קיבלו תשלום ועובדים שפיטרה. הצנזורה על התקשורת והרשתות החברתיות מקשה על הציבור לדעת מהו היקף הצרות של Evergrande ועל התארגנות של נפגעיה.
ליכולתה של סין להכיל את הנשורת מקריסתה של Evergrande יש חשיבות רבה. הנשיא שי ג'ינפינג, המנהיג החזק ביותר שלה מזה עשרות שנים, רואה את ההתמודדות עם הסיכונים הפיננסיים כאחת החשובות ביותר של ממשלו. כאשר הוא מתקרב לקדנציה שלישית, אשר תחל בשנה הבאה, עלול שי להינזק פוליטית אם ייכשל בטיפולו במשבר.
הבעיה של סין עלולה להיות שהיא שולטת טוב מדי בפאניקה הפיננסית, ממשיך הטיימס. חופי המבטחים שלה פינקו את המשקיעים, וגרמו להם להיות פתוחים מדי למתן הלוואות לעסקים גדולים עם סיכויים מועטים לפרוע אותן. סין עלולה ללכת בעקבותיה של יפן, אשר סבלה משנים של נסיגה כלכלית תחת המשקל של הלוואות ענקיות וחברות איטיות ובלתי יעילות. בכך שהיא אינה מחלצת את Evergrande מנסה ממשלת סין להכריח הן את המשקיעים והן את החברות להפסיק להזרים כספים לחברות מסוכנות השקועות ממילא בחובות כבדים. אבל לגישה זו יש סיכונים, במיוחד אם הקריסה תכעיס המוני רוכשי דירות ומשקיעים אפשריים בשוק הנדל"ן.
כמה משקיעים בינלאומיים חוששים שבעיותיה של Evergrande הן "רגע של ליהמן", רמז לקריסתו ב-2008 של בנק ההשקעות ליהמן בראדרס, אשר הוביל למשבר הפיננסי הבינלאומי. הם מזהירים, כי הקריסה הנוכחית עלולה להציף בעיות אחרות של חובות ענק בסין ולפגוע במשקיעים זרים, המחזיקים בחלק ניכר מחובותיהן של Evergrande וחברות נדל"ן סיניות אחרות.
פקידים סינים סבורים שהמצב מצוי בשליטה. בייג'ינג שולטת במערכת הבנקאות המקומית הרבה מעבר לרגולציה הנהוגה במערב. המלווים הגדולים מצויים בבעלות הממשלה ומעדיפים את האינטרסים שלה על פני שורת הרווח שלהם. במקום להעמיד את חובותיה של Evergrande לפרעון מיידי, הבנקים הסיניים מנהלים איתה מו"מ מזה חודשים. השליטה על הבנקים גם מעניקה לממשלת סין גישה למקורות המימון האדירים שלהם, המהווים כרית ביטחון. סין גם שולטת בצורה הדוקה בתנועות ההון דרך גבולותיה. ולבסוף: המפלגה שולטת בבתי המשפט, כך שהיא תוכל לבלום כל ניסיון של הנושים לפעול נגד Evergrande בזירה המשפטית. לכן, סין יכולה למנוע מכירת חיסול כמו זו של ליהמן.
ממשלת סין משוכנעת, שעם ארגון מחדש של נכסי Evergrande תוכל החברה לפרוע את הרוב הגדול של חובותיה. שליטתה של המדינה בחברות גדולות אחרות יכולה לסייע בכך: היא יכולה להכניס אותן לנעליה של Evergrande ב-800 הפרויקטים המצויים בבנייה ולשלם במקומה לקבלנים ולספקים. לדברי ז'ו, המדינה תבטיח שהחברות שבבעלותה ישלימו את הפרויקטים, כדי למנוע מחאה ציבורית. לממשלת סין יש הרבה פחות אהדה למשקיעים הגדולים הזרים והמקומיים, מציין הטיימס, שהם מתוחכמים ואמורים היו להכיר את הסיכונים.
