"זה להסתגל או למות", אומרת אמה הווארד-בויד, ראש רשות הסביבה האנגלית, לאחר שממשלתה פרסמה דוח המזהיר מפני שטפונות קטלניים בשל שינויי האקלים. הדוח קרא לממשלה, לעסקים ולחברה בכללותה לפעול במקום לטמון את הראש בחול. "השלכות אקלימיות משמעותיות הן בלתי נמנעות, ואנחנו מאבדים את הזמן הדרוש להתאים את עצמנו. החשיבה שלנו חייבת להשתנות מהר יותר מאשר האקלים".
קריאתה של בויד לפעול בהקדם היא רק אחת מקריאות רבות כאשר העולם מתכונן לפסגת האקלים בגלזגו בסוף החודש. הפסגה תכנס עשרות ראשי מדינות, בכירים במגזר העסקי, פעילים וידוענים. הנשיא ג'ו ביידן צפוי להגיע בראש משלחת ובה 13 שרים ופקידים בכירים. אבל אווירה של פסימיות הולכת ומתגבשת, מדווח וושינגטון פוסט. סוכנות האנרגיה הבינלאומית קבעה בשבוע שעבר, כי ההתקדמות בתחום האנרגיה הנקייה איטית מדי כדי להגיע לאפס גזי חממה, וכי יש צורך להכפיל פי שלושה את ההשקעות בעשור הקרוב כדי לעמוד ביעד.
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, מצביע על העדר מומנטום וסולידריות בקרב ממשלות העולם, שכולן צריכות לקבל על עצמן התחייבויות משמעותיות להפחית את פליטת גזי החממה. גוטרס הזהיר, כי הוא חושש מפני כשלון ועידת גלזגו, שכן קיים חוסר אמון בין הצפון לדרום, בין המדינות העשירות לעניות, עליו יש להתגבר. הוועידה צריכה להיות נקודת מפנה, קבע גוטרס.
שגריר האקלים של ארה"ב, ג'ון קרי, הגדיר בתחילת השנה את הפסגה כ"אפשרות האחרונה והטובה ביותר" לקבל יותר התחייבויות להפחתת הפליטה, לסייע למדינות הפחות-עשירות ולהשקיע במקורות אנרגיה נקיים. בלא רפורמות ענק בשנים הקרובות, אין סיכוי לעמוד ביעד של הגבלת ההתחממות למעלה וחצי ביחס לעידן הטרום-תעשייתי, שלדעת מדענים הוא הקו האדום שחצייתו תביא להרס של חיי כלכלה ולזעזועים בחייהן של קהילות שלמות.
כעת מציג קרי חזון פחות שאפתני לוועידה. "כאשר גלזגו תסתיים, נדע מי ממלא את חלקו ומי לא", אמר בשבוע שעבר, והכיר בכך שמדינות רבות אינן עומדות בהתחייבויות שכבר נטלו על עצמן. עוד אמר קרי, כי יהיה פער בין מה שהמדינות מבטיחות לבין מה שנחוץ, ויש להשתמש בו כדי להגביר את המוטיבציה להתקדם מהר ככל הניתן. אבל ארה"ב אשמה כמו אחרים, מדגיש הפוסט. קרי הצביע על המו"מ המתסכל עם הקונגרס על חוקי התשתיות שמציע ביידן, שהם חיוניים כדי להפחית ב-2030 את כמות הפליטה האמריקנית ביחס לכמותה ב-2005. אם החקיקה לא תעבור, הודה קרי, תהיה זו מכה קשה למנהיגותה העולמית של ארה"ב בתחום האקלים.
פעילים בתחום האקלים טוענים, כי ממשלות – ובכללן זו של ארה"ב – פועלות לאט מדי או אפילו בכיוון שגוי כאשר עליהן להתמודד עם חברות הענק של הדלקים המאובנים (נפט, פחם וגז). ובינתיים, שינויי האקלים כבר גובים מחיר כבד מן המשק האמריקני. בתשעת החודשים הראשונים של השנה היו בארה"ב 18 אירועי אקלים קיצוניים שגרמו נזקים בשווי של לפחות טריליון דולר. וזה כאשר ההתחממות היא מעלה אחת; כאמור, התחזית האופטימית ביותר לעתיד היא מעלה וחצי, והתחזית הפסימית היא חמש מעלות.
ומה בשאר העולם? מחקר שפורסם בשבוע שעבר מצא, כי 85% מתושבי העולם הושפעו מאירועי מזג אוויר שהוחמרו בשל שינויי האקלים. ההשפעות הן בלתי פרופורציונליות, כאשר מדינות עניות רבות שפולטות פחות גזי חממה, נמצאות בין אלו הנפגעות בצורה הקשה ביותר. אפילו במחקר יש פערים: 30,000 מחקרים בדקו את ההשפעות בצפון אמריקה, לעומת 10,000 על אפריקה ורק 5,000 על דרום אמריקה. הידע המועט ביותר קיים על המדינות העניות ביותר, ואם המצב חמור במדינות שיש להן כסף לממן מחקרים – לא קשה לנחש מה קורה במדינות שאפילו מחקרים אינן יכולות לממן.