כל המגיפות מסתיימות בסופו של דבר. הקורונה נמצאת במסלול כלפי מטה, אבל היא אינה נעלמת אלא הופכת למחלה. במצב זה, היא תמשיך להוות סכנה לזקנים ולבעלי מחלות רקע – אבל קרוב לוודאי שהיא לא תהיה קטלנית כמו ב-20 החודשים הקודמים. היא תהיה אויב מוכן וניתן להתמודדות, כמו שפעת. הכיוון ברור, אבל המסלול ממש לא – מדגיש אקונומיסט. ההבדל בין מסלול מתוכנן לבין מסלול כאוטי עשוי להיות חייהם של מיליוני בני אדם. לכן, סיומה של המגיפה הוא ההזדמנות האחרונה של ממשלות להראות שהפיקו את הלקחים מן הטעויות שביצעו בתחילתה.
מספרי החולים והמתים נמצאים בירידה בכל העולם מאז סוף אוגוסט. בבריטניה מספר החולים עולה, אך מכיוון של-93% מן הבריטים יש נוגדנים בזכות מבצע התחסנות מוצלח, 250,000 חולים חדשים בשבוע מובילים למאות מתים במקום לאלפים. איש אינו יודע מה מספרם של תושבי העולם הנהנים מהגנה דומה, אבל ניתן להסתכן בניחוש גס. אקונימיסט מעריך, כי 3.6-1.4 מיליארד בני אדם חלו בקורונה, מה שאומר שיש להם נוגדנים טבעיים – ולזה יש להוסיף את מאות מיליוני המחוסנים. כל אלו הופכים את הקורונה לפחות מסוכנת.
עם זאת, בדרך לסיום המגיפה יש לעולם כמה מבחנים. האחד הוא הידבקויות החורף בחצי הכדור הצפוני. הקורונה מתפשטת כאשר בני אדם נמצאים בתוך הבתים. אם מספר המקרים יתחיל להציף את בתי החולים, הממשלות יצטרכו להתערב. קו פעולה אחד הוא טיפול בחולים, כולל תרופות הנראות מבטיחות, המורידות במחצית את התחלואה הקשה אם הן ניטלות בשלב מוקדם, אך הן עדיין ממתינות לאישור. קו פעולה שני הוא עטיית מסיכות, הגנה על בתי אבות וסגירת נקודות חמות כמו מועדונים ובארים. השאלה היא האם ממשלות למדו לפעול מראש ולא בדיעבד.
מבחן שני הוא היווצרות מוטציות. דגימה גנטית של החולים מהווה אזהרה מוקדמת לאפשרות של החלפת זן הדלתא בזן אחר, אשר גם אם יהיה חלש יותר – עדיין יהווה סכנה לחלקים הבלתי-מחוסנים של העולם. זן חדש עשוי לחייב לתת מנות נוספות של החיסונים. זה הרבה יותר קל מאשר להתחיל מאפס, אבל הדבר יחייב לייצר עוד חיסונים ואולי להיפטר מהמלאי הקיים.
מיליארד בני אדם אינם מוגנים
המבחן הגדול ביותר יהיה כיצד להגן על כמיליארד בני אדם שאינם מחוסנים. התשובה הסינית היא בידוד וסקר חמורים ויקרים עד שיהיו חיסונים ותרופות. אבל זה לא מעלים את הנגיף, ויום אחד גם סין תבין זאת. בסופו של דבר, בני האדם יהיו מחוסנים באמצעות הידבקות או חיסונים. מאחר שהחיסונים הם דרך הרבה יותר בטוחה, ממשלות חייבות להזריק כמה שיותר. ההערכה היא, שיש צורך לייצר 11.3 מיליארד מנות בין סוף דצמבר 2021 לסוף יוני 2022, וכך לא תהיה בעיה של אספקה עולמית. לא כל החיסונים יעילים באותה מידה, אבל כולם הרבה יותר טובים מאשר הידבקות. אלא שכדי לחסן את כל העולם, חיסונים כבר היו צריכים להיות מיוצאים בכמויות. בפועל, היצרנים מחזיקים מלאי בשביל זריקות הדחף וכדי לחסן ילדים. יש הבטחות לספק אותם בשנה הבאה; הם נחוצים כעת, טוען אקונומיסט.
המכשולים האחרונים בפני ההתחסנות יהיו הססנות ויכולתן של רשויות הבריאות המקומיות. ארגון הבריאות העולמי הציב יעד של 40% התחסנות בכל המדינות בסוף השנה. ועידת התחסנות עולמית קבעה יעד של 70% לספטמבר 2022. אבל למדינות שונות יש צרכים שונים בהתאם לדמוגרפיה שלהן, יכולתן לספק את החיסונים והסכנה של הקורונה בהשוואה לסכנה של מלריה, חצבת ומחלות אחרות. יעדי-גג עלולים להפוך סדרי עדיפות הגיוניים לכשלונות.
זוהי רשימת מטלות נכבדת. האם ממשלות יתמודדו עם האתגר? זהו המבחן האחרון. כאשר הקורונה נעלמת אל הרקע, המדינות העשירות עלולות להתחיל לאבד עניין בה. המגיפה הזאת עלולה להפוך לרוצחת של מדינות עניות, כמו רבות אחרות.
