לפני שבריטניה פרשה מן האיחוד האירופי, עלו אפשרויות רבות כיצד ייראה הברקזיט. בה במידה, יש צורות רבות של הישארות באיחוד. מי שרוצה לדעת כיצד נראית "הישארות מלוכלכת", שיסתכל על פולין – סבור דייוויד רֶני, פרשן בכיר באקונומיסט. בית המשפט החוקתי שלה קבע בתחילת החודש, לבקשתו של ראש הממשלה, כי חלקים מהותיים בחוקי האיחוד סותרים את החוקה הפולנית. משמעות הפסיקה, שהיא בדיוק מה שרצתה הממשלה, היא שמבחינת ורשה – בית המשפט העליון של האיחוד איננו עליון.
אזרחים פולנים מחו, בטענה שהממשלה מנסה להוציא את המדינה מהאיחוד בניגוד לדעתם. אבל מי שמצפה לפרישה נוסח הברקזיט, יתאכזב. התמיכה באיחוד בקרב הפולנים היא מן הגבוהות באירופה. התייצבות לבחירות עם מצע של פרישה מן האיחוד, תהיה דומה לתמיכה בהטבעת כלבלבים. הבעיה איננה שפולין רוצה לעזוב את האיחוד, אלא שהיא רוצה להישאר.
הישארות מלוכלכת מסוכנת יותר מאשר עזיבה. הסכנה היא ששלטון החוק האירופי בפולין ילך ויתפוגג, ועלול להתרחש אפקט דומינו. אם בתי משפט במדינות האיחוד לא יוכלו לסמוך על עמיתיהם הפולנים, כל המערכת עלולה להתפורר. צווי הסגרה לא ימומשו, רשיונות לא יכובדו. לאורך הזמן, עלול להיקלע לצרות האזור בו אנשים, טובין, הון ושירותים יכולים לעבור בחופשיות. התנהגות רעה עלולה להתפשט. רוב מתנגדי האיחוד ויתרו על עזיבת האיחוד, כי כפי שמלמד הברקזיט – זה עניין כואב. אבל הרעיון של מתן עדיפות לחוק המקומי על פני החוק האירופי, כבר צובר יותר אוהדים. אם ממשלה תוכל להתחמק מציות לפסק דין אירופי בלתי פופולרי, זו תהיה אפשרות מפתה לכולם.
תומכיה של פולין טוענים, כי כולם עושים זאת אבל רק אותה תוקפים. שופטי פולין אוהבים לצטט את עמיתיהם הגרמנים, אשר האשימו את בית המשפט האירופי לצדק בחריגה מסמכותו בשנים האחרונות. אבל בפסיקה כזו, טוען רֶני, המדיום חשוב לא פחות מאשר הטון. איש אינו מפקפק בעצמאות של בית המשפט החוקתי הגרמני; איש אינו מאמין בעצמאות של בית המשפט החוקתי הפולני. גם המסרים שונים: בית המשפט הגרמני טען לחריגה מסמכות באישור תוכנית רכישת האג"ח של הבנק המרכזי האירופי. בית המשפט הפולני טען שחוקת המדינה גוברת על חלקים מהחוק האירופי – פסיקה גורפת בהרבה. בית המשפט הגרמני שיחק בגפרורים; הפולני שפך דלק והצית אש.
"אתם כלואים פה אתי"
על הנייר, הפתרון למחלוקת הוא פשוט: לעזוב את האיחוד. בריטניה הקלה על המועדון כאשר עזבה אותו, במקום להישאר ולעשות בלגן. במקום לעשות זאת, פולין מתנהגת כמו הדמות הקומית רורשך, הנשלח לכלא ומבהיר לאסירים האחרים: "אתם לא מבינים. אני לא כלוא פה איתכם; אתם כלואים פה אתי". באיחוד האירופי הכל קשור; אם מישהו אחד מתחיל להשפריץ, כולם נרטבים. דייוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה דאז, ביקש מן האיחוד האירופי ויתורים ערב משאל העם על הברקזיט; פולין ירתה מבלי להתרות.
קשה להתמודד מתוך המועדון עם תרגילים מלוכלכים כאלה, סבור רֶני. מדינה יכולה לאכוף את סמכויותיה בתוך גבולותיה, בעוד לאיחוד אין כלים כאלה. הנציבות יכולה לסרב להעניק לפולין את חלקה בסיוע לשיקום מהקורונה, בסך 57 מיליארד אירו. הסכנה היא שבתגובה עלולה פולין לשתק את עבודת האיחוד, המצריכה הסכמה פה אחד בכל החלטה מהותית.
התנהגות גרועה מחוץ למועדון היא בעייתית פחות. אחרי שפעלה על-פי הספר כאשר הייתה חברה באיחוד, היא הפגינה מרדנות מחוצה לה – אבל זה לא גרם בעיות של ממש לבריסל. במקום בעיה קיומית, הברקזיט הפך להיות עניין של מעבר נקניק בים האירי. לעומת זאת, משטר החוק בפולין הוא פצע פתוח. זהו איום ארוך טווח, אותו יש לפתור כדי שהאיחור יוכל לשרוד. בדיוק כשם שמשבר פיננסי עלול להתפשט ממדינה למדינה, כך גם משבר חוקתי. לאיחוד קל יחסית להתמודד עם עזיבה; הרבה יותר קשה להתמודד עם הישארות מלוכלכת.
