מספר בעלי החיים בטבע צנח ב-68% ב-50 השנים האחרונות. כריתת יערות, חקלאות אינטנסיבית ושינויים בשימושי הקרקע נושאים בחלק ניכר מן האחריות. אבל הטבע יכול להתאושש, אם ניתנת לו הזדמנות. ועידת פסגה שכינס האו"ם בשבוע שעבר ניסתה לעשות זאת. למעלה מ-100 מדינות הכירו בצורך להפוך את המגמה בשנת 2030 ובנזק שגורמים ההתנהלות הסביבתית ושינויי האקלים לרב-גוניות הביולוגית.
את המאמצים הללו צריך היה לעשות מזמן, אומר אקונומיסט, ולא רק לטובת עולם החי. אותו מצב מסכן גם את בריאותם של בני האדם. יש יותר ויותר ראיות לקיומו של קשר בין התנהלות סביבתית הרסנית לבין עלייה בתחלואה. עדיין לא ברור בדיוק כיצד האחד גורם לאחר, כמו שמלמד המאמץ לגלות את מקור הקורונה. מדוע שינויים במערכת האקולוגית מוביל להתפשטות מחלות ומה מגביר את סכנת התפרצותן?
מבין 330 מגיפות שפרצו בשנים 2004-1940, כשני שלישים הועברו מבעלי חיים לבני אדם – כמו האיידס וכנראה הקורונה. מבין אלו, מקורן של למעלה מ-70% בחיות בטבע (בניגוד לחיות מבויתות). גורמים רבים מעורבים בהתפשטות מגיפות – צמיחת האוכלוסייה, הגירה ושינויי אקלים – אך מדענים מפנים יותר ויותר את תשומת ליבם לחשיבות של הנעשה בקרקעות כמרכיב בהעברת מחלות מבעלי חיים לבני אדם. מחקר שפורסם בחודש מארס מצא קשר בין כריתת יערות בשנים 2016-1990 לפני מגיפות: שיעור האדמות המכוסות עצים ירד מ-31.6% ל-30.7% בשטחים מוכי מגיפות, במיוחד באיזורים הטרופיים.
הסבר אפשרי אחד לקשר זה הוא שעצים נופלים מגבירים את הקשר בין בני אדם לבין בעלי חיים נגועים במחלות. מדענים מצאו מיתאם בין אובדן יערות במערב אפריקה ומרכזה לבין התפשטות האבולה ב-2004 וב-2014. נגיף זה כנראה הגיע מעטלפים וקופים, למרות שלא ידוע בדיוק כיצד. וזה לא הכל: כריתת יערות עלולה להגדיל את החשיפה לנגיפים המועברים בעקיצות יתושים, כמו ה"זיקה". חוקרים בדקו 87 מינים של יתושים ב-12 מדינות, ומצאו שמחציתם קשורים לכריתת יערות; מבין אלו, מחצית נושאים מחלות.
החלפת יערות עתיקים בגידולים בודדים, כמו דקלי שמן, עלולה גם היא להוביל להתפשטות מחלות. אם הרגליהם של טורפים נהרסים ואוכלוסייתם מצטמקת, יצורים אחרים תופסים את מקומם: מכרסמים, יתושים, עטלפים, קופים. אלו נוטים להרחיב את תחומי מחייתם ומתקרבים למקומות בהם יהיה להם יותר מגע עם בני אדם ובעלי חיים מתורבתים. מחקר שפורסם השנה בכתב-העת
Science תיאר את שולי היערות הטרופיים כ"בסיס זינוק גדול" לנגיפים חדשים.
בעלי חיים מן הטבע עשויים לנוע לעבר איזורים מיושבים גם בחיפושם אחרי מזון. עצי מנגו שניטעו בחוות חזירים במלזיה מושכים עטלפי פירות הנושאים את נגיף ה"ניפָּה" אשר פגע בחזירים המקומיים ב-1999 וממשיך לפגוע בהם מדי שנה בבנגלדש. בסופו של דבר, דרושה יותר עבודה כדי להבין כיצד מעשי בני האדם מול הטבע גורמים להתפשטות מחלות. אבל הופעתן, כמו למשל בקורונה, מעניקה יתר דחיפות למאמצים לשמר את הגיוון הביולוגי בכדור-הארץ, מסיים אקונומיסט.
