הסתיו אמור היה לציין את תחילת חיסול המחסור בידיים עובדות בארה"ב, המעכב את התאוששות המשק מן הקורונה. דמי האבטלה המוגדלים הסתיימו, בתי הספר נפתחו ושחררו את ההורים. בפועל, שוק העבודה הצטמק בחודש ספטמבר. מספר העובדים נמוך ב-5 מיליון מאשר לפני הקורונה ומספר מבקשי העבודה נמוך ב-3 מיליון.
החזרה האיטית של העובדים גורמת כאבי ראש לממשל ביידן, אשר בנה על התאוששות כלכלית מהירה כגיבוי לסדר היום הפוליטי שלו – מציין ניו-יורק טיימס. אנשי הממשל מופתעים מן המצב ואינם יודעים כמה זמן הוא יימשך. שמרנים תולים את האשמה בדמי האבטלה הנדיבים, אבל במדינות בהן הטבות אלו כבר הסתיימו – ההשפעה על התעסוקה הייתה מועטה. פרוגרסיבים טוענים שמעסיקים ימצאו עובדים אם ישלמו יותר, אבל המחסור אינו מוגבל למשרות בשכר נמוך.
כלכלנים מצביעים על שילוב מורכב של גורמים, שרבים מהם יקח זמן לשנות. המשבר הבריאותי עדיין מקשה על חלק מן האנשים לעבוד, ואילו החסכונות שהצטברו כתוצאה מן הסיוע בתקופת הקורונה מאפשרים לאחרים להימנע ממשרות בהן אין הם מעוניינים. גם לפסיכולוגיה יש תפקיד: המגיפה גרמה לרבים לחשוב מחדש על סדרי העדיפות שלהם. ואילו המספר הגבוה של משרות פנויות – 10 מיליון באוגוסט – גורם לרבים לחכות להזדמנויות טובות יותר.
התוצאה היא שלראשונה מזה עשרות שנים, לעובדים בשלבים השונים של סולם השכר יש יכולת מינוף. הם מנצלים אותו כדי לדרוש שכר גבוה יותר ושעות גמישות יותר, יותר הטבות ותנאים משופרים. 4.3 מיליון אמריקנים התפטרו באוגוסט – מספר שיא – לעיתים כדי לקבל משרות טובות יותר אצל מעסיקים סמוכים.
האמריקנים חסכו טריליוני דולרים מאז החלה המגיפה, בעיקר בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות אשר לרוב שמרו על משרותיהם, הוציאו פחות על מסעדות וחופשות ויצאו נשכרים מהעלייה בשוק המניות. גם רבים מבעלי ההכנסות הנמוכות הצליחו לשים בצד כסף, הודות לטריליוני הדולרים שהזרים הממשל למשק, כולל סיוע במזומן, סיוע במזון, הקלה בפרעון משכנתאות והלוואות סטודנטים ודחייה בפינוי בתים שכורים. חסכונות אלו אינם הגורם הישיר להימנעות מלצאת לעבודה, אך הם מהווים כרית ביטחון המאפשרת להיות בררניים יותר במשרותיהם.
חשש מנטישה מתמדת של העבודה
בנוסף לדאגות בריאותיות, ההשגחה על ילדים נותרה בעיה. רוב מוסדות החינוך חזרו להוראה פרונטלית, אבל הורים במחוזות רבים צריכים להתמודד עם בידודים נקודתיים או חזרה זמנית ללמידה מרחוק. הורים רבים לילדים רכים מתקשים למצוא מעונות יום, בין היתר משום שענף זה מצוי בקשיים משלו.
כלכלנים מודאגים מן האפשרות שהמגיפה גורמת לרבים לנטוש לחלוטין את שוק העבודה, מה שעלול להוביל להשלכות מרחיקות לכת על הצמיחה. העלייה בהשתתפות בשוק העבודה, במיוחד בקרב נשים, הייתה מרכיב חשוב בעלייה בהכנסות ובתוצר מאז מלחמת העולם השנייה. כלכלנים רבים טוענים, שההיפוך במגמה זו בעשורים האחרונים פגע בצמיחה.
בטווח הקצר יותר, כלכלנים רבים סבורים שיותר אנשים יחזרו לעבודה כאשר הגורמים הקשורים לקורונה יפחתו והחסכונות יתרוקנו. רבים לא יוכלו להישאר מחוץ לשוק העבודה גם אם ימשיכו לפחד מהקורונה. חלק מן העסקים מוכנים לחכות להם: השכר עלה, אך מעסיקים רבים אינם רוצים לבצע שינויים נוספים כדי למשוך עובדים, כמו לוחות זמנים גמישים ויותר הטבות. זאת, משום שלצד הטענות על מחסור בידיים עובדים – הם מגלים שביכולתם להסתדר עם פחות עובדים, בין היתר באמצעות בקשה מהלקוחות להשלים עם המתנה ארוכה יותר או שירות מופחת.
שכר טוב יותר ותנאים טובים יותר לבדם לא יחזירו את כל מי שעזבו את שוק העבודה, סבור הטיימס. הירידה החדה ביותר בשוק העבודה היא בקרב עובדים מבוגרים יותר, הניצבים בפני הסיכונים הגדולים ביותר מצד הנגיף. חלקם עשויים לחזור לעבודה כאשר המצב הבריאותי ישתפר, אבל אחרים פשוט פרשו לגמלאות.
