ארבעת האתגרים של הממשלה

בקרוב צפוי לעבור תקציב המדינה בקריאה שנייה ושלישית לראשונה מזה שלוש שנים, אך לממשלת בנט-לפיד יש עוד אתגרים רבים לעמוד בהם: 1. הבעיה של מפלגות השמאל: ביום שני האחרון נפגשו ח"כ איתן גינזבורג, וואליד טהא, עידית סילמן, יבגני סובה, מיכל רוזין, רם שפע והשר גדעון סער כדי להעלות טענה לפיה ועדת השרים לענייני חקיקה מקדמת חוקים של מפלגות הימין, ומתעלמת מחוקים שמעלות מפלגות המרכז-שמאל. מדובר בטענה הגיונית לפיה יש לקדם חוק מהותי ולא משנה מי הגיש את הצעת החוק. נכון לעכשיו אין החלטה מוסכמת ולא ברור לאן נושבת הרוח. 2. הבעיות סביב חוק החשמל: יו"ר ועדת הפנים וואליד טהא הגיש הצעת חוק לפיה יישובים ערבים יחוברו לרשת החשמל. בעוד שר המשפטים גדעון סער תומך בחוק ואף שלח את החכ"ים של סיעת רע"ם לגבש את מתווה הצעת החוק עם המשנה ליועץ המשפטי ארז קמיניץ, שרת הפנים איילת שקד מתנגדת להצעת החוק ודורשת שהוא יחול על יישובים ערבים מוכרים ולא על כל היישובים הערביים. נשאלת השאלה: מהי עמדת משרד האנרגיה שרשות החשמל נמצאת בתחום משרדה? 3. הבעיות באופוזיציה: לפי כתבה שעשתה ליאור קינו בחדשות 13 רוב חברי האופוזיציה לא מופיעים לישיבות ועדות הכנסת בגלל שאין להם זכות הצבעה. לאחרונה דרש ח"כ אורי מקלב לבטל את ההחרמה של מפלגת "הליכוד" על ועדות הכנסת. נכון שהקואליציה הייתה צריכה לתת יותר ייצוג בוועדות לאופוזיציה ולתת לה לפחות עוד ועדה אחת (האופוזיציה עומדת היום בראש שלוש ועדות), אך זה לא מצדיק את הנוכחות הדה של החכ"ים מהליכוד. 4. חקיקת חוק נתניהו: החוק קובע שחבר כנסת שעומד נגדו כתב אישום לא יוכל להרכיב את הממשלה הבאה אם הואשם בעבירה שהעונש עליה הוא לפחות שלוש שנות מאסר. חשוב לציין כי החוק מאפשר ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית להטיל על אותו חבר כנסת להרכיב את הממשלה אם אין במעשיו קלון. אותו מועמד לא יכול להיות ראש ממשלה חליפי וכן להצטרף להצעת אי-אמון. שרת הפנים איילת שקד מתנגדת להצעת החוק מאחר שמדובר לדבריה בחוק פרסונלי, ואילו ראש הממשלה בנט תומך בהצעת החוק ומגבה את שר המשפטים סער בכך. החוק שהיה אמור להיות מוגש השבוע, יעלה על שולחן המליאה רק לאחר אישור התקציב. ההערכה היא שיהיה רוב בממשלה והשאלה היא אם יהיה גם רוב בכנסת. ניתן לראות שמדובר באתגרים לא פשוטים שיוכיחו האם הממשלה תחזיק מעמד או תתפרק חצי שנה לאחר העברת התקציב.