שיח ושיג כואב עם דמות דוד המלך

דָּוִד מֶלֶך יִשְׁרָאֵל חַי וְקַיָּם רַק בַּשִּׁירִים לַיְּלָדִים אַמְנוֹן וְתָמָר וְגַם לְאַבְשָׁלוֹם דָּוִד, מֶלֶך לא הָיָה וְאַבָּא לא הָיָה. דָוִד, עֵינָיו צָעֲדוּ עַל הַגַּגּוֹֹת עֵת צְבָאוֹ מַקִּיז בְּשָׁרוֹ וְגַם דַּמּוֹ בַּקְּרָב אֶל מוּל בְּנֵי עָמוֹן. דָּוִד מֶלֶך יִשְׁרָאֵל חַי וְקַיָּם רַק בַּשִּׁירִים לַיְּלָדִים אַמְנוֹן וְתָמָר וְגַם לְאַבְשָלוֹם דָּוִד, אַב נוֹאֵף וְאִישׁ דַּמִּים שֶׁנָּתַן אֶת אוּרִיָּה הַחִתִּי אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָדַע כִּי אִישׁ מִשָּׁם עוֹד לֹא חָזַר. דָּוִד מֶלֶך יִשְׁרָאֵל חַי וְקַיָּם רַק בַּשִּׁירִים לַיְּלָדִים אַמְנון וְתָמָר וְגַם לְאַבְשָׁלוֹם דָּוִד צַיַּד עֶרְווֹת מַקְרִיב קָרְבְּנוֹת אָָדָם עוֹקֵד עַל זֵינוֹ אֶת בְּשַׁר תַּאֲוָתוֹ. לַיְּלָדִים אַמְנוֹן וְתָמָר וְגַם לְאַבְשָׁלוֹם דָּוִד מֶלֶך יִשְׁרָאֵל לֹא חַי וְלֹא קַיָּם וְגַם אַבָּא לֹא הָיָה - אַמְנוֹן טָרַף חַיָּיו כָּבוּל לִתְשׁוּקָתוֹ, תָּמָר טָרְפָה חַיֶּיהָ וְדַעֲתָהּ אֲסוּרָה לִשְׁתִיקָתָהּ וְאַבְשָׁלוֹם טָרַף חַיָּיו עֶבֶד לְטֵרוּפוֹ. שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים נִטְרְפוּ חַיִּים בְּבַיִת שֶׁאַבָּא לא הָיָה שָׁם וּמֶלֶך לא בָּא בּוֹ. במשך ארבעים וחמש שנות עבודתי החינוכית התקשיתי להבין כיצד השיר "דָּוִד מֶלֶך יִשְרָאֵל חַי וְקַיָּם" מפלס לו דרך למקראות הלימודיות של ילדי ישראל עם חופן מליצות המהללות ומקלסות את שמו. עד היום אני מצטמרר בשומעי את מלות השיר היוצאות מגרונות ניחרים, וברוב המקרים בלווי ריקודים סוערים. קשה לי לקבל שמלך, אשר רמס ברגל גסה כל ציווי מוסרי, זוכה גם היום להאדרה שמימית במלל ספרותי ושירי. דוד הוא לא רק מלך, שעבר על כל דיבר מוסרי בעשרת הדברות אלא כל הווית מלכותו מבוססת על התנכרות מוחלטת לכל ציווי בחוקי התורה, שעליה מתבסס מוסד המלוכה בישראל. אין ציווי אחד בחוקת המלך בספר דברים פרק י"ז, פסוקים י"ד-כ', שדוד אימץ בארבעים שנות מלכותו מ-1010 עד 970 לפנה"ס. למעשה מלכותו של דוד וחוקת המלך בספר דברים ניצבים משני עברי המתרס. "דָּוִד, לֹא הָיָה מֶלֶך לְעַמּוֹ וְגַם אַב לְבָנָיו לא הָיָה". עד כה עדיין לא אמרתי מילה אחת על המישוריות המוסרית, שנפרסת כיום על-ידי המנהיגות הנוכחית, שמנסה להתחרות בכתר מורשתו של מי שמכונה "דוד מלך ישראל". כשם שמנהיגותו של דוד לא הקרינה ערכים מוסריים, כן גם המנהיגות בישראל בשנות קיומה של מדינת ישראל לא פרסה תשתית מוסרית ערכית לחברה הישראלית. אותה עוצמת פער מכאיבה בין הערכים התורניים והנבואיים מחד-גיסא, ובין המעשה היום יומי מאידך-גיסא, מאפיינת את מלכות דוד ואת מה שנפרס לנגד עינינו כיום על-ידי מערכות הממשל. השיר הזה נולד לפני מספר שנים בין כתלי כתתו של נכדי בבית הספר "מגד" ברעננה. ראיתי את המורה להעשרה בתחומי היהדות שר ברטט וברגש את השיר "דוד מלך ישראל". המורה הצליח לסחוף אחריו את כל תלמידי הכתה, שנכסה בהתלהבות רבה את דברי ההסבר של המורה, שהתלוו לשיר בדבר "מלך גדול שמלך בישראל".