נכון שבנימין נתניהו חרך את מסגרות הדיון החיוניות לקבלת החלטות ממשלה בכל דמוקרטיה. הכל התמקד בידיו. שלטון יחיד. בגלל זה הודח מתפקידו כראש הממשלה, והפך לח"כ ביבי. רק שראוי כי הממשלה שירשה אותו תנהג אחרת. שאם לא כן - מה הועילו מפגינים בתקנתם?
ןבכן, אילו חזרו קברניטי ממשלת נפתלי בנט לאולם ההרצאות באוניברסיטה העברית על הר הצופים היו מבינים בשיעורי ההיסטוריה ובסמינר ליחסים בינלאומיים כיצד מתקבלת החלטה להכריז על שישה ארגונים פלשתינים מוכרים בעולם כולו כנשאי נגיף הטרור. כך היו עושים:
- השב"כ היה מציג את הנתונים העיקריים לשר הביטחון בני גנץ וצוותו הבכיר. מערכת הביטחון הייתה מגבשת עמדה.
- המסקנה להחרימם הייתה עוברת סינון במועצה לביטחון לאומי (מל"ל) ובארגוני סיעור המוחות כמו המועצה ללימודי ביטחון לאומי INSS, מכון בגין-סדאת ומכון ירושלים לביטחון JISS.
- לאחר סדרת פגישות ודיונים עם גורמי ביטחון והמסקנות שעלו מהם היה על בני גנץ ליידע את ראש הממשלה נפתלי בנט, ולבקש מפגש של השרים הבכירים - בנט, יאיר לפיד, בני גנץ, גדעון סער, אביגדור ליברמן, עמר בר-לב, ולהציג את המידע שנאסף על-ידי השב"כ ועבר עיבוד בגופים הנ"ל.
- במקביל היה על לפיד להנחות את השגרירים בבירות החשובות לישראל (וושינגטון, לונדון, ברלין, פאריס, קהיר, רבת עמון, האמירויות ואולי נוספות) לגשש - לא יותר מאשר לגשש - ולבדוק מה תהיה התגובה שלהן למקרה שארגונים אלה יוכרזו כתומכי טרור. כי ייתכן שהם אומנם ארגוני טרור אבל התגובה של ידידי ישראל בעולם תהיה כה שלילית ופעילה, שלא כדאי לממש את ההליך נגד ששה הארגונים הפלשתינים גם אם הוא נכון. זה השקלא וטריא היהודי הנבון.
- ועתה, לאחר איסוף ובירור וניקוז כל המידע אל הצמרת הפוליטית - לקבל את ההחלטה המתבקשת, כן או לא.
לא זכותה של ישראל לקבל החלטה עומדת על הפרק. הביקורת היא כלפי היעדר הליך חיוני לקקראת קבלת ההחלטה. ואם גנץ סבור שמדובר בהליך טכני או מנהלי בלבד - כי אז קיבל בבחינה כבר בשנה א' בהיסטוריה וביחסים בינלאומיים ובמדע המדינה את הציון בלתי מספיק.
