התחקיר ששידרה אילה חסון בערוץ 13 לפני שבועיים, היה באמת מטלטל. נחשף בו שמפלגת רע"ם הקואליציונית, מזרימה באמצעות עמותה שלה, 'סיוע 48', כספים ליתומי ואלמנות השהידים מן החמאס. בהחלט מידע חשוב, שאמור לעניין לא רק את הציבור אלא גם את הממשלה, המשטרה והשב"כ.
אבל דבר אחד בבירור לא נאמר בה: שכספים קואליציוניים מכיסו של משלם המיסים הישראלי, מועברים בדרך זו לחמאס. אילה חסון חשפה, שמפלגת רע"ם השותפה בקואליציה, מפעילה עמותה ושמה 'סיוע 48', המזרימה כספים ליתומי ואלמנות החמאס בעזה. בראשה עומד בכיר ברע"ם, ראזי עיסא, שיש לו מספר כובעים פרט לראשות העמותה: גם יו"ר האסיפה הכללית של התנועה האיסלאמית, המאיישת את המועמדים לכנסת ברשימת רע"ם, וגם חבר במועצת השורא.
ראזי עיסא הזה מבקר בעזה בתפקידו כמנכ"ל העמותה ובאחת הפעמים נצפה עם ראזי חאמד, בכיר חמאס, שהודה בביקור זה לעמותה על תרומתה הכספית החשובה לרצועת עזה. אותו עיסא, אגב, שימש שושבין ואדריכל בכיר במו"מ הקואליציוני שקדם להצטרפות רע"ם לקואליציה, והוא אפילו העמיד את משרדי העמותה לשם ניהול המו"מ על מה שנקרא בז'רגון הפוליטי כספים קואליציוניים, שהמפלגות השותפות בקואליציה מקבלות למימון פרויקטים הקרובים לליבן.
אילה חסון ראויה לברכה על חשיפת מסלול הכסף מרע"ם ליתומי ואלמנות השאהידים בעזה. עצם מימון יתומי ואלמנות השאהידים בעזה - שזה כמובן כינוי קוד לרוצחים ארורים של יהודים תמימים בדם קר רק בשם יהדותם - הוא עניין לחקירה ביטחונית ואולי פלילית. האם ייתכן שמפלגה בישראל תממן משפחות רוצחים, אפילו 'רק' מכספי תקומות שקיבלה מקטר?
"הממשלה הרעה"
הממצאים החשובים בתחקיר לא כללו, ולא התיימרו לכלול, טענה אחת (שכביכול השמעה ממנו), ולפיו כספים קואליציוניים שמקבלת רע"ם מועברים לעמותת 'סיוע 48' ומשם נשלחים למשפחות חמאסניקיות בעזה. לא רק שזה לא נטען בכתבה, אלא אפילו לא נרמז. אין שום הוכחה להעברת כספים קואליציוניים של רע"ם לחמאס, ומכאן שבשלב זה, כל עוד לא יוכח אחרת, אין כל טענה כזו.
אבל באופוזיציה לא נתנו לעובדות (ובמקרה שלנו, היעדר עובדות) לקלקל סיפור טוב של פייק ניוז. ח"כי האופוזיציה, שכמו כל מיני ח"כים מקבוצות אחרות מנסים לחשוב בשבילנו, טענו שהבינו מן התחקיר שכספים קואליציוניים של רע"ם, כלומר כספי המיסים של אזרחי ישראל, מועברים לחמאס בעזה. זה מה שהם רצו שנחשוב. כך עובדת מניפולציה. כך עובדים מהנדסי תודעה. וכך התייצבו דוברי האופוזיציה בפני המצלמות והביעו מחאה נמרצת נגד "הממשלה הרעה הזו" שמעבירה, רחמנא ליצלן, את כספי משלם המיסים לחמאס בעזה. לא פחות!
ח"כ מיקי זוהר, למשל, איש ליכוד, נזהר אומנם בלשונו והוסיף את המילה 'אם': "זה לא לגיטימי אם עוברים כספים קואליציוניים, כספים של כולנו, למטרות טרור". אבל הח"כית הטריה קרן ברק, ליכוד, הייתה כבר מאוד מחודדת: "זה אחד התחקירים המטלטלים ביותר", הזדעזעה. "במדינה מתוקנת זה היה גורם לנפילת הממשלה. כספים של מדינת ישראל עוברים את הגבול לעזה, לעמותת 48'". וכשהעירו לה מול המצלמה ש"זה לא היה בתחקיר", היא הגיבה בפסקנות: "זה לא משנה. זה כסף שעובר לנשק בלתי חוקי. זו מכבסת מלים". הבנתם את זה? ח"כ ברק סחבה קדימה את התחקיר המטלטל והסיקה ממנו גם מה שלא נאמר בו. וכשהעירו לה על כך, דיברה על 'מכבסת מלים'.
ולא רק ח"כי האופוזיציה חתרו להנדס לנו את התודעה ולהבין מהתחקיר מה שכלל לא עלה בו. לסדנת הנדסת התודעה גויסו והורצו אל הצלמות גם מקורבים למיניהם. פעיל המחנה הלאומי נועם פתחי, חגג: "מנצור עבאס לא שולל את הטענה הזו, והוא אומר: כן, כסף ישראלי שלנו, המיסים שלנו, עובר לחמאס". והחזיקה-החרתה אחריו פרשנית ערוץ 20 ליטל שמש: "איך יכול להיות שהכסף שלנו משלמי המיסים, הולך לחמאס"?
כל התקציב - מתרומות
בקיצור: התחקיר של אילה חסון 'הוכיח' שכספם של משלמי המיסים הולך לחמאס. כך אגב גם 'הבינו' את התחקיר באתר 'אייס' העוסק בביקורת התקשורת: "העיתונאית אילה חסון חשפה בששי בערב כי פעיל החמאס מודה לעמותה המקבלת את הכספים מרע"ם - והמשמעות היא העברת כספים קואליציוניים לעבר רצועת עזה". נו, באמת, עורכי אייס - נסחפתם ובגדול.
אבל מה לעשות שבכתבה לא נטען ולא הוצג זנב הוכחה לטענה הזו, שכלל לא נאמרה בה. קחו למשל את גיא זוהר, בתוכניתו המצויינת 'הצד השני', שבדק את התחקיר בזכוכית מגדלת וקבע חד-משמעית: "בתחקיר לא צויין שכספים ישראלים עוברים לחמאס... אילה חסון הקפידה מאוד על הדקויות... מי שרוצה לטעון שכסף ישראלי עובר לחמאס, שימשיך לחקור".
זוהר גם הזכיר את מסמכי העמותה אצל רשם העמותות במשרד המשפטים, המאשרים כי העמותה הוותיקה מעולם לא קיבלה כספים ממשלתיים, גם לא בעקיפין, ושכל תקציבה מגיע מתרומות. כך היה וכך הווה. שום כספים קואליציוניים. ובקיצור, אין סיפור, אין שום יכולת להכפיש את "הממשלה הרעה הזו" על בסיס התחקיר. מגדל הקלפים שניסו לבנות באופוזיציה כלפי "הממשלה הרעה הזו", קרס. כל הדברים הללו לא נאמרו כדי להצדיק את צירופו של עבאס לקואליציה. ודאי וּודאי שעדיפה קואליציה בלעדיו.
אבל מה לעשות שגם נתניהו הבין שלא תיתכן קואליציה בלעדיו. אין מצב. לא נתניהו וגם לא בנט לא הצליחו להקים קואליציה בלעדיו. ולכן הזמין אבו-יאיר את עבאס למעונו בבלפור ארבע פעמים לשיחות חשאיות, שבאחת מהן הבטיח, לדברי עבאס, הבטחה שצריכה להטריד כל ציוני: "רק אני יכול לבטל את חוק קמיניץ". לשם צירופו של עבאס לקואליציה בראשותו שיגר נתניהו את עבאס למפגש ריכוך עם הרב חיים דרוקמן במעונו הפרטי. וכשהוברר שח"כ סמוטריץ' הוא המכשול לקואליציית נתניהו-עבאס, הפעיל אבו יאיר מכבש לחצים עליו, ושלח אליו את הרבנים שמואל אליהו וצבי טאו למשימת ריכוך.
תעודת הכשר
גם ח"כים גויסו למתן תעודת ההכשר לעבאס. ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, שהיום אינה מחמיצה שום הזדמנות לנגח את "ממשלת בנט-עבאס", אמרה שעל הפרק עמד צירופו של עבאס לקואליציית נתניהו-עבאס: "עבאס הוא קול חדש שמעורר תקווה עצומה". ח"כ מיקי זוהר: "הטענה שאין להעניק לגיטימציה לממשלת ימין בסיוע מפלגה ערבית, היא עמדה שגויה". ח"כ יואב קיש, ששימש איש הקשר של נתניהו עם עבאס: "עבאס מייצג את הערבים שרוצים לחיות בשלום". וכך גם אנשי אנשי תקשורת. שמעון ריקלין: "יש להקים ממשלת ימין בתמיכת עבאס". עמיתו ינון מגל: "לקרוא לעבאס תומך טרור ביום שהוא מגנה טרור נגד מתיישבים יהודים בשומרון זה לא רציני ולא ראוי".
שתי מסקנות עולות מהסיפור הזה: שאין שמץ של ראיה להזרמת כספים קואליציוניים לעזה; ושמי שחתר בכל כוחו לצירופו של עבאס בסבב הראשון, אַל יתלונן על תמיכתו בקואליציה אחרת בסבב השני.
