לפי המדווח בעיתונות דאז, עלות כל דירה ב"מעונות עובדים א'" הסתכמה בכ-390 לא"י (לירה ארץ ישראלית) האגודה המשותפת שהקימו רוכשי הדירות דאגה להלוואות נוחות לדיירים. כל רוכש-חוכר דירה שילם כ-100 לא"י תשלום ראשוני וקיבל הלוואה משמעותית עד כדי עשרות אחוזים מערך הדירה ובתנאי החזר נוחים מבנק "הלוואה וחיסכון" ירושלים, מבנק פועלים ומחברת הסנה.

חנוכת מעונות עובדים א'

בדצמבר 1933, נערך טקס חנוכת מעונות עובדים א. וכך מדווח בידיעה בעיתון דבר (25.12.1933) על האירוע: "בחגיגה השתתפו חברי הארגון (25) ומשפחותיהם, ב"כ מוסדות הסתדרות. מפעל מעונות העובדים המכילים 25 דירות ב-6 בתים (כנראה בהמשך נוסף דייר אחד או שנים ל-24 הדיירים חברי האגודה א.א) א. רבינוביץ' בירך בשם מועצת פועלי ירושלים. י. שחור בירך בשם "הלוואה וחיסכון" שהשתתפה בהלוואה לבניין המעונות, י. פונט בשם מרכז שכונות העובדים, מרגלית בשם בנק הפועלים וחברת הסנה שהשתתפו בהמצאת ההלוואה לבניין המעונות, ש. סברדלוב בשם המשרד הקבלני שביצע את עבודת הבניין... אחרי פרשת הברכות באו השירה וניתן ה"כיבוד". האדריכלית ד"ר סיגל דוידי שחקרה תולדות שיכון מעונות עובדים א' בירושלים, מספרת כי התנהלו בו חיי חברה ותרבות משותפים, סוג של קיבוץ קטן. הייתה שם באופן כללי מערכת יחסים טובה בין השכנים. ותיקי השיכון מספרים כי הייתה שם אחווה ועזרה הדדית. הדיירים חגגו בחגים באירועים משותפים. בסוכות למשל, הוקמה סוכה משותפת בחצר המשותפת של הדיירים. כשנערכו אירועים ושמחות משפחתיות של דיירי "מעונות א'" השתתפו בהם רבים מדיירי השיכון. את ענייני מעונות עובדים א' בירושלים ניהל ועד אגודה שנבחר באספה שנתית בהשתתפות דיירי המעונות -חברי האגודה. כך למשל אני קורא בעיתונות דאז כי ב-28.10.44 נערכה האספה הכללית השנתית של דיירי חברי מעונות עובדים א' ונבחרו לוועד: בן ציון מזרחי, יעקב מימון, לוי מרגולין.

מותו של ברל באחת מדירות המעונות בירושלים

בין המתגוררים במעונות עובדים א' היו מספר דמויות ידועות בירושלים ובניהם המהנדס יהודה שפירא מראשוני המהנדסים בארץ, אביהן של אשת קול ישראל המיתולוגית רות שפירא ושל אשת החינוך צפורה שר. על שמו רחוב יהודה בירושלים. בין המתגוררים בשיכון מעונות עובדים א' זוג האדריכלים אברהם צ'רניאק וציפורה נויפלד-צ'רניאק, שתכננו את מתחם ובתי מעונות עובדים א'. בביתם, כך מספרים לי, התמוטט ומת ברל כצנלסון במוצאי שבת 12 באוגוסט 1944. ברל שחלה במחלת לב הגיע בהמלצת רופאיו להתגורר בירושלים לתקופת מה, ומשך מספר ימים התגוררו הוא ורעייתו לאה מירון בביתם של אברהם וציפורה צרניאק בשיכון מעונות עובדים א'. בעיתון דבר נכתב בדיווח על מותו של ברל כי במהלך השבת נפגש לשיחות ופגישות עם ראשי מוסדות שהתגוררו ברחביה. "במוצאי שבת בשעה 8:45 בערב אחרי ארוחת הערב נכנס לחדר האמבטיה ומיד נשמע קולו קורא לעזרה "לא טוב לי" כשנכנסה אשתו לאה מירון לחדר האמבטיה היא מצאה אותו במצב ללא הכרה מיד הובהלו רופאים טריינין, מרגלית, רחמילביץ שקבעו שלקה בשטף דם במוחו ונאלצו לקבוע מותו.

"מעונות עובדים ב'"

זמן קצר לאחר הקמת מעונות עובדים א'. נערכה ביום ג' 12 בספטמבר 1933 אסיפת היסוד של "מעונות עובדים ב'". עיתון דבר שמדווח על כך מציין כי לוועד מעונות עובדים ב' נבחרו: הח' אורלנד, לוי, פרידמן. הנאספים התחייבו כל אחד להכניס תוך שבוע 25 לא"י לשם התקשרות על שטח קרקע מסוים. הוועד ביקש מהחברים שלא נכחו בישיבה למלא החלטותיה ולהכניס את הסכום לקופת המלווה של ההסתדרות ע"ח מעונות העובדים ב'". אורלנד שנבחר לוועד הוא ככל הנראה המשורר יעקב אורלנד או מישהו ממשפחתו. הביקוש למעונות עובדים ב' היה גבוה והרשמה לפרויקט הסתיימה זמן לא רב אחרי שהחלה. רבים שנרשמו נותרו מחוץ לרשימת המצטרפים. מתחם מעונות עובדים ב' נבנה אף הוא בשכונת רחביה והשתרע על מגרש בין הרחובות ברטנורא, ארלוזורוב ועזה. המגרש נרכש מחברת הכשרת הישוב אשר רכשה אותו מהכנסייה היוונית-אורתודוקסית. בתי מעונות ב' נבנו על-ידי "סולל ובונה" לקבוצת פקידים מבין עובדי הסוכנות היהודית וההסתדרות. לתכנון המתחם נבחר האדריכל דבקוצינסקי "גם במעונות עובדים ב' בדומה למעונות עובדים א' נעשה שימוש בחצר פנימית משותפת לרווחת כל הדיירים. הבניה החלה בתחילת שנת 1934 הוקמו מספר מבנים בני 4 דירות בכל דירה 3 חדרים וחדרי שימוש. 36 רוכשי הדירות הקימו אגודה בשם "אגודת מעונות עובדים ב'" שנרשמה כאגודה קואופרטיבית ועסקה בארגון הקמת השיכון החדש בהסדרת הלוואות ועוד. מיכה שולוב שהתגורר וגדל במעונות עובדים ב' בירושלים מספר לי כי האווירה בזמנו בשיכון הייתה "של פעם". אווירה משפחתית כמו בקיבוץ. הוא מספר כי בין התושבים הידועים שהתגוררו בשכונה היו יוסף שפרינצק לימים יו"ר הכנסת, ח"כ והשר ויקטור שם טוב.

מתחם מעונות עובדים בקריית משה

מתחם מעונות עובדים נוסף שהוקם בירושלים היה בקריית משה, ומצוי בין הרחובות: שד' הרצל, קריית משה, שד' המאירי, והרב צבי יהודה. בהמשך נבנו בירושלים עוד כמה מקבצי שיכוני דיור קואופרטיבי לעובדים של גופים ומוסדות כהנה וכהנה, אבל לרוב הם נבלעו בשכונות. לעומת זאת מעונות עובדים א' וב' בשכונת רחביה שומרים עד היום במידה רבה על צביונם החזותי ונותרו המבנים המקוריים.