לפנות את חומש

אודה, שאינני תמים דעים עם הקריאות שקראו כעשרת אלפים אזרחים ישראלים, שבאו מכל רחבי הארץ וצעדו בסוף השבוע במרומי השומרון לעבר הישוב חומש בשומרון. הקריאה לצעדה ההמונית הייתה שבוע לאחר רצח שפל של יהודה דימנטמן, תלמיד הישיבה בחומש ואב לילד. דווקא מתוך הוקעת אותם פלשתינים, שהחליטו לקטול את חייו של בחור ישיבה יהודי הלומד בישיבה בחומש, אני מוצא לנכון לבקר את ההחלטות הפוליטיות, שיצרו מצב בלתי נסלח, שכיום אנחנו כואבים את הירצחו של תלמיד הישיבה בחומש, יהודה דימנטמן. לפני 33 שנים בשנת 1978 ניתנה הוראה של צה"ל לכל תושבי הכפר ברקה לפנות את הכפר. מדובר בכפר פלשתיני, הממוקם במקום למעלה ממאתיים שנה. מאות רבות של תושבים פונו מכפרם, כפר המוקף מאות דונם של מטעי זיתים, שתושבי הכפר הם בעלים חוקיים של הבתים והאדמות. הוראה של צה"ל בשנת 1978 לפינוי מידי של הכפר על כל תושביו - כולל זקנים, נשים וטף - הייתה מתוך נימוק ביטחוני, שכלל למעשה כניסה מידית של מתנחלים לכפר שפונה מתושביו. כיום על אדמות כפר ברקה, כפר שננטש על-ידי תושביו-בעליו בהוראת הצבא, פועלת ישיבת חומש ולידה התהוו חיי קהילה תורניים. לחיים הקהילתיים שותפים עשרות רבות של תלמידים ולמעלה מעשרים משפחות צעירות הקשורות לישיבה. אני כואב את עוצמת הפער בין חיי הקהילה העשירים והיפים בישיבה ובקהילה, הניזונים מאמונה עמוקה ויוקדת, שלהבנתם, הם עושים את הדבר היקר והנחוץ ביותר לעם ישראל ובין הכרתי, שהם מובילים אותנו לעימותי דמים בלתי פוסקים. אני כואב את המקרה הנידון, שחיי קהילה של בני עמי בנויים על בסיס פינוי בלתי מוצדק של הכפר הפלשתיני, כפר בורקה. לפני 16 שנים בשלהי שנת 2005 פונה הישוב חומש כחלק מהחלטות ממשלת ישראל בדבר ההינתקות. המתנחלים פונו מהכפר, אבל לא ניתנה רשות לבעלי האדמות הפלשתינים לחזור לשוב ולפחות לעבד את השדות והמטעים הרבים שבכפר. למרות החלטת הפינוי קמה בכפר הפלשתיני ישיבה בשנת 2009, כשתלמידי הישיבה זוכים להגנה של צה"ל. כן הם מקבלים מים וחשמל, מה שלא ניתן למספר רב של כפרי בדואים בסביבה. תופעה מדאיגה מתרחשת בישוב חומש. מצד אחד בית המשפט העליון כבר בשנת 2013 הורה בצו משפטי למדינת ישראל לבטל את צווי התפיסה והסגירה של כפר ברקה ושל השדות והמטעים העוטפים את הכפר, ומצד שני מי שצריך לאכוף את ההחלטה נמנע כבר שמונה שנים לאכוף את פסק הדין, נמנע מלאכוף צו חד-משמעי של בית הדין הגבוה לצדק במדינת ישראל. האכיפה היא ננסית ומגומדת באי מתן אישור לבניה נוספת של מבנים תוך השקעת מאמצים להרוס מבנה שנבנה ללא היתר. להבנתי, מי שצריך לאכוף את החוק הוא צבא הגנה לישראל. מי שצריך לפעול שהחוק ייושם זה הרמטכ"ל ושר הביטחון. זו תופעה מדאיגה בחייה של מדינת ישראל, כאשר בית דין גבוה לצדק פוסק לבטל את צווי התפיסה והסגירה של כפר מסוים, והרשויות הנוגעות בדבר בחלוף 8 שנים אינן פועלות בהתאם לפסק הדין, אלא יתרה מזאת פועלות בניגוד לפסק הדין, פועלות בניגוד לחוק. כמי שכואב את קטילת חייו של תלמיד הישיבה, יהודה דימנטמן, אני פונה לממשלת ישראל לפעול לפינוי מידי של התושבים היהודים מהישיבה שהוקמה בכפר ברקה, ולסייע לתושבים הפלשתינים לחזור לבתיהם, לעבד את שדותיהם ולמסוק את הזיתים במטעים שלהם. לא לתת להפקרות ולהפרת הדין לזקוף ראש, כשמכים בעלי מטעי זיתים, הבאים למסוק את הזיתים במטעים שהם בעליהם החוקיים.