השופטת: אליענא דניאלי, בית משפט השלום בפתח תקוה

המועד: יום חמישי, 21.20.2021, שעה 09:45

הנושא: תיקים פליליים

"אנחנו לא נכתוב את זה כדי לא לפגוע בפרטיות שלך", אומרת השופטת אליענא דניאלי לנאשם בהתייחסה לתסמונת ממנה הוא סובל. הדיון העיקרי בין הצדדים הוא בשאלה האם התביעה עמדה בלוחות הזמנים הקבועים בחוק. "מתי מכתבי היידוע נשלחו? יש לכם ראיה ששלחתם מכתב שימוע לכתובת שהוא נתן?". דניאלי מעיינת במעקב המשלוחים וממשיכה לברר: "הכתובת החדשה שעודכנה היא לא קרני שומרון? זה לא אומר לאן זה נשלח. שתי הכתובות הן קרני שומרון, איך אפשר לדעת ששלחתם לכתובת הראשונה?". התובעת מציגה על המסך את מכתב היידוע, אבל דניאלי בקיאה היטב בפרטים: "הסניגור טוען שהנאשם מסר בחקירתו כתובת אחרת. יש לכם ראיה ששלחתם לשם? אתם יכולים לבדוק את הטענות שלו ולהשיב בכתב כדי להיות מדויקים? בדרך כלל יש לכם מעקב של הדואר. יש לכם כזה דבר?". התובעת מבטיחה לבדוק, אבל יש עוד בעיה: בתיק בוצעו השלמות חקירה. דניאלי: "מתי בוצעו ההשלמות?". הסניגור: "אתם עדיין לא עומדים בזמנים". דניאלי: "זה מה שאני מנסה לחשב. נכון, זה 20 חודשים. מכתבי היידוע, קודם כל, עוד לא הראית לאן שלחתם. הם עוצרים [את מרוץ הזמן]?". התובעת מציגה את מכתב היידוע שנשלח לכתובת הראשונה ודניאלי מראה אותו לסניגור: "נשלח, עם הציון שהמכתב לא נדרש". לבסוף היא מורה למדינה להגיב בכתב בתוך שבוע לטענות הנאשם, ובהעדר החלטה אחרת - הראיות יישמעו ב-16 בנובמבר כפי שנקבע. "אתם תגיבו בתוך שבוע ונראה אם יש לכם תשובה לזה", היא אומרת לתובעת. הסניגור ממשיך לטעון ודניאלי מאפשרת זאת למרות שכבר החליטה. "שלחו בדואר רשום וזה לא נדרש", היא אומרת. הסניגור: "הם מנסים לירות לכל הכיוונים". דניאלי מחייכת: "מי מנסה לירות לכל הכיוונים?". הסניגור: "לא אני". דניאלי לתובעת: "זה לא עובד ככה. יש כללים ויש זמן". ולסניגור: "היא אומרת שהזמן לא עבר לפי החישוב שלכם, אולי הם סופרים אחרת את החודשים".

"זה בדיוק מה שאני רוצה"

דניאלי מנסה לעבור לתיק הבא, אבל הנאשם יצא לרגע. הסניגור מתחיל לדבר, אך דניאלי קוטעת אותו: "בוא נשמע את הנאשם, כי אני רוצה לשמוע אותו". התובעת: "אני רוצה שבית המשפט יוודא שהוא מודה". דניאלי: "זה בדיוק מה שאני רוצה". אז בינתיים מציעה דניאלי לשמוע תיק קצר, בו הסניגורית טוענת שהנאשם הודה ללא ידיעתה, ומבקשת לבטל את דיון ההוכחות שכן הוא צירף תיק אחר. דניאלי מכתיבה: "מהנאשם הודה, הסניגורית משוחררת בתודה. עורך דין [פלוני] מייצגו ומובהר כי מועד ההוכחות אינו רלוונטי מבחינתו". כעת סניגור מבקש דחייה בנימוק העתיק ביותר בספר: הוא קיבל את הייצוג רק לאחרונה ורוצה לבוא בדברים עם התביעה. לדניאלי כמובן אין ברירה והיא דוחה את ההוכחות ל-2 בדצמבר. הסניגור טוען שזה קרוב מדי ומקבל שבוע נוסף. הנאשם ש"יצא לרגע" עוד לא חזר, ודניאלי לא יכולה לדון גם בתיק נוסף משום שההזמנה הונחה בתיבת הדואר של הנאשם - מה שאינו מהווה המצאה כדין - והוא לא התייצב. דניאלי יוצאת ללשכה עד שהנאשם יגיע ("הוא יצא לתינוקת בת יומה ואמר שיגיע בעוד עשר דקות", וזה היה לפני חצי שעה). לבסוף הוא מגיע ב-10:30, ואז מתברר שהסניגור לא ממש טרח להתכונן: הוא צריך לבקש שדניאלי תוציא עבורו ממערכת נט המשפט את תסקיר שירות המבחן והערכת המסוכנות. סוף-סוף אפשר לקיים דיון לגופו של עניין, ודניאלי מקדישה זמן ותשומת לב ראויות לוודא שההודאה אמיתית וכנה. "מעריך המסוכנות התרשם, או אמרת לו, שלא ביצעת את המעשים בהם הודית, או שהודית כי עורך הדין אמר לך להודות", היא אומרת לנאשם. הוא משיב: "הייתה אי-הבנה. לקחתי אחריות". דניאלי מוודאת שהוא מודה בעובדות כתב האישום, "שלא יהיו אי-הבנות".

"תתן לסניגור שלך כלים"

הסניגור מבקש דחייה של חמישה חודשים במתן גזר הדין, כפי שהמליץ שירות המבחן, בעוד התובעת מסכימה לשלושה חודשים בלבד; קיימים פערים בין הערכת המסוכנות לבין התסקיר ויש צורך בדחייה כדי להסביר אותם ולוודא שהנאשם נוטל אחריות. דניאלי: "לשם כך הם מבקשים את הדחייה - כדי לשלב אותו בהליך טיפולי". הסניגור ממשיך להתווכח ולבסוף דניאלי חותכת ומכתיבה: "הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן והופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן והערכת מסוכנות. חוות הדעת התקבלו לקראת הדיון, כאשר מהערכת המסוכנות עלה שאינו נוטל אחריות מלאה על מעשיו. הנאשם נשאל על כך במהלך הדיון ושב ונטל אחריות מלאה על מעשיו". דניאלי מתמצתת את התסקיר וממשיכה: "נוכח מכלול הנסיבות אני מוצאת להיעתר לבקשת שירות המבחן במלואה ומורה, כי עד לדיון הבא יוגש תסקיר סופי, אף אם לא ישלים הנאשם את תהליכי הטיפול". דניאלי דוחה את הדיון ל-24 במרס ופונה לנאשם: "אתה צריך לשתף פעולה עם ההליך הטיפולי, בסדר? הם מבקשים להכניס אותך למאסר. אני לא יודעת מה יהיה בסיום ההליך. מוטב לך שתהיה חוות דעת של שירות המבחן. אולי הבקשה שלהם [של התביעה, למאסר] תתקבל, אבל תתן לסניגור שלך כלים לטעון לטובתך". לפני כן ביקש הנאשם לומר דבר-מה, אבל דניאל בלמה אותו; נכון שהוא מיוצג, אך לנוכח הטלטלות בעמדתו, ייתכן שמוטב היה להאזין לו במישרין.

השורה התחתונה:

דניאלי מוכנה לדיונים ובקיאה בפרטים, למרות שכרגיל בימי מוקד - מתקשה להתקדם בשל אי-התייצבות נאשמים ובקשות דחייה. היא מאפשרת לצדדים לטעון באיזון של פרטים ויעילות, ושמה לב כראוי לכנות הודאתו של הנאשם. כוכבית: מספר הדיונים בפועל היה נמוך מאוד והקשה על ההערכה.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.