טורקיה הצילה אותנו בתקופת הקורונה. תרתי משמע. במקום שנכנס לדיכאון בגלל הסגרים והחששות מהידבקות בפנדמיה, העניקו לנו הסדרות הטורקיות שעות רבות של עונג מתמשך. זאת - תוך גילוי עולם תרבותי עשיר.
שפע הסדרות שמשדרים לנו ערוצי הסדרות הטורקיות, בסגנונות מגוונים כמו דרמות מטלטלות, קומדיות, מתח ואקשן, בטקסטים חכמים, ברמת צילום גבוהה, במשחק משובח של שחקנים שכולם בוגרי אוניברסיטאות. השחקנים - חלקם בנוסף גם דוגמנים ודוגמניות, משום היופי שחוננו בהם, כולם חטובים; מחוננים ביכולת שירה (הטורקים מרבים לשבץ שירים מקסימים ברקע הסדרות), ויש להם עדיפות על הסדרות האמריקניות. זאת משום שאינם מושכים כמו מסטיק כל פרק, תוך דילוג על פרטי פרטים טריוויאלים.
בסדרות הדרמות אנו נפגשים עם כל הבעיות המקננות הן בשכבות העניות והן בשכבות העשירות. התנגשות בין המעמדות כשדמויות משכבות שונות מתאהבים/ות והדרמות הנוצרות סוערות וגועשות. אך הבעיה הנוקבת שאינה מוגבלת למעמדות, היא הקנאה ויצר הנקמה.
הטורקים מאוד סוערים בביטוי רגשות השנאה והנקמה, למרות זאת בקטעים הרומנטיים לא תיצפו בעירום או בסצינות סקס שכה נפוצות בסדרות אמריקניות. מה שנחסך מהצופים הם הקללות והשימוש במילים כמו fuck ואחרות שמככבת בהן האות ז׳. הטקסטים שנונים ביותר, כך שהצפיה בתוצרת טורקיה היא ברמה גבוהה יותר משאר הסדרות האחרות, ובטח מתוכניות הריאליטי הנבובות. סדרות המתח והאקשן כמו "ריזה", "הבור", "האלוף" או "הטבעת" מושכות גם את הצופים הגברים, המעדיפים אותן על פני צפיה במשחקי הכדורגל שרובם - רמתם מאכזבת. בעוד הרומנטיקה מלבבת כל צופה בסדרות "הסיפור שלנו", "קח את ידי", איסטנבול האכזרית", "בנות גונש" ו"השושלת".
הסדרות שנוצרו בשנים האחרונות נעשו ברמת הצילום וברזולוציה הגבוהה יותר, מרהיבות בצילומי הנוף המרהיבים של הבוספורוס; כשכל בית או דירה עטויים בפרחים וצמחיה, ובכל בית, גם העני ביותר הקירות עטורים בתמונות. כך גם עיצוב שלל התלבושות, המהוות כעין תצוגת אופנה מרהיבה לצופים. בעוד בסדרות הישנות, הרזולוציה יותר מיושנת, הדמויות נראות יותר טורקיות מהנוסח הישן, הרי שבסדרות החדשות כולם נראים אירופיים. הטורקים מעדיפים בעלי עינים כחולות ושיער בהיר מאשר השחור הטבעי: רוב הנשים (מלבד הכוכבות המדהימות) הן בלונדיניות, אדומות שיער או חומות, והגברים בלוריתם חומה או בגוון שטני. סדרות היסטוריות כמו "הסולטן" או כמו "קסם סולטן" - ההשקעה בהן בתלבושות המפוארות האותנטיות עולה על כל דמיון. עיצוב הסט בכל סצינה - מרהיב, בכל פרט. יש מה ללמוד מהם בפרט בצד האמנותי.
כמבקרת אמנות ותיאטרון, אתוודה, שהרמה הגבוהה של הסדרות הטורקיות כה שובת לב, כך שהן מועדפות על פני שאר התוכניות. הודות להן מצב הרוח נרגע, ונשכח המצב הגרוע שהמדינה מצויה בו מאז שלטון ממשלת השינוי – שאכן הביאה לשינויים לרעה בכל התחומים. ביקורו של הנשיא הרצוג בטורקיה ופגישתו עם הנשיא
ארדואן, משתלב עם הדברים הטובים שטורקיה מרעיפה עלינו מזה שנים. כי יש לנו מה להחליף עימם.
