זוכרים את משה כחלון שהיה שר תקשורת? זוכרים שלקח תהילה לא-לו על מהפכת הסלולר מהשר אריאל אטיאס אשר יזם אותה בניוד המספרים, בכריתת ההסכמים עם חברת הייעוץ הזרה עם ועדת גרונאו ועם הנחת התשתית הרגולטורית למפעילים הווירטואליים? אתם לא זוכרים. ולמה אינכם זוכרים? כי עדת תועמלנים שמאליים העניקה את כל הקרדיט למשה כחלון, כאשר הוא ודאי לא בישל את הגולים, ודאי לא הבקיע את הגולים, ובקושי הוא נגע בכדור במעופי הוולה האדירים של אטיאס לכיוון השער.
אם נחזור לימיו של כחלון בתקשורת, הייתה כאן תופעה מאוד מוזרה. שר תקשורת מהימין, והתקשורת כולה, ללא יוצא מן הכלל, מורכבת מתועמלני שמאל. בבוקר שמאל, בצהריים שמאל, בערב שמאל, בכל הרשתות רק שמאל ושמאל.
משה כחלון - אביר עיתונות השמאל
זה אולי מסביר את העובדה מדוע כחלון היה אביר העיתונות מקיר לקיר, אביר איכות השלטון לא פחות ולא יותר, וקיבל עיתונות טובה על המעט שהגיע לו ועל הרבה שהגיע לאחרים. עד כדי כך הייתה העיתונות שלו טובה עד שהיא קיבעה לדורות במוח של הציבור את מהפכת הסלולר כאילו היא מהפכתו, בעוד שהאמת היא שניצניה בקעו עוד בימי השרה דליה איציק בממשלת אהוד אולמרט. אך עיקר הפריחה לתפארת של המהפכה הסלולרית הייתה בקדנציה של אטיאס בממשלת אולמרט.
גישה זו של השר מימין ושל המשרד, רק שמאל ושמאל, הייתה מנוגדת לחוק. כל שידורי הרדיו והטלוויזיה שלנו כפופים לחוקים ייעודיים, החוקים לא מתערבים בתכנים אך מחייבים דבקות באמת, איזון, הגינות, ושמירה על אתיקה מקצועית. ותחנות הרדיו והטלוויזיה בתקפותו ודאי היו מוטות באופן מובהק שמאלה, ולכן פעלו לטעמי בניגוד לחוק, או בלשון בג"ץ בהעדר סמכות או בניגוד לסמכות.
מיצוי הליכים
אז ישבתי וכתבתי לו וליועמ"ש לממשלה מכתב, אשר כותרתו "מיצוי הליכים". מכתבים כאלה זוכים לתשומת לב מרובה במשרדים, כי הם מעידים על ליטוף קל אשר אחריו צפויה להגיע הסטירה, בצורת עתירה לבג"ץ. בפועל הזמנתי את השר כחלון לדו-קרב אחד על אחד בפני בשופטי בית המשפט העליון בירושלים, למעט אם יתקן דרכיו קודם לכן.
פיל, עכבר ואבק
לבית המשפט לא הגענו. התחיל אז מאמץ ענקי לאזן את תחנות הרדיו והטלוויזיה. אני, העכבר לא מתיימר לנכס לעצמי את ענני האבק אשר מעלים הפילים סביבי, אך אני משוכנע שאוקיאנוס עושים מטיפה ועוד טיפה, ובמצב כל כך באקאקט, לחצים ממגוון כיוונים, לא הותירו לכחלון ברירה אלא למצוא פתרון.
פתרון עקום
והפתרון לא היה על-ידי פיטורים של 90% מתועמלני השמאל, גיוס של כוחות לאיזון מימין, והקטנה דרמטית של שידורי הצהוב, המפריד והמסית, אלא ההפך. תוספת של עוד 50% תועמלנים הפעם מהימין, במקרה הטוב בתוכניות של אחד על אחד, ימין על שמאל, ובמקרה הפחות טוב, ימין אחד על שלושה ארבעה מהשמאל.
ומאחר שלא מדובר בעיתונאים אלא בפוליטיקאים המוסווים כעיתונאים, אז האמת פחות חשובה. מה שחשוב זה הצהוב, הפרובוקציה כל מה שלא חשוב בעיתונות ואפילו כל מה שסותר עיתונות טובה ואתית.
ואז ח"כ יאיר גולן מתעורר
מבעד לרקיע הכחול מבליח לנו ח"כ (תפקיד זמני על-פי הסקרים) יאיר גולן וממרר בדמעות של תנין, על עמית סגל התועמלן, לכאורה, של ערוץ 2. שמיעה סלקטיבית יש לו לחבר הכנסת הזמני גולן, ראיה סלקטיבית. אם עמית סגל הוא תועמלן אזי אמנון אברמוביץ' ורינה מצליח הם ודאי תועמלנים של השמאל, ובן כספית ורביב דרוקר הם ודאי תועמלנים של השמאל והרשימה ארוכה ארוכה כאורך הגלות.
בזמן שגולן היה בצבא ונטע את זרע התועמלנות במדים ומעל במות, חבריו וחברותיו לשמאל הפוליטי, חברו לשר תקשורת מהימין, פיזרו בכל רשתות השידור את זרעי הרעל של התועמלנות השמאלית, מילאו את האולפנים באנשים עם אג'נדה, אנשים אשר תעמלנותם אומנותם, וכאשר נובטים כוחות הנגד אשר מתיימרים לפגוע בהגמוניה של השמאל על הרשתות, פתאום זולגות דמעות התנין, על לחיו של הקוזק הנגזל.
