במקביל ממש לכינוס מנהיגי האיחוד האירופי היום בבריסל, שבו צפויה בין השאר להתקבל רשמית ההחלטה ההיסטורית על שינוי מעמדן של אוקראינה ומולדובה ל"מועמדות להצטרפות לאיחוד", מתקיימת פסגה שבתקשורת הישראלית לא שמענו עליה כמעט, למרות חשיבותה. הפסגה ה-14 של מנהיגי מדינות ה BRICS.
אלה הן ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרא"פ - אחראיות ליותר מ 40% מאוכלוסיית העולם, 3.23 מיליארד בני אדם, רובם כמובן בהודו וסין, ויש להן כמובן כוח כלכלי אדיר. אבל מעבר לזה - השותפות בין המדינות הללו, שהחלה ב-2001 והתמקדה בעיקר בהיבטים כלכליים מסחריים, מסמלת גם את שאיפתן לסדר עולמי אחר, שבו אין לארה"ב הגמוניה עולמית. ב-2011 הצטרפה לארבע המדינות האחרות גם דרא"פ, ומנהיגי המדינות מקיימים בכל שנה מפגשי פסגה. השנה מתקיימת הפסגה באופן ווירוטאלי, בניהולה של סין והנשיא ג׳ינפינג שי.
העיתוי של הפסגה השנה כמובן דרמטי, בצל המלחמה באוקראינה והשלכותיה על יחסי ארה"ב ואירופה עם סין וכמובן רוסיה. עבור הנשיא פוטין הפסגה הזו מהווה הזדמנות פז להוכיח בפעם המי יודע כמה לעולם שרוסיה איננה מבודדת, ולא ניתן לבודד אותה. עבור סין זו כמובן עוד הזדמנות להמחיש את חשיבותה הכלכלית והדיפלומטית ההולכת וגוברת, ולנצל את המעמד כדי לקדם סדר עולמי חדש, אחר לחלוטין מהנוכחי. וזה בדיוק מה שהיא עושה. אתמול, בנאומו במסגרת פורום העסקים של מדינות ה BRICS שקדם לפסגה עצמה, אמר הנשיא הסיני ג׳ינפינג שי דברים מאוד ברורים, ללא איזכור מפורש של ארה"ב: "פוליטיזציה, והפיכתה של כלכלת העולם לסוג של נשק תוך שימוש בעמדה דומיננטית במערכת הפיננסית העולמית כדי להטיל ולכפות סנקציות, תפגענה רק באחרים וגם בעצמך, ותותיר אנשים ברחבי העולם סובלים. אלה שאובססיביים לעמדת כוח, מרחיבים את הברית הצבאית שלהם ומחפשים את ביטחונם על חשבון אחרים, רק ייקלעו בעיות ביטחוניות". מי שלבטח שמח מאוד לשמוע את הדבים הללו הוא הנשיא פוטין.
סין אומנם סירבה להעניק לרוסיה סיוע צבאי אך כן מעניקה למוסקבה שכפ"צ דיפלומטי עקבי וממשיכה להאשים דווקא את המערב במלחמה באוקראינה. יותר מהכל, סין ורוסיה חולקות מטרה משותפת ברורה - החלשת ההגמוניה העולמית של ארה"ב, וקידום עולם רב קוטבי. בחודש מאי למשל התייחס שי לפסגה הקרובה ואמר שעל חברות ה-BRICS "לדחות את המנטליות של המלחמה הקרה ואת עימות הגושים, ולפעול יחד לבניית קהילה גלובלית של ביטחון לכולם".
חשוב רק להבהיר - זו לא ברית צבאית בשום אופן, אלא פלטפורמה חשובה ומתפקדת להעמקת היחסים הכלכליים והמסחריים בין החברות, לצד קידום פיתוח כלכלי של המדינות המתפתחות. גם חברותה של הודו מרתקת כשלעצמה - מצד אחד היא קרובה מאוד לארה"ב, ויחסיה עם סין מורכבים מאוד - לפני שנתיים נהרגו 20 חיילים הודים ו-4 סינים בקרב פנים אל פנים (בידיים!) מול חיילים בשטח מריבה בהרי ההימלאייה, והמתיחות שם גבוהה מאוד. אך מצד שני גם יחסיה עם רוסיה טובים, ולניו דלהי חשוב מאוד להראות שהיא איננה בכיסו של המערב בשום פנים - הודו לא גינתה את הפלישה הרוסית לאוקראינה ואף קונה כמויות מוגדלות של נפט רוסי במחירים מוזלים משמעותית, למרות הביקורת מוושינגטון ובריסל. לכן כדאי אולי היום לשים לא פחות לב לפסגת ה BRICS ולא רק לנעשה בפסגת האיחוד.
