שבת, עם עלות השחר, בום נשמע סמוך מאוד לביתנו, בלב שכונה רמת-גן ירוקה, שלווה. אפלה נשתררה בדירה, ולא רק אצלנו. בכל בתי הרחוב הקטנטן, ניתק זרם החשמל. האם זו פגיעת טיל ששוגר מהרצועה? האם גם אל תושב גוש-דן, הגיעה הרעה? ערב קודם יצאתי אל בית-הספר הסמוך. המקלט השכונתי היה כמובטח פתוח, אור דלק, למקרה של... הבום, הסתבר, היה תקלה מקרית בעמוד החשמל הניצב ברחוב. תוך שעה הגיעו עובדי החברה והחזירו בפעולה מהירה ויעילה את הזרם לבתים. כבל נשרף וגרם לקצר, הסבירו. קורה בימים רגילים, קורה גם בשעה שתושבי עוטף עזה נתונים כבר שעות תחת מתקפת רקטות.
אותו בוקר המחיש את ההבדל בין תושבי המרכז לבין יישובי העוטף, יממה לאחר שיצא לדרך מבצע "עלות השחר", מבצע ששי בתוך קן הנחשים ששמו רצועת עזה, מאז עקרנו עצמנו מתוכו באופן חד-צדדי ולא אחראי, תוך הרס גוש-קטיף. מי אינו זוכר את אמירתו המביכה של יצחק רביו ע"ה, לאחר ההינתקות מעזה: "סיפורי הבלהות של הליכוד מוכרים, הרי הבטיחו לנו קטיושות גם מעזה. כבר שנה הרצועה נתונה למרות הרשות הפלשתינית. לא הייתה אף קטיושה ולא תהיה. הליכוד פוחד פחד מוות מהשלום. פחדני השלום - זה הליכוד של היום".
הליכוד של היום (בינתיים) באופוזיציה, נתנה גיבוי מלא לצה"ל ולכל זרועות הביטחון בפעולה היזומה נגד הג'יהאד האיסלאמי, כהקדמת תרופה למכה שזמם לבצע ארגון הטרור בעקבות לכידת מפקדו בשומרון. שוב ושוב אתה מביט במפה, מעלה בדעתך את יחסי הכוחות. שוב ושוב כולך פליאה על מעשי ההתאבדות של עריצי הרצועה בהתגרותם החוזרת ונשנית בישראל, מאז נסוגה מכאן באופן חד-צדדי לקו 67. ראשי הטרור מתודלקים ממקור אחד הנוקב את ההר - שנאה אנטישמית. נכונים לשלם כל מחיר בחיי אדם ערבי, תוך שבירת הראש בניגוח קיר הברזל הישראלי.
הקולות המתלהמים העולים ביומיום מעזה מתורגמים מפעם לפעם למעשי תוקפנות, שצה"ל שם להם קץ, לפעמים בהצלחה גדולה, לפעמים פחותה. סבב אחר סבב חיל-האוויר נאלץ לתקוף ברצועה, גם תוך פגיעה בלתי נמנעת בחפים מפשע, שהרי הטרור שורץ בלב השכונות הדחוסות ופועל מתוכן. צבא אדיר של מדינה מתקדמת מול אירגוני טרור קמאים, מצויידים בכמויות בלתי נדלות של אמל"ח חדיש. מדינת ענק ניצבת מאחורי האירגונים הללו. אירן היא ספקית הנשק, המסיתה, המתמרצת, של אירגוני הטרור, מקור אי-השקט התמידי השורר עתה בגבולנו. עזה עכשיו ואולי חיזבאללה מחר.
מבצע "עלות השחר" פרץ בעת שישראל הדמוקרטית נערכת לבחירות. אני מאמין, שהיציאה למערכה לא הונעה משיקולי בחירות של ראש ממשלת המעבר. להוכיח לציבור שכוחו במותניו להנהיג את ישראל גם לאחר 1 בנובמבר. גם נתניהו יצא למבצעים קודמים, אלא שפתרון מוחלט למורסת עזה לא הושג בהם. יתר על כן, אז גורמים באופוזיציה העלילה עליו, שפתח במבצע משיקולי בחירות. עשרות מתים, בתים הרוסים, תשתיות פגועות, רק הגבירו את העוני והסבל של שני מיליוני העזתים, אבל היוהרה האיסלאמית גוברת על הכל, ובראש וראשונה על השכל הישר. האם הפעם תוצאת המבצע תהיה שונה?
כצפוי, בהמשך השבת הגיע גם תורו של גוש-דן. כמה טילים ארוכי טווח שוגרו לעבר תל אביב ממש כפי שהיה בסבבים קודמים, וכך היה שעות ספורות טרם השגת הפסקת האש. ועדיין העיר הגדולה עם יירוטם של כמה טילים בשמיה רגועה לעומת מאות הרקטות והטילים שהיו מנת חלקם של עוטף עזה, אשקלון, שדרות. האם הפעולה הצה"לית היזומה השיגה את יעדה? לכמה זמן תשתק את התיאבון הטרוריסטי, ותשיג שקט לישובי הנגב לתקופה ארוכה? יש לתושבים שלנו בעוטף הנהגה יוצאת מן הכלל:
אלון דוידי משדרות, תמיר עידאן מהמועצה האזורית שדות נגב, וכמובן גדי ירקוני מהמועצה האזורית אשכול, שאיבד את שתי רגליו ב-2014 בתום מבצע צוק איתן. האם גם בקרבם שוררת התחושה, כי מה שהיה הוא שיהיה?
ברעום הטילים, ולאחר חיסול שלושה מראשי הנחש של ה"ג'יהאד", הפוליטיקה קצת נאלמה. עתה, משהושגה הפסקת האש, הפריימריז בליכוד יתקיימו במועדם. ביום חמישי ניווכח לדעת מי המפסידים שיתאבלו כמו בתשעה באב ומי יהיו המנצחים שישמחו כמו בטו באב. השאלה היא, אם המערכה הקצרה בעזה, אשר אחת התמונות שיזכרו בה יותר מכל היא מיפגש לפיד-נתניהו, גם תצנן במקצת את ההתלהמות הפוליטית שכבר גאתה עם ראשיתה של מערכת הבחירות?
