הבחירות החמישיות נכפו על אזרחי ישראל בגלל פוליטיקאים שאינם מכבדים את השיטה הדמוקרטית בישראל.
יאיר לפיד,
בני גנץ,
גדעון סער,
אביגדור ליברמן ואחרים, מדברים גבוהה-גבוהה על הצורך בהכרעת הבוחר. אך מלכתחילה, בעיקר בגלל גחמות והעדפות זרות, ומחמת יריבות ושינאה אישית, הם מצהירים, שוב ושוב, על חרמות נגד מפלגות ו/או ציבורים מסוימים.
בראש המוחרמים:
בנימין נתניהו, שאותו שונאים ומחרימים לפיד, גנץ, ליברמן וסער, למרות שבבחירות קיבל במישרין כמיליון קולות, ועוד כמיליון קולות באמצעות המפלגות הדתיות/חרדיות. ליברמן מחרים גם את החרדים והדתיים, שאותם כבר ביקש להשליך עם מריצות. חלק מהמחרימים מנמקים דחיית נתניהו בשל כתב האישום המתנהל נגדו. אך בד-בבד, הם כופרים בפועל בזכויותיו על-פי החוק - נתניהו בחזקת זכאי כל עוד לא הורשע, ובכישוריו הידועים להנהיג את ישראל.
גם נתניהו נמנה עם המחרימים. הוא ורעייתו החרימו במשך שנים את
נפתלי בנט ו
איילת שקד, משיקולים זרים. החרב המתהפכת ניחתה בסופו-של דבר על ראשו של נתניהו. ומי שנפגע לא פחות הם גוש הימין בכלל והליכוד בפרט.
בבחירות החמישיות הבאות עלינו לטובה(?) צריכים ראשי המפלגות לנהוג אחרת. לכבד, לדעת לקבל את דין הבוחר. הגישה צריכה להיות שונה, פרקטית, לפחות במפלגות הציוניות - בלי חרמות ובלי גידופים, ובלי שיובלו מיצר הקנאה והשנאה. הכל צריך להיות פתוח. בהתאם להכרעת הבוחר בקלפי.
ראשי המפלגות חייבים להפנים:
החרמת מנהיג מפלגה מהווה בפועל החרמת תומכיו, מצביעיו. תופעה זו, שאינה צודקת ואינה מוסרית, עומדת בסתירה לשיטה הדמוקרטית והחוקית הנוהגת בישראל.
מנהיגי המפלגות, ובמיוחד נתניהו מזה, ולפיד וגנץ מזה, צריכים לראות לנגד עיניהם את טובת הציבור והמדינה, ולא את טובתם האישית. על-כן צריכים הם, ומראש, לחזור בהם מהחרמות ולהצהיר כבר עתה: נכבד הכרעת הבוחר; נעשה ככל יכולתנו להקים
ממשלה טובה וחזקה בהתאם לתוצאות הבחירות.
אם לא ינהגו כך, וימשיכו להחרים ולפעול מתוך שנאה ויריבות אישית, תוקם ממשלה צרה וצרורה שתכלול אישים קיצוניים (
איתמר בן-גביר /
זהבה גלאון), או למצער ניגרר לבחירות שישיות.
