הוויכוח מתנהל בגלוי בפוקס ניוז, עד כה מעוז של טראמפ – מציין הפוסט. הפרשנים הדגישו את נצחונו המוחץ של דה-סנטיס והעלו שאלות על השפעתו של טראמפ. כך למשל הזהיר ג'סי ווטרס, כי ככל שהוא רוצה שטראמפ יתמודד – הלה יגרום לדמוקרטים לצאת מגדרם נגדו. קיילי מק'אנני, שהייתה דוברת הבית הלבן של טראמפ, קראה לו שלא להכריז על מועמדותו לפני הסיבוב המכריע בג'ורג'יה וציינה שדה-סנטיס יוכל לסייע לווקר. וכך הלאה. בשיחות פרטיות מתלוננים צירים רפובליקנים על התערבותו של טראמפ במירוציהם, אשר לדבריהם יש לה חלק במה שצפוי להיות רוב זעום של המפלגה בבית הנבחרים. טראמפ תמך במועמדים קיצוניים, שהקיבעון שלהם לטענותיו הכוזבות תרם לכך שהציבור יצא נגדם. הטענות הקולניות ביותר מתייחסות למרוץ לסנאט בפנסילבניה, בו הפסיד ד"ר מחמט אוז שנתמך בידי טראמפ לג'ון פטרמן, וכך עבר המושב מהרפובליקנים לדמוקרטים – מה שעשוי להתברר כמכריע לשליטה בבית כולו. פט טומיי, הסנאטור הפורש מהמדינה, אמר שהתערבותו של טראמפ הייתה רעילה וצפה שהשפעתו תלך ותיעלם לנוכח התוצאות בכללותן. טראמפ אישית בחר את אוז כמועמד שלו ותמך גם ב-דאג מסטריאנו לתפקיד המושל; שניהם הפסידו. יו"ר המפלגה הרפובליקנית במישיגן, פול קורדס, ייחס את ההפסד בבחירות לתפקיד המושל ל"אפקט טראמפ", סוגיית ההפלות וחולשת המועמד. המפלגה "פעלה במציאות בה טראמפ פופולרי בקרב אנשינו בשטח ומתמרץ את תומכיו, אבל זה היה מאתגר ברמת המדינה, במיוחד בקרב העצמאים והנשים", כתב קורדס. פול ריאן, שהיה יו"ר בית הנבחרים מטעם הרפובליקנים ומדי פעם מותח ביקורת על טראמפ, אומר שהנשיא לשעבר הוא כאב ראש מבחינת המפלגה. "הפסדנו את הבית הלבן, הסנאט ובית הנבחרים בתוך שנתיים כאשר טראמפ היה בבית הלבן או מועמד. יש לנו הנגאובר ממנו. הוא מהווה נטל", טען. תומכיו של טראמפ מנסים להאשים את מנהיג המיעוט בסנאט, מיץ' מקונל. טראמפ עצמו פרסם שורה של הצהרות בהן טען – שוב, בכזב – להונאות בבחירות האמצע וטען שינצח בקלות בבחירות המקדימות לנשיאות. הוא הזכיר, כי גם ב-2016 התנגדו לו רבים במפלגה והוא ניצח את יריביו בזה אחר זה. "אנחנו שוב בדיוק באותו מצב", הצהיר. "הם ייצאו נגדנו אבל בסוף ננצח".