עורך עיתון ידוע התראיין מול מצלמה לעיתונאי ידוע ושחרר פנינים מתחנות חייו. מי שראה את הריאיון (אני הקלטתי), שמע את אמנון דנקנר מספר את הסיפור הבא (ציטוט מילה במילה): "אחותי הודיעה שהיא מבקשת להינשא לאדם בלתי אשכנזי בעליל. אמי ואבי צלצלו לכל הקרובים והמכרים, ואסרו עליהם לבוא לחתונה, ואחותי המסכנה התחתנה בלי משפחתה, חוץ ממני". על-פי החיוך של המראיין, ארי שביט, ניכר בו שהוא הבין על מה דנקנר מדבר. (קו השבר/ ערוץ 1/ אוקטובר 2003).
אמנון דנקנר לא הסתיר את העובדה שהוא גדל בבית ובחברה גזענית. העובדה שאף אחד מהנמענים אליהם פנו הוריו, לא הגיע לחתונה, מוכיחה שגם הם החזיקו בהשקפה דומה.
העיתונאית טלי ליפקין שחק התחננה לצופים (בבוקר/ 15.6.06), שיחרימו את רשת בתי הקפה "ארקפה". הסיבה: הרשת הזו גזענית. בתחקיר שעשו גלי צהל, הוכח, שהרשת קיבלה לעבודה מלצר יהודי, ודחתה מלצר ערבי עם אותם נתונים. זה שרף לה את הפיוזים הבולשביקים.
מי שראה את הבעת פניה של טלי ליפקין-שחק, גילה כיצד נראית סלידה מזויפת. אני מנחש, שהסיפור שסיפר מר דנקנר לא היה זוקף את גבתה שוחרת השוויון. יתרה מכך: בהחלט יכול להיות, שהוריה, אילו התבקשו ע"י הוריו של דנקנר לא להגיע לחתונת בתם, היו נעתרים לבקשה. אבל זה רק ניחוש.
יתכן שהיא תסביר לנו, שעל הגזענות הזו, שמר דנקנר דיבר, חל "חוק התיישנות". והיום, גם בזכות צמצום הפערים המנטאליים (בתקופה ההיא, הפערים נראו כבלתי ניתנים לגישור) בין אשכנזים למזרחיים, וגם בזכות העוינות התקשורתית לנוכח גילויי גזענות, תופעה כמו שדיבר עליה דנקנר - לא היתה מתרחשת. האמנם?
אחותו של דנקנר נישאה לאהובה "הבלתי אשכנזי בעליל" לפני 30-40 שנה. הגר קמר, קיבוצניקית מ"יגור", נישאה לאהובה הערבי עלא אגברייה (מאום אל-פאחם), לפני 4 שנים. מאז, הם גרים בקיבוץ. ומהי תגובת הקיבוצניקים? הם לא מדברים עם שניהם.
אולי אני טועה, אבל אחרי פרסום הכתבה במעריב (13.3.06) הגבה שוחרת השוויון של ליפקין שחק - לא זעה. ונדמה לי שאני יודע את הסיבה: צביעות, צביעות, צביעות. הצביעות היא "סם המלכים" אצל הבולשביקים. תחליף קוקאין.
גם היא (הגר קמר) נישאה לאהובה הערבי, מבלי שאף אחד מהצד שלה (הוריה, וחברי הקיבוץ), נכח בטקס. העיתונאית רותי רוסו שעשתה את הכתבה, הצליחה לדובב כמה מחברי הקיבוץ, ואלה נאותו לפתוח את סגור ליבם, רק אחרי שהתחייבה לא להסגיר שמות.
קבלו כמה מרגליות מהכתבה: (הקיבוצניקים): "אנחנו רוצים אותם מחוץ לקיבוץ"... "קשה לנו עם זה, שגר כאן ערבי"... וציטוט אחרון: "אנחנו אולי חברה מודרנית ומתקדמת, אבל כשזה מגיע לבית שלך, אתה חוזר להיות שמרן ומיושן ("שמרן ומיושן" = גזען)... "אנחנו רוצים אותם בחוץ".
הערבי שהתחתן עם הקיבוצניקית, הוא הלקמוס שמוכיח את הצביעות והגזענות של אלה שאוהבים להטיף לאחרים. הערבי שווה בעיניהם, בתנאי שהוא שם. רחוק. "אבל כשזה מגיע לבית שלך"... כמו שאמרו הקיבוצניקים, "הערכים קורסים".
קריאתה להחרמת רשת בתי הקפה "ארקפה", תכליתה העברת מסר: לא מקובלת עלי פסילת ערבים! שמא תואיל הגברת ליפקין שחק להסביר את שתיקתה לנוכח העובדה שהקיבוצים "נקיים" מערבים. יש רבים מהם (קומוניסטים) שהיו שמחים להיות חברי קיבוץ, אבל, כשזה מגיע אליך הביתה, כמו שאמרו לעיתונאית רותי רוסו, "אתה חוזר להיות שמרן ומיושן". ובעברית פשוטה: גזען!
הקיבוצניקים לא הסכימו לקבל ערבים לקיבוץ, מפני שהחברים לא רוצים. אנשי "ארקפה", קיבלו לעבודה עשרות ערבים, ואלה עובדים במטבח. זכותם להעסיק בשירות, רק את מי שהלקוחות רוצים. אם יקבלו לעבודה מלצריות שמנות ומכוערות, הלקוחות יברחו. אם יש לליפקין בעיה עם זה, אז שתציע להחליף את הלקוחות. עשה את זה לפניה הבולשביק בן-אהרון, שהציע להחליף את העם. השיקולים בעסק אינם פוליטיים, אלא עסקיים נטו. בקיבוץ, זוהי אידיאולוגיה, ומהבחינה הזו, הגזענים האמיתיים הם הקיבוצניקים. החברים של טלי ליפקין.
ולגבי ערביי ישראל. אם אתם באמת רוצים שוויון, הפגינו נגד הטרור. יהיה לזה אפקט פי אלף יותר חזק מהיחצנות המזויפת, שעושים למענכם ליפקין שחק ודומיה. בתי הקפה המלאים של רשת "ארקפה", מוכיחים את סלידת הלקוחות, מהצבועים שמנסים "לעזור" לכם, בתנאי שלא תכנסו אליהם הביתה...
