מזה כחמישה שבועות אנו שרויים בתוצאות המלחמה אשר פרצה בגבול הצפון, ובפרט בנושא פיצויים של העסקים אשר ניזוקו בתקופת הלחימה.
תושבים אשר נפגעו מפעולות המלחמה שננקטו - הן בנזק ישיר והן בנזק עקיף, זכאים לפיצוי מהמדינה (ממס רכוש) בכפוף לקריטריונים שונים שהותוו בחקיקה ובפסיקה.
חוק הפיצויים בא לשפות כאמור מי שנפגע כתוצאה מנזק מלחמה ואיבה ואין לו מקור להיטיב את נזקו. תכליתו הינה להבטיח פיצוי בגין נזקים. ולפזר אותם נזקים אשר אינם אישיים של הנפגע כי אם תוצאה של פעולות חבלה המכוונות נגד מדינת ישראל. על הזכות לפיצויים עמדנו בהרחבה במאמרים שונים אשר פורסמו על משרדנו.
רבים מן העסקים כבר הגישו את תביעותיהם לפיצויים לחודש יולי על-פי הוראות "המסלול הירוק", מבלי להיות מודעים לכך כי גם ב"מסלול הירוק" קיימת זכות ערר. לפיכך ראינו לנכון להפנות את תשומת לב הקוראים לסעיף 27 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 (להלן: "החוק"), מקנה זכאות ערר לכל אשר רואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל בעניין מס רכוש; שכן רשאי אותו נפגע בתוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה המקפחת לערור לפני ועדת-ערר. יודגש כי הזכות להגשת הערר אינה כרוכה בתשלום אגרה כלשהי.
ועדות הערר ממונות על-ידי שר המשפטים, ומורכבות מ- 3 חברים כל אחת, בהם אחד שהוא רשום בפנקסי עורכי הדין ואחד שהוא בעל ניסיון בעסקי המקרקעין, ובלבד שלפחות שני חברי הוועדה ובינהם בעל הניסיון בעסקי מקרקעין לא יהיו עובדי המדינה.
ישנה חשיבות רבה לאופן הגשת הערר, ולתוכן הטענות הנטענות לשם כך; שכן עררים רבים נדחים על הסף ללא דיון לגופם של דברים!!! מניסיוננו הרחב בתחום אשר צברנו במשך שנים ארוכות בהם ייצגנו באופן בלעדי בארץ את קרן הפיצויים של מס רכוש, יהיה זה נכון להעיד כי במלחמות קודמות כגון "ענפי זעם", "דין וחשבון" ועוד, לפחות 50% מהעררים נדחו על הסף בהישען על טענות מקדמיות הנטענו על-ידי המדינה כנגד הניזוקים.
על החלטות ועדות העררים קיימת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר, וזאת בשאלה משפטית גרידא. לפיכך, מעטים הם המקרים בהם מתערב בית המשפט המחוזי בהחלטות ועדות ערר, ומי שסביר שנפגע מהחלטות המנהל, צריך לעשות כל מאמץ שעניינו ישמע וידון באופן הממצה ביותר במסגרת ועדת הערר.
