הדברים מתחילים להסתדר
מכוחו של טבע הדברים:
אלה שמכרו משפט ממשיכים
למות מוֹכֵר אַחַר מוֹכֵר
עד שבקרוב יישאר רק
הַמוֹכֵר הגדול מכולם: שופט
שהשתן עלה לו עַד
שהפך לחיקוי של מַקְבֶּת:
אמביציה גדולה ואופי חלש
אבל בלי אומץ הלב
של מקבת בשדה הקרב
לכן לא ייכתב עליו
יותר מאשר: "נוכל קטן
שמכר משפט תמורת..." ובסיפא:
"הרשעה של חף מפשע היא פשע
המהווה איום ממשי על החברה
השקול לרצח של שופט
או אפילו ראש ממשלה
ומי שמצדיק אותה מכול סיבה
שהיא – הוא מפלצת" עד כאן.
