ועדת הכספים של הכנסת קיבלה בחודשים האחרונים תקנה במסגרת חוק הרפורמה במס, המחייבת את הבנקים לדווח, החל מראשית שנה זו, על כל פעולה שתיעשה בניירות ערך בה יש הכנסה מריבית, הגבוהה מ-12 אלף ש"ח בשנה.
הדיווח כולל פעולות של המשקיע הפרטי באג"ח, קרנות נאמנות, תוכניות חסכון, מקמי"ם ומה לא?
בעצם, תקנה זו אינה מבחינה בין הכנסות מריבית החייבות במס, ושעליהן הבנקים מחויבים ממילא להעביר את המס לממשלה, ובין אלו שאינן חייבות במס כלל ועיקר. במילים אחרות, הממשלה תתקבל מידע עכשווי, מכאן ואילך, על כל חשבונות הבנק של כל אזרח, תוך ציון פרטיו האישיים על כל הפעולות המניבות "הכנסה" של מעל 12 אלף ש"ח בשנה.
רף זה הינו, לכל הדעות, נמוך ואופייני להחלטה המתקבלת בחיפזון ומצליחה לגרום לפאניקה בקרב אזרחי המדינה כפי שכבר אירע במציאות. רף זה גם נמוך מידי לדיווח רציף, ללא קשר למחויבות לתשלום או אי תשלום מס כחוק.
אם נבדוק היטב, הרי שכמות הפעולות שכלל הבנקים יאלצו לדווח, הינן אדירות, וברור שהקמה ותיפעול מערך כזה עולה ממון רב מאד. מה גם שכנראה כמות החשבונות תעלה ותפרח, כדי לא להגיע לרף בחשבון בודד אחד.
על-מנת לאכוף תקנה זו, תאלץ נציבות מס ההכנסה להקים מערכת מיחשוב מתוחכמת, שתוכל לאסוף ולאגור את כל המידע העצום, להצליבו עם מידע המגיע מכלל הבנקים על אותו משקיע פרטי, ולקבל "המלצות" אופרטיביות לבדיקת אותו משקיע אלמוני ובעל החסכונות המוגבלים.
ההערכות הן, כי יתווספו כמיליון שמות של אזרחים. זהו עומס אדיר לכל הדעות. יתרה מזאת, לא בטוח שהם אכן קהל המטרה ל"חליבת" כספים נוספים מהציבור תחת מסווה הדיווח החדשני.
אלו הן מערכות מידע יקרות, העולות עשרות מיליוני שקלים. עלות הדיווח תגולגל כמובן שוב לכלל האזרחים הקטנים, המשקיעים את הכסף שהרוויחו ועליו שילמו כבר מס כחוק, מהגבוהים בעולם.
הבנקים, שיאלצו לייקר את העמלות באופן גורף, למימון עלויות הדיווח החדשות, יגלגלו את העלויות גם על אלו שאינם מחויבים לשלם מס, או אפילו על סתם בעלי חשבון "גרעוני" שאין להם אפילו אגורה אחת בהשקעות מניבות.
לפתע, כולנו, המשקיעים הקטנים, נמצאים באור זרקורי מס הכנסה, נבדקים ונמדדים ומוכתרים בתואר הזמני של "חשודים" לעשירים המועברים לפיקוח ובדיקה.
כמובן שהמשקיעים הכבדים, בעלי כוח המיקוח מול הבנקים, ימצאו דרכים להתחמק ולעקוף את התקנה הזו, ולהפחית את העלויות או לא לשלם כלל, וזאת באמצעות תרגילי מס מתוחכמים שיועציהם היקרים ייעצו להם.
שערו בנפשכם איזה מידע אדיר יהיה מעתה מרוכז בידי מס הכנסה. מידע, שאינו מחוייב המציאות במדינות דמוקרטיות. זהו מידע המתאים למדינות שבהן עינו של הממשל בולשת אחרי האזרח, וידה הארוכה של הממשלה תשיג את האזרח, שקצרה ידו מלהושיע את עצמו.
אין סיבה שמס הכנסה יידע ויאסוף חומר על האזרח, מעבר למערכת המסועפת הקיימת ממילא היום. זוהי פגיעה בסודיות הבנקאית המתחייבת כלפי הלקוח ובצנעת הפרט. מה גם שחובת הדיווח חלה על כלל החשבונות הפרטיים והלא פרטיים, בכל הבנקים, ובכל הצורות.
הפעם לא מדובר בעוד מאגר מידע מסוג אלה שאנו מכירים. זהו מאגר מידע מהגדולים והמסווגים ביותר במדינה וגם מהמסוכנים ביותר.
ומה יקרה אם גורמים סקרניים או פליליים ירצו לשלוף מידע אישי מסווג ורגיש? מי יעמוד בדרכם? עד היום היה צריך לחפור ולחפש הרבה מאד כדי לקבל מידע, במיוחד אם הוא מבוזר בהרבה בנקים וחשבונות, כדי לדעת היכן החשבונות של האדם אחריו מתחקים, באיזה סניף, ובאיזה בנק. וכאן, בלחיצת כפתור, נקבל באופן מסודר, מובנה וברור, 'מידע חם' על כל אדם במדינה: את מכלול חשבונותיו הפרטיים, תנועות, רווחים, פקדונות וגם "חשבונות חסויים" או "מוחבאים" מבן הזוג רחמנא ליצלן.
סביר להניח, כי היקף פיקדונות הציבור צפוי להציג התרחקות ותנודתיות כלפי מטה, לפחות בשנה הקרובה - בגלל היישום הצפוי והבלתי ברור של תקנות הרפורמה במס. אי הוודאות הכללית לגבי הרפורמה כולה, וריבוי המיסים הנוספים, יגרמו גם לריבוי פקדונות קטנים יותר, למעבר של כספים בין פיקדונות בבנקים לבין קרנות נאמנות והשקעה ישירה באג"ח בבורסה, עד להתייצבות והתבהרות של כללי ההשקעה, המיסוי ובעיקר הדיווח.
תנודתיות בלתי נשלטת זו, תחריף במיוחד באפיקים המניבים תשואה גבוהה. כנראה שתוספת המס שתיגבה הממשלה, בעקבות העלאת רמת המיסוי על אפיקים אלו, ובעקבות חובת הדיווח, לא תעלה כתוצאה מתקנה זו.
הכנסה זו יתכן ואף תרד, כתוצאה מבריחת כספים לאפיקי השקעה אלטרנטיביים, מתעלולי עקיפת הגזירות או מעלויות היתר העצומות של כ"א הנדרש לניהול, בדיקה, תחזוקה ובקרת מערכות מסוג זה.
הבנקים, בניגוד לממשלה החוקרת והאופטימית, חוזים ירידה זו, ונערכים למסעות הסברה. הם אף השיקו מגוון פיקדונות חדשים ואפיקי השקעה חדשים המותאמים לרפורמה במס.
אוזלת ידה של המדינה באכיפת חוקי המס ובחשיפת מקורות ההון השחור, אינה מצדיקה את הפיכתה לתמנון רב-זרועות ארוכות, המוכנסות ומובילות לכיסו הפרטי והמדולדל של האזרח, ולפגיעה גורפת ומסוכנת בצנעת הפרט - תחת עלה-תאנה נובל של המחוקק.
________________
המחברת הנה מרצה לתואר ראשון ושני במנהל עסקים במספר אוניברסיטאות, מכהנת במספר דירקטוריונים ומשמשת כיו"ר ועדות ביקורת.
