שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר עדנה קלפן-הגלר, הרשיעה (יום ד', 5.3.03) את אתי אלון ואביה אביגדור מקסימוב, בשורה של עבירות בפרשת הבנק למסחר. אלון שימשה מנהלת מחלקת השקעות בבנק למסחר בתל אביב.
בהכרעת דין המחזיקה 108 עמודים, קובעת השופטת, כי שני נאשמים אלה, יחד עם האח עופר מקסימוב, פעלו כ""שלישייה בלתי קדושה". אתי אלון היתה, לדברי השופטת: "תרנגולת פלאית פלילית שהטילה ביצי זהב".
השופטת קפלן-הגלר הרשיעה את אתי אלון בגניבת 254 מיליון ש"ח - מלוא סכום המעילה. אביה הורשע בגניבה על-פי הודאתו בסכום של 1.7 מיליון ש"ח, ומעבר לכך במיליוני ש"ח נוספים, אותם גנב במשך כחמש שנים.
השופטת הטילה על הנהלת הבנק אחריות למעשיה של אלון. "בלחיצת מקש במחשב היה אפשר למצוא זאת", אמרה - בהתייחסה למעילה. השופטת קובעת בהכרעת הדין, כי הנהלת הבנק התנהגה כעיוורת, ולא ערכה בדיקות כדי לגלות מעילות.
אלון הורשעה בגניבת, זיוף, מירמה, והלבנת הון. אביה הורשע בקשירת קשר ובעבירות על החוק האוסר הלבנת הון.
אלון הודתה במסגרת עסקת טיעון בגניבת הכספים ובעבירות זיוף ומרמה. מנגד, הכחישה אלון כי גנבה לכיסה את כסף, וכן הכחישה את האשמה לשיבוש מהלכי חקירה ומשפט. מזו האחרונה זוכתה.
אביה של אלון, אביגדור מקסימוב, הואשם גם הוא בגניבת כספים מהבנק, מרמה, זיוף והלבנת הון. אביה כפר בהאשמות המיוחסות לו. הוא הודה לכל היותר בעבירת סיוע לגבי חלק קטן מאוד מהכספים.
מחקירת השניים עולה, כי הנאשמים המרכזיים בפרשה נסחטו על-ידי בכירי העולם התחתון, שהובילו אותם לגניבת הכספים מהבנק. שופט בית משפט השלום, דוד רוזן, קבע בזמנו (21.5.02), כי השניים היוו דרג ביניים, אך לא החוליה המרכזית לפרשה.
פרטים נוספים מהכרעת הדין נביא עוד מעט.