עדנה ארבל השמיעי קול

שופטת בית המשפט העליון ופרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל, איננה יכולה להתעטף בשתיקה לנוכח ההתרחשויות האחרונות סביב בעלה אורי ארבל. לאחרונה הופיע אתר אינטרנט המתקרא "הצד האפל של עדנה ארבל", שבו נטען כי הכותב באינטרנט בעניינים משפטיים, המכונה "עמיחי", הינו אורי ארבל בעלה של השופטת עדנה ארבל. לכאורה, ניתן היה להתייחס לדברים בביטול - בין אם נכונים הם, ובין אם לא - שהרי מה זה, כביכול, עניינו של הציבור אם אדם - אפילו הוא בעלה של שופטת בית המשפט העליון - כותב באינטרנט תחת כינוי? אלא שלאחר עיון בכמה מהפרקים באתר הנ"ל, מתברר שהעניין איננו פשוט. לחלוטין לא. ראשית כדאי לציין שבאתר הנ"ל מופיעים כמה וכמה פרקים הבאים להוכיח את אמיתות הטענה ש"עמיחי" הוא אורי ארבל. ככל שהתוספו עוד ועוד פרקים באתר הלכה והתבהרה תמונה בהחלט משכנעת לכך, ש"עמיחי" הוא אכן אורי ארבל - בעלה של השופטת עדנה ארבל. בהקשר זה ראוי לציין שבעקבות הפירסומים הללו, אורי ארבל נשאל על-ידי העיתון מעריב אם הוא אכן "עמיחי" והכחיש. ההכחשה הזו, כפי שבאה לידי ביטוי בעיתון, אינה משכנעת בלשון המעטה (ובכל מקרה, האם מישהו באמת מצפה שאורי ארבל יודה בכך שהוא "עמיחי"?). שנית, וזה העיקר, יש להתייחס לתוכן כתיבתו של "עמיחי". אם אכן "עמיחי" הוא אורי ארבל, כי אז לא ניתן להתעלם משני "מוטיבים" עיקריים המאפיינים את כתיבתו: המוטיב האחד מתבטא בהשמצות פרועות ביותר כנגד ראשי מערכת אכיפת החוק - החל בשר המשפטים, עבור דרך היועץ המשפטי לממשלה ומטה אל הדרגים היותר זוטרים. כך למשל, הידעתם שהיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ופרקליט המדינה ערן שנדר הם "סוסים טרויאנים במערכת המשפט"? או שראש אגף החקירות של המשטרה הוא "דנינו קזינו"? או האם ידעתם ששר המשפטים החדש מחזיק פילגש? והאם ידעתם שח"כ מיכאל איתן הוא "תומך פשיעה"? המוטיב השני, והוא זה שמדאיג במיוחד, מתבטא בכך שהכותב עוסק גם בהדלפות של חומר רגיש. קשה להפריז בחומרת הדברים - אם הכותב הוא אכן אורי ארבל. שהרי אין לשכוח שאורי ארבל הוא בעלה של שופטת בית המשפט העליון ומי שהיתה פרקליטת המדינה, ומטבע הדברים עסקה בשגרת עבודתה בחומרים רגישים - הן לפרט והן למדינה. והרי טבע הדברים הוא, שבדרך כלל בין בעל ואשה אין חומה מפרידה ואין מידור של סודות. אם אכן המדובר באורי ארבל, כי אז ההנחה הראשונית הינה, איפוא, שמקור ההדלפות שלו היא לא אחרת מאשר אשתו, והדברים מובנים מאליהם. כאשר הכותב - בהנחה שהוא אכן אורי ארבל - מפרסם ומביא לידיעת הציבור פרטים על המגעים שניהלה פרקליטות המדינה עם עמוס ברנס, ובהמשך מטיח האשמות כלפי "הצדיק הזה", עמוס ברנס, שהוא גם "השקרן הזה", שלא עמד בהבטחותיו כלפי הפרקליטות - כי אז ברור שהמדובר כאן בהדלפה לכל דבר. כאשר הכותב - בהנחה שהוא אורי ארבל - משתעשע לעיני קוראיו בחומרים רגישים ביותר הנוגעים להאזנות סתר של המשטרה, מיותר לפרט כמה חמורים הם הדברים, ולמעשה קשה למצוא הבדל ממשי בין ההדלפה הזאת לבין כל הדלפה פלילית אחרת. העניין מטריד גם מבחינה זו שעדנה ארבל שותקת נוכח מצב שבו מצד אחד ישנן טענות - מבוססות למדיי - שבעלה אורי ארבל הוא הכותב "עמיחי", שכותב משמיץ ואף מדליף בעניינים משפטיים על כל המשתמע מכך, ומצד שני אורי ארבל עצמו מכחיש את הדבר. עדנה ארבל היא לא אדם פרטי לצורך העניין הזה. עדנה ארבל היא שופטת בית המשפט העליון ופרקליטת המדינה לשעבר, וככזאת - היא לא יכולה להחליט לעצמה שהיא מקבלת את הכחשת בעלה ללא עוררין - תוך התעלמות מהטענות נגדו. האם עדנה ארבל יכולה להמשיך ולהחריש, מבלי להתייחס - פומבית וציבורית - לכל הפרשה, כאילו הדברים עוברים מולה ואינם נוגעים לה? בשום פנים ואופן לא! התינוק הזה מונח עתה ליד דלתה של שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל.