ישראל היא מדינת סטארט-אפ; יש פה, כמו בעמק הסיליקון, את האווירה הדרושה ויש את האנשים המתאימים. ורדי לא מחפש טכנולוגיות, אלא אנשים - בהם הוא מאמין. ואיך מגיעים לפגישה אתו? רק דרך אחד מחברי צוות האיתור שלו.
יוסי ורדי ידוע כגורו הישראלי של חברות הזנק (סטארט-אפ). במהלך כארבעים שנות פעילות עסקית, ורדי ייסד, טיפח ותמך ביותר משישים חברות בתעשיית התוכנה והחומרה, האינטרנט, התקשורת והאנרגיה. בשנת 1969 בגיל 26, ורדי, יחד עם שותף נוסף, ייסד את טכם (טכנולוגיות מתקדמות בע"מ), אחת מחברות התוכנה הראשונות בישראל. ורדי היה גם המשקיע שעמד מאחורי מיראביליס, שהביאה לעולם את ה-ICQ, תכנת המסרונים האינטרנטית הראשונה. מיראביליס הושקה ב-1996 על-ידי בנו של ורדי, אריק, ועם עוד שלושה מחבריו. ב-1998 מיראביליס נמכרה לאמריקה און ליין תמורת 400 מיליון דולר. העסקה הזו פרצה את הדרך לחברות ישראליות נוספות.
ורדי עדיין משקיע פעיל, אשר תומך בייסוד חברות הזנק רבות עימהן נכללות חברות כמו: Getko ו- Answers.com אשר נמכרה למיקרוסופט, איירלינק שנמכרה לסיירה וטיבלה שנמכרה לסיסקו. כישוריו של ורדי הם שירות מבוקש בקרב חברות רבות ברחבי העולם. ורדי שימש כיועץ ליו"ר אמריקה און ליין, סימנס, אמזון וחברות רבות נוספות.
סטייסי פרלמן דיברה עם ורדי על מקומות המטפחים יזמות, התכונות אותן הוא מחפש בעסק חדש וכיצד הוא מעריך את הפוטנציאל הגלום ביכולותיהם של יזמים.
מדוע דווקא ישראל ידועה כחממה ליזמות עסקית בעיקר בעסקי ההיי-טק?
הדבר כלל לא קשור לטכנולוגיה. טכנולוגיה היא כמו פסנתר. צריך את כלי הנגינה כדי ליצור מוזיקה אבל הדבר החשוב יותר הוא הפסנתרן. היחס בין היזם לטכנולוגיה הוא כמו היחס של הפסנתרן לפסנתר. ניתן למצוא טכנולוגיות מתקדמות בארצות רבות, כמו אלה הקיימות במערב אירופה, אולם יזמים מובילים נדירים יותר. במערב אירופה יש חברות עסקיות רבות, אולם החסר העיקרי הוא של אווירה תוססת המעודדת את יזמות הסטארט-אפ. בישראל ובעמק הסיליקון יש תרבות מסוימת המייצרת את האווירה והאנרגיה המתאימים. אלו הם המקומות בהם אנשים מוכנים לקחת סיכונים, ואף להילחם על יצירת רעיונות חדשים. מספר חברות כמו גוגל, מיקרוסופט ואינטל, הקימו מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, כי פה יותר ממוקדים בפיתוח.
מה מוצאות חברות בינלאומיות בחברות סטארט-אפ קטנות מישראל?
חברות בינלאומיות, בעיקר מארצות-הברית, בוחרות בישראל כמקום טוב לגיוס כוח אדם ולפיתוח (R&D). הן עושות זאת בישראל יותר מאשר בכל ארץ אחרת, גם בהשוואה לסין ולהודו אשר ידועות בתחום הייצור והתוכנה. ישראל ממוקמת גבוה יותר ב"שרשרת המזון". מבחינה זאת ישראל היא בעצם מדינת "סטארט-אפ" - חברתית ותרבותית. זוהי בעצם המורשת שלנו, האתוס שלנו. הכול התחיל עם הקמת הקיבוץ שיצר דרך חיים חדשה בחקלאות. ישראל מצויה בתהליך מתמיד של התחדשות.
שאלה שחוזרת על עצמה היא האם ניתן ללמוד יזמות. מהי דעתך בעניין זה?
לא. ניתן לשפר ולחדד כישורי יזמות, אך לא ניתן ללמוד אותם. או שיש לך את זה או שאין לך את הכישורים הללו. ניתן ללמוד כיצד לכתוב תוכנית עסקית, או כיצד לפתח תוכנה. אחרי פריצת ICQ תהיתי לא פעם על פשר סוד המשיכה אליה. חיפוש הערך ICQ בגוגל יעלה 675 מיליון אזכורים. זהו מותג ענקי. שלוש שנים ניסיתי לפצח את סוד המשיכה למוצר. מסקנתי היא שזוהי פשוט יצירה גאונית. גאונות דומה לזאת של שפילברג בסרטים או לזאת של צייר דגול, לא ניתן ללמוד את זה. או שאדם הוא גאון או שהוא לא. השאלה האמיתית היא: האם ניתן ללמד מישהו להיות כישרוני? כישרון כלשהו, ממש כמו יזמות, הם בבחינת מתנת האל.
רכשת מוניטין רב כבר-סמכא היכול לחזות את 'הדבר הגדול הבא'. מהן התכונות, או הדברים שאתה מחפש, כשאתה משקיע ביזמים או ברעיונות הדשים כלשהם?
אפתח בדברים אותם אני לא מחפש. אני לא מחפש תוכניות עסקיות. לאחר 38 שנים של פעילות עסקית אני יכול לומר בביטחון שמאה אחוז מכלל התוכניות העסקיות מצהירות שהרעיון אותו הן מציגות הוא מצוין. לכן אני חושב שתוכניות אלו מיותרות. כמו כן, אני מאוד לא אוהב מצגות שלPower Point . איני חושב שניתן לאמוד את התקפות של רעיון מסוים .יתכן שמישהו אחר עובד על רעיון זהה במקום אחר. מניסיוני, ככל שאהבתי רעיון מסוים, כך גדלו גם ההפסדים. התאהבות ברעיון מסוים מעיבה ומשבשת את יכולת השיפוט. איני אוהב הדגמות כיוון שמרבית המדגימים הם צעירים נרגשים הבטוחים שיש בידם את הדבר הגדול שאי פעם הומצא - לפחות בתקופת חייהם, ואם אתה כצופה לא מפגין את אותה רמת ריגוש, הם יוצאים בתחושת אכזבה גדולה.
אז מה אתה כן מחפש?
בראש ובראשונה אני מתמקד באינטרנט ובממשקים יישומיים של מוצרי צריכה, מכיוון שזהו הדבר שהצרכן שופט לפיו את המוצר.
שנית, כמשקיע, אני קודם כל מחפש אנשים מוכשרים. אדם בעל אופי. שלישית, התכונות אותן אני מחפש הן זריזות, חריפות ושנינות מחשבתית. החשיבה הזריזה אשר מאפיינת צעירים היא בבחינת יתרון עצום. רביעית, רצוי שיזמים יהיו ממוקדים בדבר אחד. חמישית, אני אוהב להשקיע במיזם כאשר הוא עדיין בשלבים התחלתיים בלבד, ההשקעה הראשונית כשהסיכון הוא גבוה והאומדן נמוך יחסית. זוהי הנקודה בה אני מרגיש נוח לעומת מרבית המשקיעים האחרים.
כיצד אתה יודע אם מישהו אכן כישרוני ומוכשר?
זוהי אכן שאלה טובה מאוד. הדבר דומה מאוד לבית-ספר התיכון - מי שבאמת יודע לזהות כישרון אינם המורים, או ההורים, אלא העמיתים. עומד לרשותי צוות, צוות אנשים מוכשר ביותר שמעורה ומודע למתרחש. איני מחליט החלטות מיידיות או נחפזות. ראשית, אם מישהו מעוניין להיפגש עימי, הוא חייב להיות מופנה על-ידי אחד מחברי צוות המומחים שלי וזה עובד. עד עכשיו, היו לי חמש בחירות ומימושים מוצלחים.
איך אתה מעריך את מידת הצלחותיך מול כישלונותיך במהלך 38 השנים האחרונות?
הייתי אומר שמכלל השקעותיי, שליש נחשבות לכישלון לעומת שני שליש הנחשבות לניצחון. אך הייתי מעוניין לסייג את הצלחותיי - שליש מהן עדיין מדשדשות ולא ממש נחלו את ההצלחה המקווה, שליש מניבות תשואה טובה, והשליש הנותר - בערך כעשרה אחוז - מניב תשואה גבוהה, בערך פי עשרה מההשקעה ההתחלתית. בחמש השנים האחרונות השקעתי בשישים וחמש חברות ובמרוצת חיי השקעתי בתשעים חברות בקירוב.
כיצד אתה מתייחס ליזמים, אתם אתה נפגש, שנחלו כישלון ביוזמות עסקיות קודמות?
כישלון הוא לא בהכרח חיסרון בעיניי. לדעתי, כישלון מגביר את מידת המוטיבציה. ראיתי מקרים רבים בהם יזם הצליח במיזם הראשון אך נכשל מאוחר יותר, אך גם הייתי עד למקרים בהם יזם נחל כישלון ומאוחר יותר הצליח. אם יזם נכשל ביושר, איני רואה זאת כליקוי, או כפגם בסיסי. בסופו של דבר, אני חושב שאנשים שאינם מוכנים לקחת סיכונים הם אינם יזמים אמיתיים. יזם החושש מכישלון מוטב לו שיעסוק בבנקאות.
