פיצוץ דרמטי בדיון בביה"ד לעבודה בעתירה דחופה שהגישה המדינה כנגד כוונתם של כ-1,000 מתמחים להתפטר ביום א' הקרוב מעבודתם בבתי החולים. במהלך הדיון, השופט רבינוביץ' הטיח במתמחים: "בהתפטרות שלכם כקבוצה אתם פוגעים בחולים ועלולים לגרום להם למות".
באותו רגע, קפצו מהמקום המתמחים באולם וצעקו: "איך אתה לא מתבייש? בושה!". הם פוצצו את הדיון עד שהשופטים נאלצו לצאת מהאולם. לאחר הפסקה קצרה חזרו השופטים והשופט רבינוביץ התנצל ואמר שלא התכוון לפגוע. "הדברים נאמרו בלהט", אמר. עו"ד לין מטעם הסתדרות הרופאים אמרה שהיא 30 שנה במקצוע ו"לא ראיתי התנהגות פרועה כל כך".
הדיון עצמו הסתיים לפנות בוקר, ועל-פי הערכות, שופטי בית הדין בראשות הנשיאה
נילי ארד, ייעתרו לבקשת המדינה ויוציאו לפחות צו מניעה זמני שיורה למתמחים להגיע לעבודה סדירה ביום א' משום שהתפטרותם במתכונת קולקטיבית אינה תקפה. ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות, ד"ר חזי לוי, אמר מוקדם יותר בדיון כי "יש פה סכנת חיים, נקודה. לא מדובר באקט ספונטני או אישי אלה אקט קבוצתי מאורגן של נטישת חולים".
אחד מראשי המתמחים, ד"ר ניב מרום, ביצע סוג של "הפללה עצמית" כשהעיד שהוא מקווה שינהלו איתן מו"מ אחרי ההתפטרות כך שיחזרו לעבודה אם יענו דרישותיהם. השופטת ארד הבהירה לו: "אני לא רואה אותך מתפטר ואני לא רוצה לשמוע שאתה מתפטר. כשרוצים לתקן - מתקנים מבפנים ולא מבחוץ... יש כאן בעיה משפטית".
"שביתה בתחפושת"
נציגי המדינה טוענים כי ההתפטרות ההמונית היא "שביתה בתחפושת". הם חשפו מסמך שלפיו מתמחים שביקשו למשוך את מכתבי ההתפטרות, נדרשו להודיע על כך לעמותת מרש"ם שמתיימרת לייצג את המתמחים, וזו הוכחה לכך שמדובר במהלך קולקטיבי ולא אישי.
עו"ד
ארנה לין, נציגת ההסתדרות הרפואית, אמרה בדיון כי אם ביה"ד יאפשר את ההתפטרות הקולקטיבית הזו, המשמעות של הדבר היא "כאוס ביחסי העבודה במשק, וזה בטח לא משהו שיביא לקידום ענייני העובדים". לדבריה, ההתפטרות נעשתה באמצעות גורם שלישי, עמותה, ובעיתוי מאוד מסוים על מו"מ כניסיון להפעיל לחץ על ארגון הרופאים ובעיקר על המדינה.
הנשיאה נילי ארד אמרה בדיון כי "אם עובד רוצה להתפטר כי הוא חושב שהתנאים שלו גרועים והם יהיו אף גרועים יותר, הוא מגיש מכתב התפטרות, בלי להציב קווים אדומים".
המדינה טוענת בעתירה, על-פי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין, כי יש לראות בהתפטרות המתמחים מהלך בטל וחסר תוקף משפטי, שכן מכתבי ההתפטרות הוגשו באופן קולקטיבי וכאקט של לחץ בזמן משא-ומתן על הסכם העבודה בין הרופאים למדינה - וזאת שלא במסגרת הארגון היציג שלהם כחוק. המדינה טוענת כי מכתבי ההתפטרות נוסחו באופן אחיד ונאספו באמצעות עמותה בשם מרש"ם, הפועלת לבידול המתמחים כקבוצה אורגנית - זאת אף על-פי שלעמותה אין כל מעמד מבחינת משפט העבודה.
המדינה מזכירה בעתירה כי מאז שנודעו הפרטים הראשונים על ההסכם המתגבש עם הרופאים, בסוף חודש יולי האחרון, נקטה העמותה פעולות שונות לרבות נטישת מחלקות על-ידי מתמחים - בניגוד לצווי מניעה שהוציא באותם ימים ביה"ד הארצי לעבודה. על כן, המדינה מבקשת לראות גם במהלך ההתפטרות כשביתה בלתי חוקית לכל דבר ועניין, ולא כהתפטרות אותנטית.
חשש מאפקט הדומינו
העתירה עוסקת לכאורה רק בקבוצה של רופאים מתמחים, אולם עולה ממנה כי המדינה חוששת שללא אמירה ברורה של ביה"ד כנגד הליך ההתפטרות, יתפתח מדרון חלקלק שישפיע גם על סקטורים נוספים במשק.
"לשיטת המדינה", לשון העתירה, "מדובר בתקדים מסוכן ליחסי העבודה בשירות המדינה ובמגזר הציבורי כולו". וכך היא מסבירה: "אם למרות שרק להסתדרות הרפואית הכוח והסמכות להכריז סכסוך עבודה, לנהל מו"מ ולסיימו; ולמרות שמושכלות ראשונים כי קבוצות עובדים כפרטים אינם יכולים לעשות כבשלהם ולפעול בצעדים ארגוניים כרצונם - תתקבל 'ההתפטרות' הקולקטיבית בנסיבות עניינינו - אזי הדבר יוביל לפירוק משפט העבודה הקיבוצי ולחוסר יכולת לסיים סכסוכים בהסכם קיבוצי".
המדינה טוענת כי הפעילות של עמותת מרש"ם, המתיימרת לייצג את המתמחים, מהווה למעשה "קריאת תיגר נגד שלטון החוק". על-פי העתירה, ארגון עובדים יציג, במקרה הזה ההסתדרות הרפואית, פועל על-פי העיקרון של דמוקרטיה ייצוגית. חוסר שביעות רצון ממעשיו של ארגון עובדים יכול לבוא לידי ביטוי בהגשת תביעה בגין ייצוג בלתי הולם, ויכול לבוא ביום הבחירות למוסדות הארגון. "לכל רופא עומדת הזכות למחאה אזרחית, אולם שביתה איננה ככל מחאה. היא מחאה פוגענית, ועל כן השלמה עם מעשי הרופאים המתמחים כמוה כהשלמה עם מעשי אלימות כצעד מחאה".
עד להכרעה סופית של ביה"ד מבקשת המדינה כמה סעדים זמניים: צו מניעה שלפיו מכתבי ההתפטרות לא יכנסו לתוקף ביום א' הקרוב עד להכרעה בסוגיה; צו המצהיר כי רופא שלא יתייצב לעבודה סדירה ייחשב לכזה המשתתף בשביתה בלתי חוקית, על כל המשתמע מכך; צו הצהרתי המורה לעמותת מרש"ם להימנע מכל פעולה שיש בה משום צעדים ארגוניים שעלולים לשבש את יחסי העבודה במערכת הבריאות, לרבות עידוד כזה או אחר של הגשת מכתבי התפטרות.
במקביל דורשת המדינה מההסתדרות הרפואית "להפעיל את מרותה הארגונית" ובכך לגרום לה ליצור לראשונה חזית גלויה מול העמותה שמתיימרת לייצג את המתמחים. המדינה אף מאיימת ודורשת מביה"ד לפסוק כי פעילות ארגונית של עמותת מרש"ם, שתביא לשיבוש העבודה בבתי החולים, כמוה כהפרת ההסכם שנחתם לאחרונה עם ההסתדרות הרפואית. מעבר לאותם סעדים זמניים, המדינה דורשת כי ביה"ד הארצי יקבע באמצעות צווים קבועים שכל מהלך ההתפטרות הינו בטל וחסר תוקף; שעל כלל הרופאים להגיע לעבודה סדירה; וכי על עמותת מרש"ם להודיע בעצמה כי להתפטרות אין כל תוקף.
