התפטרות המתמחים נכנסה לתוקף

התפטרותם של 1,000 מתמחים מאזור המרכז נכנסה לתוקף לאחר חצות. זאת לאחר שבית הדין הארצי לעבודה טרם מסר את החלטתו אם ההתפטרות חוקית או שמדובר ב"שביתה בתחפושת", כפי שטוענת המדינה, שדרשה להוציא צווי מניעה נגד ההתפטרות המתוכננת. מערכת הבריאות כולה הייתה דרוכה בסוף השבוע לקראת ההחלטה שלבסוף כלל לא התקבלה. מדובר בכ-1,000 מתמחים מבתי החולים במרכז: שיבא, איכילוב, אסף הרופא, בני ציון, מאיר, בלינסון, הדסה ועוד. ביום חמישי צפוים להיכנס לתוקפם מכתבי ההתפטרות של רופאי רמב"ם וחלק מרופאי וולפסון, שמכתבי ההתפטרות שלהם הוגשו שבוע מאוחר יותר. בשבת עסקו המתמחים בשאלה איך לנהוג אם בית הדין יאסור עליהם להתפטר. רבים הביעו זעם בנוגע לאפשרות זו, בטענה כי התפטרות היא אקט לו זכאי כל אדם. חלק מהמתמחים גרסו כי גם אם ינתנו צווי מניעה יש להפר אותם ולעמוד על זכות ההתפטרות, או להגיע לבתי החולים ולעבוד בצורה חלקית. לבסוף הודיעו ראשי מרש"ם, העמותה המאגדת את המתמחים, כי במקרה שיוצאו צווי מניעה יש להגיע לבתי החולים ואז ישקלו גם הגשת בג"ץ. גם בבתי החולים ובמשרד הבריאות שרר בסוף השבוע מתח רב לקראת הפסיקה. "צווי מניעה הם פתרון בעייתי מאוד, חלקי וזמני", אמר בכיר במשרד הבריאות ל-TheMarker. "גם אם יהיו צווי מניעה אז המתמחים יתפטרו מחדש, הפעם באופן אישי וחוקי, ואז מקסימום הרווחנו 30 יום. זה לא פתרון". הבכיר הוסיף כי אינו יודע מה יהיה. "אנחנו משחקים על זמן שאול, גם כי היכולת לשאת ולתת איתם היא מוגבלת מאוד - לפתיחת ההסכם לאחר החתימה יש השלכות על כל יחסי העבודה במדינה". בבתי החולים נערכו בסוף השבוע, בהתאם להוראות משרד הבריאות, לעבודה בלי המתמחים המתפטרים. ד"ר בעז תדמור, המשנה למנהל בלינסון, שבו התפטרו כשליש מהמתמחים (73 מתוך 240 מתמחים), סיפר כי "ההיערכות שלנו היא בשתי רמות: הרמה הפשוטה יחסית היא הטכנית-אופרטיבית - על מה מוותרים ומה מפעילים. דאגנו להיערך כך שטיפולים דחופים ומצילי חיים לא ייפגעו, ואילו כל מה שלא דחוף ובדרגת חשיבות נמוכה יותר - יידחה". עם זאת, לדבריו הרמה השנייה חשובה לא פחות ואולי אף יותר, "וזו הרמה הרגשית של התרבות הארגונית של קבוצה שהייתה מאוחדת ומשפחתית מאוד עם אותן מטרות ויעדים, שכיום מתחלקת לשני עולמות תוכן על-רקע אמונות יוקדות מאד", אומר תדמור. "זה לדעתי המשבר המשמעותי שעליו יקח יותר זמן להתגבר. המתמחים יחזרו בסופו של דבר לעבודה אבל המשבר שייווצר בין המתמחים המתפטרים לבין המומחים, בינם לבין שאר המתמחים, ובינם לבין ההסתדרות הרפואית - יותיר אותנו עם צלקת. זו הדאגה האמיתית". לדבריו, "המאבק לשינוי פני הרפואה הציבורית נכון, אך לתפישתי זו לא הדרך. למנהלי המחלקות ובתי החולים יהיה תפקיד חשוב באיחוי הקרע האידיאולוגי, ואני מקווה שיימצא המנגנון הנכון לתת לכולם להתכנס בלי מנצחים ומנוצחים". תדמור הוסיף כי "אני בטוח שהמתמחים אוהבים את הרפואה ואנחנו אוהבים אותם וחבל שיהיה מאבק אחים אלים. אני לא אוהב לשמוע שהם מרגישים עבדים. אנחנו לא בתקופת העבדות, אנחנו לא מנצלים אותם - למושגים האלה אין מקום לא בפיהם ולא בלבבם". במרכז הרפואי שיבא (תל השומר) מספר המתפטרים גדול יותר: 130-140. לדברי פרופ' ארנון אפק, סגן מנהל בית החולים הכללי בשיבא, "יש מחלקות מסוימות, כמו כירורגיות, פנימיות ואורתופדיות, שבהן כמעט כל המתמחים התפטרו - ומחלקות שבהן איש לא התפטר. אני מקווה מאוד שהם יחזרו בהם ולא יתפטרו, אך אנחנו נערכים לתרחיש הקיצון וקודם כל נספק את השירותים הדחופים - חדרי המיון, הניתוחים והמאושפזים. במחלקות שבהן היו פחות פיטורים, הפעילות לא תיפגע". אפק הוסיף כי "מדובר באנשים ורופאים מדהימים. אנשים חדורי מוטיבציה שנושאים על גבם את מערכת הבריאות. זה גם דור הרופאים של העתיד - הפואנטה היא לא להכניע אותם אלא להגיע איתם להבנה כיצד צריכים להראות פניה של הרפואה הציבורית. אני חושב שהתפטרות היא לא הדרך".

"שאלות משפטיות כבדות משקל"

השופטת נילי ארד זימנה את אחד המתמחים שנכחו באולם להציג את עמדתו. המתמחה, ד"ר ניב מרום מהמחלקה האורטופדית בבית החולים מאיר, סיפר על שגרת חייהם הקשה של המתמחים ועל הקשיים שבהם הם נתקלים. בעקבות כך פתחה השופטת ארד במה שחלק מהנוכחים הגדירו כ"נאום חייה": "השאלה היא אם על-ידי זה שתלכו אתם תתקנו. אם תתפטרו ולא תהיו יותר רופאים ולא תעבדו בבית חולים, בזה אתם תתקנו את העוולות?", שאלה ארד את ד"ר מרום. "זו לא הייתה התוכנית", השיב מרום. "מה שהובהר לנו זה שאין לנו ברירה אחרת. מתעלמים מאתנו ולא מקשיבים לנו באופן שיטתי. אנחנו כבר כיום פוגעים בחולים בשל תנאי העבודה שלנו. תנאי העבדות שבהם אנחנו עובדים לא מאפשרים לנו לטפל בחולים כמו שלמדנו", אמר מרום. "אנחנו לא רוצים להמשיך לעבוד במערכת הזאת שפוגעת בחולים ולהנציח את הכשלים שלה. אנחנו דור שלא מוכן להשלים עם העוולות שאיתם השלימו הדורות הקודמים". לדבריו, "לא הכרזנו מלחמה ואנחנו לא בורחים מהמחלקה. עבר חודש שלם מאז הגשת מכתבי ההתפטרות ואף אחד לא פנה אלינו. אנחנו מתכוונים להתפטר באמת כדי שיפול האסימון למי שעדיין לא נפל לו ויבינו עד כמה המצב חמור". בתגובה אמרה ארד: "כשרוצים לתקן מתקנים מבפנים. יש כאן שאלות משפטיות כבדות משקל: האם זו התפטרות קולקטיבית כדי לחנך את המערכת ולהיטיב איתה? זו מחלוקת בשאלה משפטית שנידונה בפעם אחרונה ב-1977. לבנו אתכם. אני ליוויתי את המשא-ומתן כשהלב היה אתכם, עם המתמחים", אמרה. "אתם צעירים וכל עתידכם לפניכם", המשיכה ארד. "זה כבר לא רק העניין שלכם אלא מערכת יחסי העבודה במדינת ישראל. המצב הזה יכול לערער את כל המערך כך שמחר כשתרצו לתקן יקום מישהו אחר ויגיד שזה לא מקובל עליו. זו בעיה משפטית מהותית". ארד הוסיפה כי "הכאב שלכם ברור ומובן - אנחנו לקוחות שלכם. אנחנו באים לחדר המיון ורואים אתכם עם הורינו הקשישים, איש לא מזלזל. אך השאלה היא אם למשבר הזה יבוא סוף. אנחנו לא רוצים לכתוב פסק דין. לא מגיע לנו כחברה ולכם שנכתוב פסק דין. כולם יפסידו מכך. אתם חושבים שמישהו רוצה שתלכו? אם אנחנו נלך אתכם עד הסוף ואתם תזכו בתיק הזה התוצאה תהיה שאתם תלכו הביתה וכל שנות עבודתכם ירדו לטימיון. אתם לא רוצים היי-טק. אתם רופאים וזה ייעוד". בסיום דבריה אמרה ארד: "יש הסכם חתום. זה דבר שאי-אפשר לזעזע אותו כי אתה מזעזע את כל ההסכמים הקיבוציים שייחתמו מהיום בישראל. צריך לחשוב על דרך שתוכלו להביע את דעתכם אבל באופן חוקי ולגיטימי. אסור לחשוב שישכחו מכם". חזי לוי ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, דיבר בהתרגשות ואמר: "יש פה סכנת חיים. יש מחלקות שלמות שלא נותר בהן מתמחה אחד - מחלקות ילדים, נשים ויולדות שלא נשאר בהן אף רופא. ויש מכתבים בידינו שקוראים למומחים לא להגיע". לוי הוסיף כי ההתפטרות היא "נטישת חולים, אקט קבוצתי מאורגן של הפגנה. במכתב ההתפטרות יש את הקווים האדומים שהם קו של מחאה ומשא-ומתן. ובשם אותם עקרונות באופן 'ספונטני' 1,000 מתמחים מתפטרים. רבותיי, 1,000 רופאים עומדים לנטוש את המחלקות. האם בינתנו הסתלקה? האם אנו לא מבינים שיש פה נטישה?". בתי החולים נערכו להיום בהתאם להנחיות משרד הבריאות משבוע שעבר. לפי הנחיה שהפיץ אתמול לוי, הוחלט על ביטול חופשות והשתלמויות של רופאים באיכילוב, שיבא, אסף הרופא ובני ציון החל מהיום ועד להודעה חדשה, וכי יבוצע ניסיון לשחרור רופאים המתוכננים לצאת למילואים, כדי למנוע פגיעה בפעילות בתי החולים. בנוסף, הנחה המשרד לתגבר מחלקות שבהן מתמחים רבים התפטרו בכוח אדם מינהלי, שיפעל לבצע משימות מנהלתיות המבוצעות. בכל מקרה, הנחה משרד הבריאות את בתי החולים שלא לבטל שירותים חיוניים כמו ניתוחים לחולי סרטן, טיפולי הפריה חוץ גופית, טיפולי כימותרפיה, דיאליזה, ניתוחים בילדים וניתוחים שההמתנה עבורם נמשכה מעל לשלושה חודשים.