ד"ר עומר עבדאל שאפי, תושב מזרח ירושלים ורופא כירורג, אשר היה בשנים האחרונות המנהל הרפואי של המרפאה האוסטרית בעיר העתיקה, מספר על הקשיים היומיומיים של תושבי מזרח ירושלים מבחינת נגישותם לרפואה ציבורית. כיום עובד בבית החולים "אוגוסטה ויקטוריה" אשר במזרח העיר ובקליניקה בשייח ג'ארח.
על התנאים בהם צריך לעבוד רופא בביה"ח "אוגוסטה ויקטוריה" אומר ד"ר שאפי כי: "בביה"ח, מרבית הצוות הרפואי הינו מהגדה המערבית ולכן לעיתים מתעוררות בעיות בעניין אישורי-מעבר. כאשר מעוניינים להעסיק אדם מהגדה, נדרש זמן מה עד לקבלת אישור מעבר עבורו, דבר שמעכב את העסקתו. רופאים מהגדה, על אף שבידיהם אישורי מעבר, לא אחת, הם נתקלים בעיכוב במחסום בעת כניסתם לירושלים דבר אשר פוגע במישרין בתושבי מזרח ירושלים הערביים והם הסובלים העיקריים".
הרצון להתפתחות ביה"ח מבחינת שירותי הרפואה מול המציאות הלא פשוטה: "בפני בית החולים "אוגוסטה ויקטוריה" לא עומדים משאבים רבים והמקום נסמך בעיקר על תרומות וקרנות. כמו כן, מתקשה בית החולים להוציא אל הפועל תוכניות חדשות הקשורות לשיפור שירותי רפואה משום שראשית כל, הוא זקוק למתן רישיון רפואי ישראלי על-מנת להפעיל למשל, מעבדה. ביה"ח יכול להעניק למשל, שירות רפואי חדש עבור התושבים אשר לא היה קיים קודם, אך משום שיש קודם צורך ברישיון, דבר זה יוצר קשיים בתכנון ובהחלת מודרניזציה רפואית בתוככי בית החולים. ישנם מתקנים רפואיים בביה"ח, שקיימים בו כיום ולקח כמה שנים עד שהיינו מסוגלים להחיל אותם".
על עבודתו בקליניקה בשכונת שייח ג'ארח: "לקופות החולים במזרח ירושלים ישנם הסדרים שונים לגמרי לעומת הקופות אשר מצויות במערב ירושלים. זאת משום שבמזרח העיר, לקופ"ח ישנם הסכמים עם קבלני משנה, כך שהם אינן מספקות במישרין את השירותים הרפואיים עבור התושבים. תושב מזרח ירושלים המבקש ריפוי לחוליו עשוי להיתקל בחוסר מענה רפואי, מאחר ולא תמיד, הספק נותן השירות יכול או מעוניין להעניק את השירות הרפואי הדרוש, בין אם המדובר הוא בבדיקה רפואית שאת עלויותיה אין מוכנים לכסות או בתרופה שאינה מצויה בסל התרופות".
האם לדעתך, חוק הבריאות הממלכתי פועל בצורה שווה כלפי תושבי מזרח ירושלים? - "קופות החולים מפעילות את שירותיהן באמצעות ספקי השירות, דבר אשר גורם להרעת מצבם של תושבי ירושלים מבחינת נגישותם לרפואה שווה לכל נפש".
רופא אשר עובד בקופ"ח במזרח העיר אינו מועסק באופן ישיר על ידיה, אלא, על-ידי ספק השירות המהווה חיץ בינו לבין קופת החולים. כך נוצר מצב שבו רופא מהגדה המערבית שעושה עבודתו במרפאת קופת חולים כלשהי, למעשה, מקבל את שכרו מספק השירות, דבר שאינו מאפשר לו לנהל למשל משא-ומתן לגבי שכרו וכן באשר להטבות נלוות לגיטימיות.
