המשטר הפוליטי של מדינת ישראל נמצא במשבר מתמשך מזה שנים רבות. הסיבות מגוונות ויש לבחון אותן לעומקן, אך לעת עתה, מן הראוי להזכיר שתיים מרכזיות: אי-יציבות פוליטית הגורמת לחילופי שלטון כמעט מידי שנתיים. המערכת הפוליטית אינה מסוגלת ליצור מנגנונים שיאפשרו לשלטון למשול למשך ארבע שנים, כמקובל במרבית הדמוקרטיות המערביות. הבעיה השנייה היא שמזה עשור לערך, יותר נכון מאז ראש הממשלה נתניהו ועד היום, ראשי הממשלה אינם מסוגלים למשול משום שעל ראשם מרחפות חקירות פליליות. ארבעה ראשי ממשלה - נתניהו, ברק, שרון ואולמרט נבחרו, כדת וכדין, לכהן כראשי ממשלה, אך יכולתם לבצע זאת התמעטה מאד כתוצאה של חקירות פליליות בלתי פוסקות. עד עתה, אף ראש ממשלה לא רק שלא הואשם, אלא כל החקירות והחשדות לא הבשילו אפילו לכתב אישום. מצב זה חמור ביותר.
ראשי ממשלה, הגם שהם מוגדרים בשורה של פסקי דין כ"שרים" לכל דבר ועניין עם פררוגטיבה של "ראשון בין שווים", אינם, בפועל, שרים רגילים. ראש ממשלה הוא זה שמרכיב את הממשלה, הוא הנושא באחריות עליונה מעל לכל שר, לכן מעמדו בכל זאת שונה. יתרה מזו: התפטרות ראש הממשלה גוררת אחריה להתפטרות הממשלה באופן אוטומטי.
בעצם העובדה שארבעת ראשי הממשלה האחרונים נדרשו לחקירות כה אינטנסיביות של רשויות אכיפת החוק, יש כדי לפגום באופן בלתי הפיך בתפקיד . לא ייתכן שארבעה ראשי ממשלה הואשמו בחשדות לעבירות חמורות ביותר ועד עתה נגד אף אחד לא הוגש כתב אישום. יש כאן מצב בלתי אפשרי ועל מישהו לתת את הדעת או את הדין על כך. אף ראש ממשלה אינו יכול לתפקד ולמלא את ייעודו אם ראשו עמוק מאוד בתוך חקירות בלתי פוסקות. הרקורד, כאמור, של רשויות אכיפת החוק אינו מבשר טובות.
במאמר מלומד שאין עוררין עליו הסביר פרופ' זאב סגל ("עתיד רה"מ בידיו", הארץ, 10.5.2008), את המצב המשפטי הקיים וקבע לבסוף, כשמו של המאמר, שעתיד ראש הממשלה בידיו. קביעה זו בעייתית למדי.
המצב המשפטי אינו מחייב ראש ממשלה בישראל להתפטר, אפילו הוגש כתב אישום. חמור מכך, החוק הישראלי, כפי שהסביר פרופ' סגל, אינו מחייב שר להתפטר במצב של הגשת כתב אישום. בית המשפט העליון הוא זה שקבע את ההלכה הפסוקה לפיה שר חייב להתפטר מיד מתפקידו או לחילופין, על ראש הממשלה לפטרו לאלתר, אם הוגש נגדו כתב אישום. לגבי ראש ממשלה אין כל הלכה של בית המשפט העליון ואין חוק. עתה מתמקדים המאמצים להפעיל לחץ למען שינוי המצב המשפטי באמצעות עתירות לבג"צ שיתכן ויורה על הלכה חדשה.
פרופ' סגל המכובד אינו מתייחס במאמרו למשמעויות הנובעות מהחלת ההלכה של בג"צ לגבי שרים על ראש הממשלה. אם ייעשה כך, הרי שברגע הגשת כתב אישום שאין בו כדי להצביע על תוצאות המשפט, השלטון בישראל מתחלף. לא כך לגבי פיטורי שר או התפטרות שר. במצב זה עולות מספר שאלות עקרוניות ביותר: האם ליועץ המשפטי לממשלה כראש התביעה אינה מתווספת סמכות עקיפה של מחליף שלטון בישראל? אם תוגש עתירה לבג"צ והוא יורה על החלת ההוראה לגבי השרים גם על ראש הממשלה, האם בג"צ לא יהפוך לממליך או מחליף שלטון בישראל? מעניין יהיה לקרוא את חוות דעתו של פרופ' סגל בהקשר זה.
ה"קל וחומר" אינו כה פשוט. מעמדו של ראש ממשלה הוא לא כמעמד שרים אחרים, תהיינה הדעות אשר תהיינה. לכן, ללא דיון ענייני ומסודר, מן הראוי לא להיחפז בגזירות שוות. יש לתת את הדעת למשמעויות החוקתיות שיש לחילופי שלטון באמצעות היועץ המשפטי לממשלה או בג"צ.
ראש הממשלה הנוכחי הכריז שיתפטר אם יוגש כתב אישום נגדו. יש בכך כדי לספק את התביעה ואת רשויות המשפט. אסור שרשויות אלה תצטיירנה כמי שמחליפות את העם בבחירת השלטון או סילוקו, לפני שבכלל הוגש כתב אישום. אם ראשי הממשלה שהוזכרו היו מתפטרים רק בגלל חשדות שלא הבשילו אפילו לכתב אישום, הרי שהיה בכך כדי להוסיף עוד משקולת כבדה על המשטר הצולע של מדינת ישראל.
