אני רואה חשיבות רבה בקיום מושב זה, העוסק בחוק נתוני תקשורת החדש אשר עתיד להיכנס לתוקפו בעוד כחודש ימים, ואשר עתיד לשמש את מערכת אכיפת החוק בהתמודדות עם איומי הפשיעה הניצבים לפתחה של החברה בישראל בעת הזו.
אני חייב לציין כבר בפתח דבריי, כי הכותרת שניתנה למושב זה – חוק "האח הגדול" והגנת הפרטיות – היא לדעתי כותרת מטעה, אשר יוצאת מנקודת הנחה כי החוק החדש מספק בידי מערכת אכיפת החוק כלי אכיפה חדשני, דורסני ופולשני אשר מתנגש חזיתית ובאופן בלתי מידתי עם צנעתו של הפרט. אני סבור, כי מי שיעיין בחוק ומי שמצוי במאטריה, יגיע לכלל הבנה, כי לא רק שמדובר בחוק מידתי ביותר, אלא בחוק שלמעשה מסדיר מצב קיים בכל הנוגע לכלי אכיפה שכבר נתונים למשטרת ישראל עפ"י החוק הקיים כיום.
בכוונתי לנצל מושב זה כדי להציג בפניכם את תפישת עולמה של משטרת ישראל בכל הנוגע להפעלת אמצעי האכיפה הנתונים לפי חוק זה, ולשימוש המושכל והזהיר שעושה המשטרה בכלי זה – חרף פרסומים שונים ומשונים שאנו נחשפים אליהם מעת לעת.
נושא נתוני התקשורת משתייך לתחום הסיגינטי, כפי שנהוג לכנותו בעגה המקצועית בקרב קהילת המודיעין, אשר טומן בחובו גם את תחום האזנות הסתר, וטכנולוגיות נוספות לאיסוף מידע וראיות. מדובר בתחום רגיש ביותר מבחינתה של מערכת אכיפת החוק, אשר כרוך באיזונים תמידיים בין אינטרס הציבור לחקר האמת לבין זכויות הפרט, ואשר מערב דילמות מקצועיות ומשפטיות סבוכות ביותר.
התחום הסיגינטי כידוע עבר טלטלה משמעותית בשנים האחרונות, נוכח התפתחויות הטכנולוגיות בתחום אשר עליהן אעמוד בהמשך דבריי, לצד מגוון הביקורות והבקרות שעברנו במסגרות השונות אשר הביאו לכדי שינוי משמעותי בנהלי העבודה ובשגרת העבודה של המערך הסיגינטי המשטרתי. בין מסגרות אלה ניתן למנות את דוחות מבקר המדינה, דוח ועדת משיח, את הוועדה הפרלמנטארית לחקר האזנות הסתר אשר מונתה בראשותו של פרופ' בן-ששון, ועוד.
אחד מסממני השינוי שאנו חווים בתחום הסיגינט הוא כאמור חוק נתוני התקשורת החדש - פרי יוזמתם של משטרת ישראל ומשרד המשפטים, להסדיר אחת ולתמיד, לפרטי פרטים, את כל הנושא של קבלת נתוני תקשורת מחברות התקשורת השונות, והשימוש במאגרי מידע הכוללים נתונים מסווגים, לתכליות של אכיפת החוק ושמירה של שלום הציבור וביטחונו.
מצב הפשיעה בישראל
לפני שאתייחס לחוק לפרטיו, ברשותכם אבקש לנצל את ההזדמנות כדי לשתף אתכם בעולם התוכן שלנו ובאיומי הפשיעה עמם אנו מתמודדים מדי יום ביומו.
אנו נוהגים להציג את תופעות העבריינות על פני "משולש פשיעה ארצי", אשר יש בו כדי לתאר באופן מופשט את חומרת הפשיעה על סוגיה, ביחס להיקפי הפשיעה ולמדרגי הטיפול המשטרתיים בפשיעה. כדי לסבר את האוזן - כחצי מיליון עבירות מדווחת למשטרת ישראל מדי שנה, מרביתן המכריע בא לידי ביטוי בעבירות הרכוש, הרחוב, האלימות הקלה והנוער, אשר טורדות את מנוחתנו ואת שלומנו כאזרחים מן השורה.
בקודקודו העליון של המשולש נמצאת הפשיעה החמורה ביותר מבחינת האינטרס הציבורי, כגון הפשיעה המאורגנת והשחיתות הציבורית והשלטונית ברובד הלאומי – פשיעה אשר מצומצמת בהיקפיה אך כמובן עולה בחומרתה ובמורכבותה ביחס לפשיעה שברבדים התחתונים של המשולש. ברובד עליון זה של משולש הפשיעה מטפלות היחידות הארציות, אשר לאחרונה אוחדו תחת יחידת להב 433.
אם ניקח לדוגמה את עבירות הפע"ר (פריצה לדירה ולעסק, וגניבות רכב), אשר כאמור מהוות את חלקה הארי של הפשיעה בישראל, נגלה כי:
- בשנים האחרונות הממוצע השנתי של עבירות הפע"ר עומד על כ-130,000 תיקים. אנחנו מדברים על כ-45,000 התפרצויות בשנה לדירה ולבתי עסק, על גניבות של כ-30,000 כלי רכב בשנה.
- אחוז הגילויים בעבירות הרכוש עומד על מעט יותר מ-7% בשנה. כלומר מתוך כל 100 עבריינים הסיכוי שלנו הוא לדעת על 7 מבצעי עבירה בלבד. ומתוכם הסיכוי הוא שרק נגד אחד מהם נצליח לאסוף מספיק ראיות לשם הגשת כתב אישום. אחד בלבד מתוך 100 מבצעי עבירות רכוש יועמד לדין! נתון זה מדבר בעד עצמו.
כל בר דעת מבין, כי במסד נתונים זה אין כל יכולת לזרוע אכיפה להשפיע ולהיות אפקטיבית בלחימה בפשיעה ולייצר אפקט הרתעה. יובהר כי עקרון ההרתעה אינו עניין של מה בכך. הדבר משליך במישרין על אמון הציבור ברשויות ובמערכות אכיפת החוק.
אנו עדים בתקופה האחרונה לסקרים מסקרים שונים המלמדים על כרסום משמעותי ומתמשך של אמון הציבור בכלל המערכות – במשטרה, בפרקליטות ולאחרונה אפילו בבתי המשפט. ללא אמון הציבור אין יכולת אמיתית למערכות שלטון החוק להתקיים ולהתנהל בצורה אפקטיבית. שלטון החוק הינו ערך מרכזי ותנאי לקיומה וליציבותה של החברה בישראל. תפקידה המרכזי של המשטרה הוא להבטיח את השמירה על ערך זה.
ההבנה שלנו, היא כי תהליך השתרשות הפשיעה לסוגיה, בשילוב הירידה בנורמות הציות לחוק ולמוסדות השלטון, מהווים איום ממשי על חוסנה של החברה ועל צביונה של הדמוקרטיה בישראל. ואין מדובר בהפרזה.
הרתעה
לתפישת עולמנו, תנאי חיוני להשגת יעדינו בלחימה ובהורדה משמעותית, עקבית ומתמשכת של הפשיעה, הוא בטיוב האכיפה לאורך כל ציר הפעילות לצד העלאת כושר ההתרעה.
כושר ההרתעה נשען על שלושה יסודות:
א.
חשיפת עבריינים (ובעגה המקצועית "תיקים גלויים") – קרי על כמה עבריינים אנו יודעים, בין כתוצאה מפעילות חשיפה ייזומה ואיסוף מידע, ובין כתוצאה מתלונות מדווחות מאת הציבור הרחב המוצא בנו אוזן קשבת.
ב.
איסוף ראיות מספיקות להעמדה לדין – אין די בכך שנדע את זהותו של מבצע העבירה. יש לפעול בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו, בכל היכולות האנושיות והטכנולוגיות העומדות לרשותנו, תוך מקצועיות יתרה, כדי לאסוף ראיות איכותיות אשר יאפשרו העמדתו של מבצע העבירה לדין פלילי.
ג.
ענישה הולמת – המציאות העגומה מלמדת, לא אחת, כי רף הענישה הנקבע בין בבתי המשפט, ובין כתוצאה מעסקות טיעון שהנן כורח מציאות עומסי העבודה, אינו הולם את חומרת העבירה ואת נסיבותיו האישיות של מבצעה. לכאורה יכולתנו להשפיע במישור זה מוגבלת באופן יחסי. לכאורה בלבד. שהרי באמצעות תביעה עיקשת המזדהה עם מטרות הארגון, באמצעות הצגת עמדה עונשית מחמירה ובלתי מתפשרת, ניתן גם ניתן להעלות את רף הענישה. רק כדי לסבר את האוזן – כ-91% מכתבי האישום במדינת ישראל מוגשים ע"י התביעה המשטרתית. מרביתם של תיקים אלה מסתיים בהסדרי טיעון המאושרים ע"י בתי משפט. במצב דברים זה, השפעתנו על רף הענישה באמצעות הסדרי הטיעון ראויים, היא רבה ביותר.
שלושת רכיבים אלה הנם מצטברים ביצירת כושר ההרתעה. עבריין-חוזר הקם בבוקר לעוד "יום עבודה", יודע כי הסיכוי שיתגלה למשטרה הוא נמוך, ונמוך שבעתיים ככל שמדובר בהעמדתו לדין, וגם במקרה שיועמד לדין כי אז העונש שיושת עליו אין בו כדי להרתיעו מפני המשך פעילותו הפלילית.
כדי לשקם את כושר ההתרעה שלנו אין מנוס מפעולה ממוקדת וחסרת פשרות בכל אחד מהמישורים שמניתי במשולב.
הצורך בחיזוק המשטרה
דווקא בעת הזו ובנתונים הנ"ל, נדרש לחזק את המשטרה באמצעות תגבורה, הוספת כלי אכיפה, סמכויות אכיפה ומשאבי כ"א ואמצעים. ללא מתן הכלים הדרושים לא נוכל לעמוד בצפיות אלה ולא נוכל לייצר אכיפת חוק אפקטיבית ומרתיעה.
אני סבור, כי חוק נתוני תקשורת אשר אושר לאחרונה ע"י הכנסת, לאחר לדיון מקצועי, מעמיק ומאוזן – לדעתי באופן חסר תקדים - במסגרת ועדת החוקה בראשותו של פרופ' בן-ששון, מהווה דוגמה ראויה לכלי אכיפה שניתן בחוק למשטרת ישראל, ואשר עשוי לאפשר לה להתמודד בצורה אפקטיבית יותר עם איומי הפשיעה.
חשיבות כלי מחקרי התקשורת ככלי חקירה
הפשיעה של היום הפכה מורכבת יותר ומתוחכמת יותר. העבריינים מקדימים אותנו הן באמצעות פלישה לתחומי פשיעה בלתי מפוקחים והן באמצעות טכנולוגיה מתקדמת.
העבריינים שותקים היום בחקירה, והערך של המידע האנושי החי – גרסאות נחקרים, גיוס מקורות מודיעיניים וחשיפתם, אמינות מידע – הולך פוחת. במצבים אלה ניתן הדגש לתכנון החקירה הסמויה וניהולה במטרה לאסוף ראיות אמינות ומוצקות, ובמסגרת זו נודעת חשיבות יתרה לכלי האיסוף הסיגינטים שהם למעשה מידע ממקור ראשון שאמינותו אינה מוטלת הספק.
שדה איסוף הראיות המודרני אינו דומה לזירת העבירה "הקלאסית" שהכרנו בעבר. אנו מתמודדים כיום עם פשיעת מחשב, עבריינות המתבצעת בחדרי חדרים, בלחיצת כפתור, תוך טשטוש וניתוק הזיקות בין העבריין לבין העבירה. בשדה האיסוף המודרני מעמדה ומשקלה של הראייה המדעית, החפצית, הפורנסית עולה ביחס הפוך למעמדה של הראיה הנולדת מתוך גרסתו של הנחקר אשר נחשבה עד לא מכבר ל"מלכת הראיות". הראיה המדעית היא אובייקטיבית, אינה ניתנה כמעט למניפולציה, וכוחה מתוך עצמה, בעוד שראייה שמוסר הנחקר, נתונה למבחני אמינות ומהימנות ולפרשנות סובייקטיבית החותרת תחת משקלה.
התחושה היא כי העבריינים בכל עת מקדימים אותנו בצעד אחד ועלינו להשקיע בטכנולוגיות במגוון התחומים על-מנת לגשר על פער זה. לפיכך אנו עוסקים בפיתוח ובהגדלה עקבית של מאגרי אמצעי הזיהוי מסוג מאגר ה-D.N.A. וה-AFIS. מאגרים אלה אשר הוקמו בעמל רב, בהשקעה בלתי מובטלת, ובמלאכת חקיקה סבוכה ביותר, מוכיחים עצמם מדי יום ביומו.
בהתאם לכך, עלינו להדביק גם את ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום התקשורת הסלולארית ולרכוש לעצמנו יכולות סיגינטיות שאינן עוד נחלת העתיד, כגון תקשורת מחשבים ומחקרי תקשורת. ההתפתחות הדרמטית של עולם התקשורת המודרני ידועה לכל ומורגשת בחיי היום יום של כולנו. אמצעי ההתקשרות היום הם מהירים, זמינים, מגוונים ונוחים. הדבר מקל על חיינו ומשפר את יכולת פעילותם של יחידים ושל גופים. מהפכה זו לא פסחה על העבריינים והעבריינות. אמצעי התקשורת מהווים פלטפורמה נוחה וטובה המשפרת לאין ערוך גם את דרכי ההתקשרות והפעילות לביצוע עבירות. גופי האכיפה נדרשים להתמודד עם יכולות אלה, ולשפר את יכולותיהם בהתאמה לשכלול האמצעים בהם משתמשים גורמים עבריינים לצורך ביצוע עבירות. הנחת המוצא היא, כי כמעט כל פעילות עבריינית מלווה בפעילות תקשורתית של המעורבים בביצוע העבירה בדרך כזו או אחרת.
יכולתם של גופי האכיפה לעשות שימוש במידע הטמון בנתוני התקשרויות אלה עשויה לסייע רבות בפענוח עבירות ופשעים ובמניעתם. "קפיצת המדרגה" הנדרשת בתחום זה, מחייבת תוספת משאבים ואמצעים עתירי תקציב, עפ"י תוכנית רב שנתית, כמו גם שינוי תפיסת עבודה באשר למערך הסיגינטי של משטרת ישראל.
תחום מחקרי התקשורת משתלב בתהליכים אלו, במיוחד לאחר החקיקה שנתקבלה. בהתאם לחוק החדש, אנו עתידים לרכוש לידינו בעתיד הקרוב מאגרי מידע של נתוני חברות התקשורת, אשר יאפשרו לנו לשדרג את פוטנציאל הניצול של כלי טכנולוגי זה לטובת תובנות במסגרתה של חקירה מתנהלת. החוק החדש מחייב אותנו להיערכות הן במישור של תפיסת ההפעלה, והן בכל הנוגע לפיקוח ולבקרה הנדרשים מאיתנו בהפעלת אמצעי זה, למשל באמצעות מגוון דיווחים ליועמ"ש לממשלה ולכנסת.
חשוב להבהיר, כי נתוני התקשורת מהווים אחד הכלים החשובים ביותר בעבודת המשטרה להשגת מטרותיה באכיפת החוק ובשמירה על שלום הציבור. חשיבותם עולה כל העת עם השיפורים הטכנולוגיים בשדה התקשורת. נתוני התקשורת מהווים כלי חיוני להתחקות אחר פעילותם של חשודים, מסייעים לאיתור חשודים וליצירת קצי חוט בין חשוד לבין העבירה הנחקרת או הנחשפת... הם מאפשרים ללמוד על קשר אפשרי בין מעורבים בביצוע עבירות, מאפשרים אימות פרטים מהותיים באשר להשתלשלות האירועים עובר לביצוע העבירה ולאחריה ובכך מאפשרים פענוח העבירה וזיהוי מבצעיה.
באותה מידה, נתוני התקשורת עשויים ללמד, כבר בשלבים ראשוניים, על שלילת אפשרות מעורבותו של אדם בביצוע עבירה מסוימת, ובכך למנוע נקיטת אמצעי חקירה אחרים כלפיו. יודגש כי בעניין זה, איננו שונים מן המשטרות הזרות במדינות העולם המתוקנות אשר זיהו את הערכיות שבתחום זה עבור מערכת אכיפת החוק והשכילו לרכוש יכולות טכנולוגיות שיתרגמו תחום זה לכלל פעילות מבצעית אכיפתית.
דוגמאות:
איתור נעדרים והצלת חיי אדם: בנושא זה נעשה שימוש רחב ביותר בנתוני התקשורת ככלי ראשוני לאיתור הנעדרים, ועל-מנת להגיע לאנשים אשר יש חשש מיידי לחייהם. חוקרים של פרשות היעדרות מסתייעים בכך שהנעדר החזיק במכשיר טלפון סלולארי, ומבררים נתונים אודות מיקום המכשיר על-מנת לאתר את המקומות בהם שהה הנעדר. (כאשר רמת הסיכון היא גבוהה וקיים חשש לחיי הנעדרים, ייעשה שימוש בהליך המנהלי הדחוף. כאשר לעומת זאת, אין חשש ממשי לחיי הנעדרים, ניתן לטפל בנושא באמצעות צו בית המשפט). במקרים לא מעטים מטפלים מוקדי המשטרה באירועים בהם מתקבל מידע מיידי על חשש לחיי אדם מסיבות שונות, והאיתור באמצעות טלפון סלולארי הוא כלי חיוני ואולטימטיבי להצלת חיים במקרים מעין אלו. לצורך כך, מאגר הבעלויות על מכשירי טלפון, לכשיהיה בידי המשטרה, יאפשר לסייע בקיצור משמעותי של משך הזמן לאיתור האדם אותו נדרש להציל.
פלטי שיחות: פירוט מועדי שיחות נכנסות ויוצאות ממכשיר טלפון וזהות אפשרית של המשוחחים (בעלי המכשיר) עשוי ללמד על קשר שהתקיים בין מחזיק המכשיר לבין אחרים. במקרים רבים, עצם קיומו של הקשר חיוני לפענוח העבירה – למשל כאשר מדובר בקשר בין קרבן לעבריין, אשר אין ביניהם כל היכרות מוקדמת ולא אמור להתקיים כל קשר ביניהם. עצם ההתקשרות של העבריין לקרבן עשוי ללמד על חשד שמדובר בביצוע עבירה. לקשר זה חשיבות מיוחדת כאשר החשוד מרחיק עצמו מלכתחילה וטוען כי לא היה כל קשר בינו ובין הקרבן. קשרים אלה עשויים להצביע לא רק על מבצע העבירה אלא גם על אלה שסייעו לו בפעילותו, באמצעות פענוח ההתקשרויות בפרקי הזמן שתוך כדי וסמוך לביצוע העבירה.
מיקום: נתון תקשורת המלמד על מיקומו של מכשיר בזמן נתון הוא ודאי מרכיב חשוב ביותר בפענוח עבירות. נתון זה יכול לשמש לאישוש טענת אליבי או הפרכתה, ואין צורך להרחיב בכך. איתור מקומו של אדם בזמן נתון יכול לסייע מאוד לא רק בפענוח פשעים אלא גם במניעתם – לדוגמא, כאשר קיים מידע קונקרטי על עבירה העומדת להתבצע, ולעיתים מדובר בעבירות חמורות במיוחד, תאפשר קבלת נתון זה לאתר את החשוד באופן מיידי או לחילופין לאתר את הקרבן המיועד ובכך למנוע את ביצוע העבירה או תוצאותיה.
פעילות מבצעית שוטפת: נתוני תקשורת יכולים לסייע בביצוע פעילות מבצעית שוטפת של המשטרה בהצלת חיים ומניעת סיכון. כך למשל, כאשר מגיע מידע למוקד המשטרתי לגבי אירוע שמתרחש כעת, ואין יכולת ליצור קשר עם המתלונן (שאולי הוא עצמו קרבן ואינו יכול עוד ליצור קשר עם המשטרה), מאפשרים נתוני התקשורת לאתר את מיקומו של המכשיר ממנו התבצעה השיחה על-מנת להגיע למקום באופן מיידי.
איתור מיידי של עבריינים המעורבים בעבירה שבוצעה זה עתה: לעיתים מגיע מידע על עבירה שהתבצעה זה עתה ויש מידע לגבי זהות אפשרית חשוד, שככל הנראה מצוי בשלבי הימלטות מהמקום (החל מעבירות רצח, שוד או תאונות פגע וברח וכיוצ"ב) – איתור מיידי של החשוד הוא קריטי לפענוח העבירה, שכן בתוך זמן קצר יוכל החשוד להרחיק עצמו מהמקום, להשמיד ראיות, להסיר מעליו סימנים מחשידים ששימשו אותו בזירה (בגדים, רכב, סימני דם, פגיעות ברכב ועוד) ולהשמידם. בנסיבות כאלה, יש חשש גדול שאיתור החשוד לאחר זמן לא יאפשר עוד השגת ראיות הנדרשות לשם העמדה לדין, והמשמעות של מצב זה ברורה.
בכל המצבים האלה, נתוני התקשורת הם כלי מרכזי ויעיל ביותר לשימוש רשויות האכיפה. יש להבהיר, כי רשויות האכיפה רואות בכלי זה אחד מהכלים הראשוניים והפוגעניים פחות, באופן יחסי, לחקירת עבירות. חשוב לציין, כי בשלב ראשוני של החקירה, ובפרט כאשר החקירה היא עדיין סמויה ולא ניתן לבצע פעולות גלויות, מספר הכלים המצויים בידי הרשויות הוא מצומצם ביותר. הרשויות אוספות מידע וחומר סביב העבירה וסביב החשוד מבלי להגיע אליו. בנסיבות אלה, נתוני התקשורת הם גם כלי ראשוני ללימוד סביבת החשוד וגם כלי יעיל מאוד לזהות, בשלב ראשון, האם כיוון החקירה הוא רלוונטי והאם יש בסיס לחשד. בהשוואה לכלים אחרים העומדים לרשויות במצבים אלה, כגון האזנות סתר, איסוף מודיעין או פעולות אחרות, ניתן לקבוע בוודאות סבירה שאיסוף נתוני התקשורת הוא הכלי הפחות פוגע.
אחד מההסדרים המעוגנים בחוק כאמור, הוא הקמת מאגר המידע מכוח סעיף 6 לחוק של נתוני תקשורת מסוימים. מאגר מידע זה יאפשר למשטרה וליתר גורמי החקירה אשר יוכלו לפנות לשם כך למשטרה, לדעת בעלויות של מספרי טלפון ומכשירי טלפון ולתת מענה מהיר ויעיל לתכליות האמורות לעיל.
הדוגמאות שהובאו לעיל הן דוגמאות מועטות בלבד הממחישות עד כמה נתוני התקשורת מהווים מרכיב חיוני ובעל חשיבות מכרעת בחקירת עבירות ובהצלת חיי אדם.
הפגיעה בפרטיות והאיזונים הנדרשים
כפי שציינתי בפתח דבריי בהתייחס לחוק, יש הטוענים כי מדובר בחוק "האח הגדול", ולא היא. מי שמצוי בנושא, יודע כי הלכה למעשה כלי אכיפתי זה היה נתון בידי משטרת ישראל ברשות ובסמכות חוקית עוד קודם לכן, מכוח פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש). החוק קבע הסדרים אשר במובנים מסויימים מקשים על מערכת אכיפת החוק לעשות שימוש בכלי זה (בקשה ע"י קצין משטרה, תיעוד "ההיסטוריה" בכל בקשה, דיווחים למיניהם).
אין חולק כי תחום מחקרי התקשורת עלול להתנגש במובן מסוים עם אינטרסים מתחום הגנת פרטיותו של אדם. אומנם ניתן לחשוב על פעולות אכיפה פוגעניות לא פחות בזכויות אדם כגון מעצר וחיפוש, כפי שציינתי קודם לכן, אולם אין בכך כדי לייתר את המשמעויות של חשיפת נתוני התנהלותו הטלפונית של אדם.
כאמור, קבלת נתוני תקשורת ושימוש בהם על-ידי רשויות האכיפה, יש בה משום פגיעה בזכויות יסוד של האזרח שכלפיו מופעלת הסמכות, או של אחרים אשר נתוני התקשורת נוגעים אליהם. פגיעה כזו קיימת במידה זו או אחרת בהתייחס למרבית סמכויות האכיפה והחקירה, שתכליתן חשיפת עבירות וגילוי עבריינים. כמו ביחס לכל סמכות אכיפה אחרת, נדרש לבדוק ולוודא כי מידת הפגיעה אינה עולה על הנדרש להשגת התכלית שלשמה ניתנת הסמכות. מאמץ כזה נעשה גם במסגרת הוראות החוק הנדון שבמסגרתו נכללו מנגנונים אשר נועדו להעניק את ההגנות המתאימות לאזרח מפני פגיעה בלתי מידתית בזכויותיו.
בחינת האיזון הנדרש בין מידת הפגיעה בפרטיות לבין הצורך בסמכות להשגת התכלית, באה לידי ביטוי במהלך הדיונים הארוכים והמפורטים בכנסת על הצעת החוק, אשר תוצאתם הייתה הוספת מנגנוני פיקוח ובקרה נוספים על הרשויות וצמצום מסוים של הסמכויות אשר נכללו בהצעת החוק המקורית.
אני סבור, כי בהסדר שנקבע בסופו של דבר, קיים האיזון הראוי בין הצורך לתת בידי רשויות החקירה סמכויות הנדרשות להם לצורך מילוי תפקידם במאבק בפשיעה, גילוי עבירות ועבריינים בעידן המודרני, לבין הפגיעה האפשרית בפרטיותם של אזרחים. ההסדר המעוגן בחוק הוא, על כן, ראוי, מאוזן ומידתי.
סעיפי החוק מאפשרים למשטרת ישראל לדרוש מבעלי רישיון בזק שהוגדרו, להעביר אל המשטרה באופן ממוחשב נתוני זיהוי של מנויים וכן מספר מזהה של מכשיר טלפון או רכיב ממרכיביהם, וכן מידע בדבר אנטנות המשמשות את בעל הרישיון למתן שירותי בזק. החוק קובע, כי הקובץ יישמר במשטרה כמאגר חסוי וכי ייעשה בו שימוש רק למטרות המוגדרות בחוק: דהיינו הצלת חיי אדם או הגנה עליהם, גילוי עבירות חקירתן ומניעתן, גילוי עבריינים והעמדתם לדין וכן חילוט רכוש על-פי דין. הפעלת המאגר חייבת להיעשות בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות שתאושרנה בוועדת חוקה של הכנסת (התקנות עדיין לא הותקנו).
אופן יישומו של החוק ובקשות הרשויות החוקרות לקבל נתוני תקשורת נתונים לפיקוח ובקרה, הן של בתי המשפט בעצם הטלת החובה לקבל נתוני תקשורת על-פי צו בהתאם להוראות החוק, כפי שפורט לעיל, והן של הכנסת ושל היועץ המשפטי לממשלה. בקרות אלה אמורות להבטיח כי לא ייעשה שימוש בסמכויות המעוגנות בחוק באופן בלתי סביר או בלתי ראוי. מנגנוני פיקוח ובקרה אלה הם חלק מהאיזון הראוי בין הצורך הברור של רשויות החקירה בנתוני התקשורת, לבין הצורך להבטיח כי הפגיעה בזכויות הפרט שעלולה להיגרם כתוצאה משימוש בסמכות לא תהיה מעבר לנדרש.
בחוק נקבעה חובת דיווח מפורטת ומקיפה מהשר הממונה על הרשות החוקרת הרלוונטית. סעיף 14 לחוק מחייב מסירת דיווח שנתי לוועדת החוקה של הכנסת, בה יפורטו מספר הבקשות שהוגשו לפי חוק זה ומספר הצווים שניתנו, המטרה שבשלה נתבקשו הבקשות, העבירה שבשלה הוגשה כל בקשה, סוגי התקשורת שהותר לקבלם על-פי הצו, פרק הזמן שלגביו ניתן הצו ועוד פרטים רלוונטיים. מכלול הנתונים שאמורים להיכלל בדיווח אמור להבטיח פיקוח ובקרה ממשיים על אופן השימוש בנתוני התקשורת, כמו גם עילות קבלתם ואופן השימוש בהם. גם סעיף 4 לחוק הסדיר את פיקוחם של גורמי אכיפת חוק בכירים והיועץ המשפטי לממשלה באשר לשימוש בסמכות קצין מוסמך להתיר קבלת נתוני תקשורת בלא צו של בית משפט בתנאים כמפורט לעיל. קצין מוסמך אשר נתן היתר מחויב למסור על כך דיווח לקצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה שהוסמך לעניין זה על-ידי ראש אגף החקירות והמודיעין של המשטרה, ובו יפרט את תמצית נימוקיו למתן ההיתר. בנוסף, לפי החוק, יגיש ראש אגף החקירות והמודיעין דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשלושה חודשים, על היתרים שניתנו לפי סעיף זה.
ההוראות האמורות באשר לדרכי הפיקוח והבקרה על שימוש בסמכויות אמורות לסייג את אפשרות השימוש הלא מידתי בסמכויות אלה ולהבטיח אופן יישום ושימוש ברור ומדויק, הנתון לפיקוחם של השר הממונה על הרשות החוקרת הרלוונטית, וועדת חוקה בכנסת והיועץ המשפטי לממשלה.
חשוב להדגיש, כי כל הנתונים אותם ניתן לקבל במסגרת חוק זה הינם נתונים אשר אינם מתייחסים לתוכן השיחה או למסרים הקיימים בה, אלא נתונים הנוגעים לשיחה ולא לתוכנה. לא למותר לציין כי מכוח חוק זה, קבענו נהלים ואמצעי פיקוח ובקרה פנימיים וחיצוניים המחייבים אותנו לשקול בכל רגע נתון את הפגיעה בפרטיות אל מול ההצדקה לקבלת נתוני התקשורת.
לסיכום דבריי
בדקות המועטות שניתנו בידי, ניסיתי להציג בפניכם את חשיבותו של כלי מחקרי התקשורת למאבקה חסר הפשרות של מערכת אכיפת החוק בפשיעה, וכן את המידתיות והאיזונים שנקבעו בחוק החדש, אשר יבטיחו שימוש מושכל בכלי זה אל מול חשיבותו כאמור ואל מול ההסדרים הנהוגים ביחס לאמצעי אכיפה אחרים.
החוק, כאמור, עתיד להיכנס לתוקפו בעוד כחודש ימים והאחריות היא כעת עלינו – על מערכת אכיפת החוק – לוודא יישומו של החוק ושל סמכויות האכיפה המוסדרות בו. אומנם דרך ארוכה עוד לפנינו ברכישת היכולות הטכנולוגיות הפוטנציאליות מכוח חוק זה בדגש על קליטת מאגרי מידע. ועם זאת, אני מאמין כי הלחימה האפקטיבית בפשיעה נמדדת בריצה למרחקים ארוכים ובראייה לטווח רחוק, ובטוחני כי תחום זה ישמש אותנו גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך בהשגת יעדינו בשמירה של שלטון החוק בישראל.
