אין כאן משחק של רביעיית קלפים, אף שאפשר לפתח משחק כזה על סמך ארבעת המונחים הללו שבכותרת, וככל שאני מנסה לשגר את ארבע המלים יחדיו - זה לא הולך טוב ביחד, כי ישראל יוצאת דופן.
...כי אי אפשר לכלול בכפיפה אחת את ישראל ואת לבנון, זה לא מתאים; ישראל נותרת בהרכב הנ"ל בבידוד משמים.
כדי להמחיש את הטענה, די להיות קשובים לדבריו של נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי קרטר העושה ימים כלילות למען המלחמה מתוך טעות שפעלו הוא למען השלום: "לישראל יש 150 ראשי נפץ גרעיניים".
ועתה, נניח כי המסר היה קצת שונה, והכותרת הייתה אחרת, הבאה לבשר כי... ללבנון, לירדן, למצרים או לאירן יש 150 [או אפילו אחד-שניים] ראשי נפץ גרעיניים. הרי ברור כשמש שהעולם החופשי לא היה מסוגל לעבור על זה לסדר היום, ולא היה עובר.
למרבה המזל, ישראל גם לא תאפשר שתסריט כזה יתרחש, ואפילו אם אחמד טיבי ימונה לשר הביטחון הוא לא יוכל להסכים על קיומו של נשק גרעיני ברשות מי ממדינות ערב, כי בתוקף תפקידו הוא יאולץ להבין שראשי נפץ גרעיניים ברשות שלטון רודני - מהווים סיכון קיומי וצריך למנוע זאת.
[במאמר מוסגר צריך לציין כי כל חבר כנסת הוא בכוח גם שר, וכי אם אינו מתאים מסיבה כלשהי להתמנות לשר - האמנם הוא מתאים מאותה סיבה לכהן כחבר כנסת?]
לפיכך, יוסיפו כל מביני עניין להעריך כמה פצצות אטום יש לישראל ומה בכוחה לעשות עם זה, והעולם ישכון לבטח - גם כאשר ישראל תיאלץ להפעיל את כוחה, מתוך הבנה ואמון כי כוחה של ישראל יפעל רק מתוך שיקול דעת וברוב אחריות, דבר שלא יקרה אם יהיו בידי לבנון, לדוגמא [או מצרים] 150 ראשי נפץ גרעיניים...
התרגיל להמחשת הדברים חיוני כדי שלא יטעה הקורא לערוך השוואות אחרות בין ישראל לבין מדינות הדוגלות בטרור והניזונות ממנו תוך הפעלת שלטון עריץ בתחומן. אין מה להשוות, אין גזרה שווה, גם אין שפה שווה, אין דין דומה ולפני כל דין ודברים - צריך להבין מציאות זו.
מוטב להבין את המציאות מתוך עיון, מאשר בכורח המעשים.
