|
ד"ר צלו רוזנברג הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי
|
|
|
תאריך:
|
25/07/2008
|
|
|
עודכן:
|
25/07/2008
|
הערות על מסורת הפקת הלקחים |
|
1 |
|
|
כשצה"ל מודיע ש"סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם..."
כשצה"ל מודיע ש"סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם..."
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח
שהטאטוא הפעם יהא סופי. יסודי. חיובי. גמור. מוחלט ומושלם !
מריחה, לא בדיחה, עם סימן קריאת חֶלֶם גָדוֹל וְחוֹלָם !
בצה"ל מוליכים שוֹלָל ב100%- הצלחה (כמעט) את כולם.
כל כך קולע תומר, תל אביב, 19/08/06 20:11
אני באמת מרגיש כאילו אני ב''1984'' של אורוול.. האח הגדול..
על איזה הפסד מדברים? הרי ניצחנו בגדול! תראו,זה כתוב בכל העיתונים,זה נשמע על ידי כל הדוברים, זה ניצחון ! כל הכבוד לצה''ל ! להתעורר, ודחוף. כי זה הכל חוץ מניצחון.
כי כשבצה"ל מודיעים ש... "נסיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם..."
יודע אתה גם, מה חושבים עליך, האזרח הקטן
אתה החוּשָם, התֶּרַח, הפֶּתִּי, ההֶדְיוֹט או הַלֶמֶך או אתם: הקָשִיש, היָשִיש והנער התָּם
צה"ל עשה את שֶלוֹ: הִתְרַשֵל... קָבַר וחָתַם.
"נערים נפלאים וטובים היו... מה גדולה ויפה הייתה שעתם!"
27. נער הייתי וגם זקנתי ואיני זוכר חוסר אונים כזה מימי תש'ח עד היום ל"ת משה בודק, חיפה, 17/11/06 11:50
אולם אתה ההֶלֶך, העומד מן הצד : האָדִיש הרָגִיש, האֱוִויל המַחֲרִיש, הנָתִין המתִּיש, האָטוּם המַשְרִיש
הצַבָּר המַמְחִיש, הגַדָּא הבִּיש, המַמְתִּין לתַּרְחִיש: הבּוֹאֵש ! המַבְאִיש ! המֵבִיש !
הנִבְעָר, הנִרְגַּן או המְנוּמְנָם
טוב תעשה אם תתעורר יום אחד, טרם שדברים סוף-סוף יגעו בך גם.
תשמיע דבריך באופן בָּרוּר. לא כמו דוֹבֵר צה"ל: בְּטוֹן מְעוּרְפָּל, מְעוּמְעָם, מְגוּמְגָם.
אָכֵן חָצִיר. עם לְבָדָד יִשְכּוֹן. סְגוּלָה הוּא. אֵין כָּל סִימָן בּוֹ לְדוֹפִי או פְּגָם.
ישר כוח!! קלעת ל"ת נאוה, כואבת, 17/08/06 11:22
חייל ! אזרח ! זכור !
כשבצה"ל מודיעים ש"סיבות המחדל לא ייוודעו לעולם..."
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח שהטאטוא הפעם יהיה סופי.
יסודי. רציני. חיובי. גמור. מוּחְלָט ומוּשְלָם !
צה"ל השלים את מלאכתו... הִתְרַשֵל, קָבַר וחָתַם.
...וכמו להוסיף חטא על פשע
מנסים הם בצה"ל להפוך גם אותך למטומטם ! ! !
תם אך לא נשלם.
גדול ל"ת גדול, 14/02/07 16:06
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
כרמלה וישראלה |
|
|
2 |
|
|
''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
''מטילים עליהם (על המפקדים) אחריות שהם לא מסוגלים לעמוד בה. איש מהם לא נותן את הדין על הדרך שבה מעבירים פקודות הקובעות חיים ומוות. הם יודעים שבהיותם טובים ונחוצים במערכת, לא יצטרכו לתת את הדין על אסונות. וזה מנוון את הבלמים הטבעיים שלהם. הם עדים לבריחה מאחריות מלמעלה, מהקצונה הגבוהה. זה החינוך המשמעותי ביותר שהם מקבלים''. נעמי אונגר אמא של ניצן ז"ל אשר נהרג מכדור תועה במהלך תרגיל אימונים בצנחנים, בספרה ''לעצור את הכדור'', הוצאת מערכות.
''אני כואבת את מריחת חקירת האסון הזה כי היא תביא לעוד מקרי מוות מיותרים. באיזשהו מקום האמנתי, שיתייחסו לאסון הזה ברצינות. הזעזוע הרי היה אדיר. חצי ממשלה ישבה פה בבית. בכירים מהצבא. הושמעו התבטאויות חמורות, וחברי כנסת זעקו, שאסוּר שאסון כזה יחזור. היום, לאחר כל אסון נוסף, אני שומעת בדיוק אותן התבטאויות והבטחות. המסקנות החפוזות של הוועדה, ההדחות, עיסקות הטיעון – כל אלה יצרו בציבור את התחוּשה, שאסון צאלים ארע בשל טעות-אנוש, לא מוּצְתָה אחריות, לא הופקו לקחים אמיתיים איך להתמודד עם רשלנות פושעת ועם זילזול בחיי אדם. ...ברור היה לי שהם לא בסדר אבל ברור היה יותר שהאחראים האמיתיים לא יושבים אתם על הספסל. היה ברור שהמערכת מגלגלת את האשמה על אנשים בדרגת סרן, כשהבעיות הן ברמת ניהול של תא"ל. כגודל הכאב היה גודל הכעס. איילה, רעייתו של רס"ר רמי כץ ז"ל אשר נהרג באסון צאלים הראשון.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
אך איש אינו לוקח זאת, חלילה, ברצינות יותר מדי חמורה
באשר להמשך קידומם הצבאי, אין ספק,
כי לא יחלוף יום והם יקודמו בדרגה ובתפקיד במהרה... ! ! !
המוות. השכול. היגון. הכעס. האבל. הסבל. הזעם. הכאב. עובדה גמורה. חתומה.
גדשה הכוס. הגיעו מים עד נפש. פקע כיס המרה.
כלום ''הם קיבלו מכתבי אזהרה'' מתיימר להיות מס-מתק-שפתיים ? קלישאה ? אמירה ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
לא לחינם פרקליטות המדינה - העורב
על הפצ''ר –הזרזיר - שפע הלל ושבחים מרעיפה, מעטירה
צה''ל ניצח ! ניצלה (בנס?) מדינה !
לשבט או חסד ייחרץ בעתיד גורלה או דינה ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
לכל היותר, יגישו שוב כמה הורים שכולים עוד עתירה לבג''ץ, שִגרה של עוד עתירה...
מנהיגות הצבא עם קציניה לעולם לא מחמירה...
ערך שמירת החיים צונח. יורד. נופל נפילה חופשית. מדרדר ומוּזל. מתחסל במכירה.
''כי במותם הם ציוו לנו את החיים...''. יחרוק תקליט ישן. אך יש צורך להמשיך בשמירה.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה'' כמה נכון, כמה כואב וכמה מעצבן ל''ת
לאפס שואף היום ערך חיי-האדם בצבא
באוצר מילות צה''ל לא קיים מונח המגדיר בוודאות מַהוּת אחריות אישית
אך יש במילון מושג המסביר מהי:
רשלנות פושעת. נמנעת. מיותרת. נמהרת. ארורה. טיפשית.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
מבחינת הצבא, עובדה זו, בהחלט מספיק מרתיעה !
זורים חול לבריות בעיניים. משלמים מס מתק שפתיים.
דובר צה''ל מודיע: ''התאונה הבאה תתרחש'' בעוד שעה ? שעתיים ? יומיים ? שבוע ? שבועיים ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
מאין ולאן הולכת את, משתרכת, בכבדות מתנהלת לך, השיירה... ?
רשימת חללים מתארכת... מלאכה מפרכת... חזיון שווא ? כלום אמנם, אכן, באמת ''אין ברירה'' ?
זר פרחים. רגבי עפר. אדמה. את חפירה. רב. פסוקי תהילים. אותיות נשמה. ''קדיש''. ''אל מלא רחמים''.
אב ואם. אח ואחות. מגש כסף. נער. נערה.
יש שקיבלו מכתבי אזהרה...
...יש שעבורם אין כבר דרך חזרה.
כמה נכון, כמה כואב וכמה מע |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עדה יוכי ואורה |
|
|
|
|
|
|
ד"ר יובל ברנדשטטר
כאשר צחי הנגבי מריח ששעת ההכרעות החשובות באה, אין הוא רוצה להיות אבא של הכישלון, הוא רוצה לחלוק את האחריות עם הגורמים הפוליטיים שמראש אמרו אל תעשה נבלה בישראל אם הוא רוצה איחוד לאומי, אדרבא, שימליץ על בחירות מוקדמות, ליתן לציבור היהודי לומר את דברו, דברו של הציבור הערבי ידוע מראש
|
|
|
|
|
|
נסים ישעיהו
זה מה שקורה לנו בינינו ובין עצמנו, וגם עם הפלשתינים ובכלל אנחנו כל הזמן מדברים, ולא טורחים לעצור ולו לרגע, כדי להקשיב להם והם למדו שכאלה אנחנו, ולזכותם ייאמר שהם יודעים לנצל זאת היטב הם כאילו עובדים עלינו בעינים כל הזמן, אבל יודעים את האמת - שאנחנו עובדים על עצמנו
|
|
|
|
|
|
אפרי הלפרין
אם גורמי המינהל או שאר הרשויות לא מקבלות החלטות, ההחלטות נזרקות לפתחה של מערכת המשפט, והיא נדרשת להחליט בהם. מערכת המשפט לא יכולה לטמון ראשה בחול או לומר - זה לא עניין שלנו!
|
|
|
|
|
|
יהונתן דחוח-הלוי
התמונות לכאורה ברורות – חייל יורה ופוצע פלשתיני כפות תחקיר מקיף בפרשה מציג שאלות כבדות משקל אשר ראוי לבררן לעומק בחקירת המשטרה הצבאית ארגון בצלם וצה"ל במבחן העובדות, העדויות והממצאים
|
|
|