הממשלה אישרה אתמול את המלצות ועדת יוסי קוצ'יק לשינוי מבנה משרד ראש הממשלה. ההמלצה המרכזית שאושרה היא הקמת מטה חברתי כלכלי, שירכז את פעילות הממשלה בתחומים אלה, כולל גיבוש תוכניות ופיקוח על ביצוען במשרדי הממשלה השונים.
המטה יקבל תוספת כח אדם מקצועי וייבנה מחדש. הוא ירכז תוכניות עבודה ורפורמות שעד כה היו בעיקר נחלת משרד האוצר. לצורך זה, בין השאר יצומצמו משרות האמון של ראש הממשלה מכ-55 לכ-30 (חמש מעל ההמלצה המקורית של קוצ'יק).
המועצה הלאומית לכלכלה תמשיך להיות היועצת הכלכלית של ראש הממשלה, אולם תוכניות העבודה שלה לטווח ארוך יצטרכו להיות מתואמות עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שיהיה אחראי על הטמעתן בתוכניות העבודה של הממשלה מידי שנה.
בעקבות הסתיגות משפטית מצד היועץ המשפטי לממשלה, לא אושרה ההמלצה להעניק תוקף של ועדת שרים להחלטות התיווך של מנכ"ל משרד ראש הממשלה בחילוקי דעות בין שרים. היועץ המשפטי העיר, כי להמלצה כזו צריך לקבל מעמד משפטי של תיקון חקיקה, לא של החלטת ממשלה. עם זאת, לא היה ערעור על הצורך בישום ההמלצה.
"זהו מהלך חשוב, שנועד לייצר מצב בו נבנה מטה חברתי כלכלי במשרד ראש הממשלה, שנועד בעיקר לייצר מצב של מקצועיות מתמשכת ומתן אפשרות טובה יותר לראש הממשלה לקבל החלטות בנושאים שונים שמגיעים אליו", אמר קוצ'יק בתגובה לאישור המלצותיו.
לדבריו, אחת הבעיות היא שמשרד ראש הממשלה נאלץ לטפל בנושאים רבים ומגוונים ובמחלוקות בין שרים ומשרדי ממשלה, שלא מצליחות להגיע לסיכומים בדרגים יותר נמוכים. "חשוב מאוד, שתהיה לכל ממשלה מערכת, שמסוגלת לקבל הכרעות רציונליות", הוסיף.
דרור שטרום, חבר בוועדת קוצ'יק אמר בתגובה, כי המלצות הוועדה שאושרו (אתמול בממשלה ולפני כשבוע בוועדת השירות של נציבות שירות המדינה לפני כשבוע) מביאות לשירות הציבורי בשורה בשתי חזיתות עיקריות.
"במישור טוהר השירות הציבורי - אומצה הגישה שהצענו בדוח ולפיה הצירוף 'משרת אמון' אינו תחליף לדרישת המקצועיות ומקצוענות", אמר שטרום. "במהלך העדויות בוועדה הבחנו בכך שמשרות האמון כוללות מינויים משני סוגים: האחד - מינוי של מקצוענים שבאים לתגבר את המערך השלטוני לתקופה קצובה וזוהי תופעה מבורכת והשני - הנפוץ יותר הוא התופעה של מינויים פוליטיים, של מי ש'חייבים להם טובה', וסוג אחרון זה הוא תופעה אסורה, משחיתה ופסולה. בהתאם לזה הורדנו באופן חד בעשרות משרות את משרות האמון וקבענו כלל שאני מקווה שהנציבות תשמור עליו והוא - שמי שבא למשרת אמון מקצועית יש לו אכן מקצוענות מובהקת בתחום אליו הוא בא", הוסיף.
לדבריו, במישור המשילות, לא היו עקרונות מובנים לתיפקוד משרד ראש הממשלה האמור להיות אחראי על ניהול עבודת המטה של הממשלה. כתוצאה מכך, כל ממשלה גיבשה מחדש נהלים לעבודת מטה, דבר שגרם לחוסר יציבות בתרבות השלטונית ולהיעדר כללי שלטון ברורים ויציבים.
"לראשונה קבענו כללי יסוד: ראש ממשלה חייב שיהיו לו מוקדי ידע עצמאיים", אמר שטרום. "מוקדי הידע האלה הם המועצה לביטחון לאומי בתחומי הביטחון, והמטה הכלכלי חברתי בתחומי החברה והכלכלה. האחראי לריכוז עבודת המטה הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה והוא גם זה שאחראי על מנגנון חשוב ביותר לתפקוד השוטף - ההכרעות במחלוקות המרובות בין משרדי הממשלה. שני הדברים הללו מקדמים אותנו במסע ארוך להגברת המשילות בישראל, אבל זו רק חוליה אחת חשובה במסע הזה", הוסיף שטרום.
