"יש הרבה מאוד חקירות שהציבור לא יודע עליהן. זה מגיע לעיתון רק כשזה מגיע לבית משפט. זה לא קרה 'פתאום'. מבחינתנו, האכיפה זה חלק חשוב מאוד מהפיקוח. אף אחד לא מעלה על דעתו שאפשר לסחור בניירות ערך בלי לשקף את הערך האמיתי" - כך הגיב היום (ב') פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, בוועידת ישראל לעסקים 2012 של "
גלובס" בהתייחסו לחקירות של אנשי עסקים בכירים כגון
נוחי דנקנר ומתיו ברונפמן לאחרונה.
האוזר הוסיף כי "יש לנו בקנה עוד הרבה חקירות. כולם שווים בפני החוק, ולא משנה מי עבר את העבירה. לא נוותר לאף אחד ולא משנה מה מעמדו. צריך לזכור שבאופן טבעי תחנות הצדק טוחנות לאט אבל חקירה לוקחת זמן - צריך לברר עובדות, ואנחנו חוקרים יסודית. כשזה מגיע לפרקליטות, זה מקום אחר וטוב שכך. אח"כ זה מגיע לבית משפט, וזה לא בידיים שלי למרות שבית משפט כלכלי קיצר את הזמנים, וזה עוד בלי לדבר על אכיפה מינהלית, שמטבע הדברים הוא קצר יותר".
האוזר נשאל האם המשק מוכן להקלת הרגולציה (בהקשר של מחטפי השכר על-רקע כניסתו הצפויה של תיקון 20 לחוק החברות) ואמר כי "הרשות פרסמה מפת דרכים ששואלת היכן חסרה רגולציה אבל ישבנו מול פעילי השוק וביקשנו לשמוע מה מפריע להם. יצא סט גדול מאוד של הקלות שפתוחות להערות הציבור, ולקחנו בחשבון גם את העלות. פעם ראשונה הרשות לני"ע פורסת את השאלה מה אנחנו הולכים לעשות בשנים הבאות. לגבי מחטפי השכר, התיקון נכנס לתוקף רק מחרתיים וישנם דברים חוקיים אבל אינם ראויים. מבחינתנו, החלטה בניגוד לסטנדרט היא חוקית והכלים שלנו מוגבלים לגילוי וסמכות על הדירקטוריון".
כזכור, אתמול נחשף ב"גלובס" כי יו"ר
החברה לישראל יוותר על האופציות בעקבות הביקורת הציבורית. האוזר אמר בהקשר זה כי "לא נוותר על מחטף ורואים חברות שחזרו מהכוונה להעלות שכר. יש לא מעט חברות שחושבות מחדש. כשרשות ני"ע אומרת משהו, יש חברות שלוקחות את זה בחשבון כי הרשות מסמנת דרך ראויה להתנהלות". האוזר אמר שאם הדירקטורים יצביעו בעד, "זה חוקי אבל יש לנו הליך של גילוי שהוא הליך חזק שיכול להגיע למצב של תביעה נגזרת".
בפאנל "למה לי רגולציה עכשיו" בוועידת ישראל לעסקים 2012 של "גלובס" השתתפו, מלבד האוזר, גם ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר נמל אשדוד רו"ח
גדעון סיטרמן, יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר, איש העסקים
אליעזר פישמן, הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר
רונית קן ומנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו.
"אני לא מכיר תהליך של דה-רגולציה במשק הישראלי; יש שיפור או ייעול אבל לא הייתה החלטת ממשלה של דה-רגולציה", אמר קנדל. "להפך, בממשלה הנוכחית הייתה רגולציה מסיבית בכל מיני תחומים... התקשורת דורשת לעתים רגולציה נוספת אבל יש פה עלויות. אחת העלויות של רגולציה - אם אנחנו רוצים לעצב את השוק, אנחנו מפריעים לכוחות השוק החופשי לפעול. אם חושבים שלתחרות יש יתרון, עודף רגולציה תגרום לפעילים בשוק לחשוב איך להתאים פעילות לרגולציה".
קנדל הביא כדוגמה את תגליות הגז, שם "ראינו 6 רגולטורים שכל אחד משך לכיוון שלו, וזו בעיה. מי משלם על הרגולציה? הציבור, למרות שהממשלה באה להגן על הציבור בבואה לעשות רגולציה... בארה"ב היה תהליך של דה-רגולציה לאחר שהמדינה החלה בשנות ה-20 של המאה הקודמת להפעיל רגולציה כמעט על כל תחום במשק. היה ברור כי המטוטלת הלכה רחוק מדי בכיוון הלא-נכון. אנחנו לא נמצאים היום במצב של ארה"ב אבל החוכמה היא לא להגיע לשם ואז לתלוש שערות וללכת אחורה. יש כמה דרכים לעשות את זה: צריך כל הזמן למדוד את היתרונות של הרגולציה לצד העלויות וצריך לעשות התאמה של פעילות בין כל הרגולטורים יד ביד עם המדיניות. בסופו של דבר, צריך לעודד רגולציה עצמית ולהיזהר מאוד מרגולציה פופוליסטית, שהתוצאות שלה יכולות להיות הרסניות".
פישמן: "להחזיר לגודל מתאים, אבל לאט"
פלטו ציין בפאנל כי "השוק לא צריך דה-רגולציה אלא חייב את זה כי זה לא יכול להימשך ככה. אפס גיוס הון ראשוני בשוק, עשרות חברות נמחקו מהבורסה וזה מתחיל לפגוע בצמיחה. בשטח דברים לא קורים למרות הדברים שאמר קנדל מקודם. אפילו
מבקר המדינה דיבר על זה. מ-2009 שום דבר לא נעשה, ואנחנו נשארים עם אלף ואחת רגולציות".
פישמן אמר ש"רגולציה זה דבר טוב, שלא תטעו. כשאין רגולציה יש שוק פרוע", אך הדגיש שהכל שאלה של מינון: "פעם תמיד קראתי מאזני בנקים, אח"כ התעייפתי ואז אמרתי לעצמי שאני מבזבז את זמני כי אני לא מבין למרות שהייתי רואה חשבון. התחלתי לעשות את אותו דבר אבל חצי - כל מאזן שני. עכשיו כנראה אפסיק לקרוא בכלל. מה שקורה זה שאף אחד לא מבין מה כתוב בספרים האלה, אני כבר לא מבין אפילו את הדברים שלי. יש סעיפים שצריך אותם; דוח ברנע הוא הדוח הכי נכון שנעשה בשנים האחרונות. אבל יש הוראות שלא תורמות כלום למידע של הציבור ועמודים על עמודים ועלויות עצומות לעורכי דין ורואי חשבון. חייבים להקטין את הסיפור הזה, להחזיר אותו לגודל מתאים אבל לאט, בלי גרזנים".
סיטרמן הוסיף כי "צריכה להיות אחריות של הרגולטור, הוא צריך להבין את ההשפעה של כללי המשחק על השחקנים בתחום שלו. אני חושב שרגולטור צריך ליצור ערך, אין סיבה שהוא ישמיד ערך. הרגולטור צריך להיות מעורב, ולא להתערב".
קן אמרה כי "אני חושבת שיש 3 מרכיבי רגולציה וששינוי שלהם יכול להוביל למהפכה של ממש - איכות הרגולציה שקשורה לזהות המפקח, האם הממשלה מנהלת רגולציה של מיקרו או מאקרו וכימות עלות הרגלוציה".
פישמן אמר שישנה תחרות רבה במשק הישראלי ושאין ריכוזיות: "יש תחרות. השוק יעשה את שלו גם אם עסקים ידפקו את הציבור. נוחי היה הריכוזי הכי גדול - איפה הוא עכשיו? הוא לא מסכן אבל השוק עושה את העבודה שלו... לא כמו שפירקו את שוק התקשורת בישראל. נסי לקבל שירות היום בסלולרי - הורידו את רמת השירות לאפס. אולי החברות הרוויחו הרבה מדי, אבל המינון היה יותר מדי ואם זה ימשיך ככה כולם ישברו את השוק ואז המחירים יעופו. התחרות עזה בישראל, חוץ מאשר מה שמרוכז בממשלה... אתה לא יכול לקנות דברים כמו חשמל או מים. הטייקון הכי גדול זה המדינה, אין גדול ממנה. למה לא מדברים על זה? מדברים שנוחי טייקון ופישמן טייקון, אבל הבעיה היא שאנחנו צריכים להגדיל את העוגה ואז לא יהיה גירעון ועל זה צריך לתת את הדגש".
פלטו הסכים והוסיף: "ב-2011 החל גל מחאה נגד הממשלה נגד נושאים שהממשלה אחראית עליהם; ואז מה עשתה הממשלה? הסיטה את האש. ועדת הריכוזיות כאילו מצאה את האשמים - החברות הציבוריות. זו התוצאה. הבעיה המרכזית של המחאה היא הדיור. החברות הציבוריות אחראיות על מחירי הדיור? על היצע הקרקעות? החברות הציבוריות ניהלו עסקים בצורה טובה. אף אחד שבא ללוות כסף בשוק לא רצה להפסיד אותו. משברים קורים בעסקים".
