חלוץ טירפד חקירה על הדלפה שביצע

דן חלוץ מסר לעיתונאי ערוץ 2, רוני דניאל, מידע על פעילות עתידית של צה"ל במלחמת לבנון השנייה, ודניאל שידר אותו בטעות. הצנזורית הראשית, סימה גיל-ועקנין, החלה בבדיקה אך במהלכה קיבלה הוראה מחלוץ - הרמטכ"ל דאז - להפסיק אותה בשל מעורבותו. כך גילה (יום ב', 28.10.13) הכתב הצבאי של וואלה!, אמיר בוחבוט. הוא דיבר בכינוס "מודיעין וביטחון במזרח התיכון", הנערך באוניברסיטת בר-אילן בידי מרכז בגין-סאדאת ומרכז ארגוב לחקר העם היהודי ומדינת ישראל. תא"ל (במיל.) עמוס גלבוע התייחס לאיסוף מודיעין בזירה הלבנונית ואמר: "היה קושי איסופי ומחקרי. היה במשך שנים משהו מיוחד. על מי אתה אוסף מידע? מיהו האויב? מה הם היעדים שלך? וזה מתחלף כל הזמן. כשאתה עושה עבודה איסופית זה לא מהיום למחר, אלא אתה רוצה פרי אחרי שנים. בלבנון שנה היה נצח, כל הזמן היה משתנה. היה קושי מובנה בחיזוי לדעת מה יקרה". לדברי גלבוע, קשיים אלו נובעים מהמצב המיוחד בלבנון: "בלבנון, כל הזמן, היה חיכוך צבאי מתמיד. עם אף מדינה לא היה לנו חיכוך כזה. הרבה יותר ממה שיש לנו כיום עם הרצועה. זה לא היה חיכוך עם מדינה רגילה. החיכוך היה עם מדינה שאין לה שלטון מרכזי, מפוצלת ורוויה בארגונים צבאיים. מדינה בה מחליפים בריתות כל הזמן. זאת הייתה המדינה שיותר מכל מקום אחר במזרח התיכון, הייתה בה השפעה לכוחות חיצוניים זרים: סוריה, אירן, ישראל".

קושי בזיהוי המטרות

גלבוע התייחס גם ספציפית לקשיים נקודתיים: "לקראת אמצע שנות ה-80 הוקם צד"ל. האם צריך לאסוף עליו מודיעין? האם הוא בעל ברית שלנו? בסוף הוחלט לא לחקור אותו כי הוא שלנו. לקראת ההתמוטטות לא היה אף אחד שחקר את צד"ל. "חיזבאללה, הוא עצמאי? יש לו מערכת שיקולים עצמאית של קבלת החלטות או שהוא גרורה של אירן ועושה כל מה שהם אומרים לו? סוריה - עד כמה חיזבאללה קשור ונשמע לסוריה? עד כמה גדולה השפעתו? שאלות היסוד הפכו לקריטיות בשנת 1991 כאשר חיזבאללה הופך לגורם המרכזי ביותר ולאחר חיסול מוסאווי בשנת 1992". גלבוע הוסיף: "חיזבאללה היה ארגון רב-תכליתי. גם טרור, גם גרילה, גם ארגון עם עוצמות אש של מעצמת-על. ברמה הטקטית, זה היה ארגון מפוצל. הוא נעלם מהשטח, נטמע באוכלוסיה. בנוסף, הוא בעל ביטחון קשר בלתי רגיל וגם ארגון דתי שהחדירה אליו קשה. הייתה לנו בעיה לזהות את המטרות והיה תמיד קושי להבין איזו מכה צבאית בחיזבאללה תביא לשבירתו. לכן הייתה בעיה באספקת מודיעין לכוחות. החומר שכיסה את חיזבאללה היה חומר רגיש מאוד, וגם זה גרם קושי בהעברתו לכוחות".

גם ארגון טרור אוסף מודיעין

פרופ' שלמה שפירא ממרכז בגין-סאדאת ציין: "אנחנו חושבים על מודיעין כאמצעי של מדינה. אבל גם גורמי טרור אוספים מודיעין ברמה הטקטית, המבצעית והאסטרטגית. אם הם אוספים מטרה על פעולה מיידית, אז זה מידע טקטי שכבר לא צריך אותו אחרי הביצוע. המבצעי/אופרטיבי זה מודיעין על לוחמה בטרור של הצד השני. ככה הארגון שומר על עצמו. האיסוף האסטרטגי נעשה כאשר ארגון שולט בטריטוריה מסוימת או כאשר הוא נכנס למו"מ, והוא צריך מידע על דרכי קבלת החלטות של הצד השני". לדברי שפירא, חיזבאללה מבין שמודיעין הוא מכפיל-כוח לאור נחיתותו מול ישראל. "כבר בשנים הראשונות של חיזבאללה, רואים הצלחות מודיעיניות של חיזבאללה. הפיגוע בשנת 1983 של חיזבאללה נגד שגרירות ארה"ב היה מאוד ממוקד מודיעינית. המשאית שהשתמשו בה לפיגוע הייתה כמו הרכבים של השגרירות. הפיצוץ נעשה כאשר סגל ה-CIA היה בישיבה החודשית שלו. לחיזבאללה היו מקורות בשגרירות. סגל האנליסטים של ה-CIA במזרח התיכון חוסל, למעט אחד. הדבר פגע בצורה קשה ביכולת האיסוף המודיעינית האמריקנית". שפירא סיפר על יחידת הזרים של חיזבאללה, שלדבריו היא "ייחודית מבחינת ארגוני טרור. היחידה מגייסת מוסלמים בעלי אזרחויות זרות. להם יש גישה קלה יותר למטרות ולאסוף מידע על ישראל. מאוד קשה למצוא אותם, כי הם נכנסים עם זהות מערבית אמיתית". לדבריו, חיזבאללה גייס מספר רב של סוכנים בתוך ישראל, כולל בצה"ל ובמשטרה. "מה שביקשו מאותם סוכנים זה לא רק מה קורה בגבול הצפון. אספו גם מידע אסטרטגי על מטרות שעניינו את האירנים".