בכל פעם שאני מאזינה לרדיו, מדליקה טלוויזיה או קוראת עיתון, אני מקבלת את התחושה כי משה פייגלין הולך להרוס לליכוד את סיכוייו לנצח בבחירות, או לפחות כי מיקומו הגבוה ברשימת הליכוד, ידלל את מספר המנדטים בהם יכול היה הליכוד לזכות. הסקרים, לעומת זאת, חושפים תמונה עגומה פחות של מצב הליכוד לאחר הפריימריז, ורובם משקפים אף עלייה במספר המנדטים.
עניין זה גורם לי להרהר בסוגיה עתיקת יומין, האם העיתונות היא אובייקטיבית או נוטה שמאלה מהמרכז? ואולי אף שמאלה מכלל הציבור?בקרב מספר עיתונים ניתן אף להבחין בתרעומת-איך זה מעז הציבור להתנהג אחרת משניבאו? ידיעות אחרונות, למשל, הכתיר את הידיעה על קבלת הערעור ודחיקת פייגלין במורד הרשימה בכותרת הנוזפנית "דמוקרטיה בנוסח הליכוד". הליכוד מקלקל לידיעות את סיפור פייגלין.
אז נכון, עובדה היא כי פייגלין מייצג את מה שאנו נוהגים לכנות ימין קיצוני, אבל ככל הנראה, הוא מייצג ציבור רחב יותר ממה שהעיתונות מוכנה להודות.
