השירות הבולאי בחברת דואר ישראל הנפיק השבוע, במסגרת יום הבולאות, בול המוקדש לשנת הקריסטלוגרפיה הבינלאומית 2014 – גבישים קוואזי-מחזוריים, סוג חדש של חומר. על הבול, בעריך 10 ש"ח ובעיצוב דויד בן הדור, נראה תמונה דמוית הפרחים שהיא תצלום במיקרוסקופ אלקטרונים של צִבְרֵי גבישים קוואזי-מחזוריים של סגסוגת אלומיניום-מַנְ?ָן, אשר הוכנו בשנת 1985 על-ידי ד"ר אגנס שאנאדי ועמיתיה במרכז הפיתוח של תעשיית האלומיניום ההונגרית. ברקע שמאחורי "הפרחים" מוצגת תבנית עקיפה של אלומת אלקטרונים, לאחר שפגעה בגבישים קוואזי-מחזוריים. הסימטריה המחומשת המושלמת של תבנית העקיפה מסומנת בתרשים. גם התמונה שעל מעטפת היום הראשון מתארת גבישים קוואזי-מחזוריים, אשר צולמו במיקרוסקופ אלקטרוני במעבדתו של פרופ' אן-פאנג צאי מאוניברסיטת טוהוקו ביפן.
אהוד קינן, פרופסור לכימיה בטכניון, נשיא החברה הישראלית לכימיה, העורך הראשי של כתב העת הישראלי לכימיה ויו"ר ועדת מקצוע הכימיה של משרד החינוך מספר, כי "חומרים גבישיים נמצאים בכל מקום בטבע ומוכרים לכולנו בצורה של אבני חן, פתיתי-שלג נוצצים או גרגרים של מלח. חקר המבנה והתכונות הפנימיות שלהם מעניקים לנו הבנה עמוקה לגבי סידור האטומים והמולקולות במצב המוצק, וכך ניתן לקדם את מדעי הכימיה, הפיזיקה, הביולוגיה והרפואה.
מאה שנים חלפו מאז הצליח האדם לפענח את סודותיהם של הגבישים על-ידי שימוש בקרני רנטגן. מדע הקריסטלוגרפיה, אשר עוסק בפיענוח המבנה המולקולרי של הגבישים, מאפשר לנו לפענח את מבנה הדנ"א, להבין איך נוצרים חלבונים בתאים, להבין ולייצר שבבי מחשב, ולעזור לנו בתכנון של תרופות חדשות ושפע של חומרים אחרים. זאת הסיבה שביולי 2012 החליטה העצרת הכללית של האו"ם לקבוע את שנת 2014 כשנת הקריסטלוגרפיה הבינלאומית, לציון 100 שנים להענקת פרס נובל לקריסטלוגרפים הראשונים, אב ובנו, ויליאם הנרי בראג וויליאם לורנס בראג.
באפריל 1982, בעת שחקר סגסוגות של אלומיניום כאורח הסוכנות הלאומית לתקנים במרילנד, ארה"ב, גילה פרופ' דן שכטמן מהטכניון צורה חדשה של חומר: גבישים קוואזי-מחזוריים, הידועים גם בשם קוואזי-גבישים. הגילוי עורר פולמוס מדעי ארוך, ושכטמן נאלץ להקדיש זמן רב בניסיונות לשכנע את עמיתיו בנכונות התגלית שלו.
ההישג של פרופ' שכטמן איננו רק גילוי קיומם של הגבישים הקוואזי-מחזוריים, אלא גם ההכרה בחשיבותו של הגילוי ונחישותו לשכנע קהילה מדעית ספקנית. כמעט 30 שנים מאוחר יותר הוכרז פרופ' שכטמן כזוכה היחיד של פרס נובל לכימיה לשנת 2011. ועדת הנובל הסבירה כי למרות שתגליתו הייתה שנויה במחלוקת, הוא הצליח לגרום לשינוי תיאוריות מדעיות שהיו מקובלות לגבי עצם טבעו של החומר. למעשה, גילוי הגבישים הקוואזי-מחזוריים פתח תחום חדש במדע. מאות חומרים כאלה התגלו ותכונותיהם יוצאות הדופן תוארו באלפי מאמרי מחקר וביותר מ-40 ספרים מדעיים. יתר על כן, לאור פריצת-הדרך של שכטמן, נאלץ האיחוד הבינלאומי לקריסטלוגרפיה לשנות את ההגדרה הבסיסית של חומר גבישי".
