אין כמו מילים יפות אלה כדי לסמן את הוויכוח הניטש כיום בציבוריות הישראלית לגבי המלחמה בעזה המלווה בתופי השלום של העולם הנאור. הקורא התמים עשוי אפילו להאמין שההומניזם והטרור הם תאומים סיאמיים. אין יותר גרוע מאשר צבועים למיניהם שמנסים באמצעות סיסמאות להיראות כמוסריים עלי אדמות. עבור כל אלה, בין אם בישראל ובין אם בעולם, מוקדש מאמר זה.
נתחיל דווקא באנשי המוסר של העולם הנאור. הווה ידוע לכולם שבגלל סיבות מוצדקות כמובן, ארה"ב ומדינות המערב האחרות יצאו למלחמת חורמה בעירק אשר היוותה איום אסטרטגי על העולם כולו (בדיחה!) אין ספק שההומניזם האמריקני והאירופי מתגלה לעיני כל העולם. כל לוחם ממדינות אלה מחזיק בידו את אסופת המאמרים העוסקים במוסר, פרי עטם של מיטב ההוגים בתחום זה. הרי לכשיתגלה מה גרמו שנות השהייה של הצבאות הזרים בעירק, התדהמה תהיה עצומה. אפילו מן המראות המצונזרים היטב המגיעים מעירק ניתן להתרשם מן ההרס והחורבן של המלחמה "הצודקת" להשלטת דמוקרטיה בזכות הכידונים. לעומת זאת, לנו הם מטיפים להיות הומאניים. מומחים אמריקנים ואירופים אפילו ממליצים לא להתפתות להשליט משטר פרו-ישראלי כי אין לכך כל סיכוי. האמירה נכונה מאוד, אך מה עם הקורה שבעיניהם?
גם באפגניסטן ופקיסטן הצליחו האמריקנים ללמדנו איך נלחמים בטרור וממשיכים לעשות זאת מדי יום ביומו.
גם מארץ השמש העולה שעד לפני שני עשורים הייתה אות ומופת להומניזם, עלינו ללמוד שעור או שעוריים. ניקח לדוגמה את גאורגיה אשר ניסתה, בעידודן של מדינות מערביות, לנתק אותה מן החיבוק הרוסי. או אז, קם הדוב משנתו והוכיח שעבורו ילדים, זקנים וטף אינם חלק מן הסכסוך. כפרים ועיירות שלמים הוחרבו עד היסוד ללא ניד עפעף. טנקים ירו לכל עבר ומטוסים הטילו פצצות על כל אתר ואתר, על כל מקום שבו הייתה תזוזה קלה של אזרחים. נכון שזהו מוסר? עתה הם באים אלינו בטענות שונות ומשונות. גם בצ'צ'ניה נשמרו כל תג ואות שבספרי המוסר וההומניזם.
ואם אתם עדיין חיים בספקות, מוטב לחזור קצת בזמן ולבדוק מה עשו האמריקנים בוייטנאם, מה עשו הבריטים באיי פוקלנד מה עשו הצרפתים באלג'ריה. הם היו צדיקים גמורים?
צביעות, צביעות, ועוד צביעות
במדינות ערב כמובן שיש אהדה גדולה כלפי הפלשתינים בעזה. במיוחד אמורים הדברים לגבי ירדן אשר ב-1970 הוכיחה בהחלט שבצורה הומאנית לחלוטין איך מגרשים את הנהגת אש"ף לא לפני שמחסלים כ-12 אלף "לוחמי חירות" מתוכם. גם בשאר אסד, בהשראת אביו הצדיק, נוהג בצורה הומאנית ביותר בלבנון. גם מקומה של מצרים לא נפקד מן הרשימה של המדינות הערביות הנאורות. כאשר "האחים המוסלמים" הרימו ראש והחלו בטרור שלא הסתיים עד היום, מצרים ידעה היטב מהו הפיתרון. עד היום היא איננה נרתעת מלשלוח את הטרוריסטים הללו, יחד עם משפחותיהם, לחופשות ארוכות בעולם שכולו טוב ומלא בתולות חסודות. ישראל לעומת זאת היא בלתי הומאנית.
אין גבול לצביעות של מדינות העולם. לא מוסר מאפיין אותם אלא מוסר כפול או מוסר כליות מבית היוצר של הציניקנים המערביים.
ישנם ישראלים המבקשים בכל מחיר להוכיח שצדקתם עימם גם כאשר המציאות פרוסה לרגליהם, אל לדאבון הלב, עיניהם טחו מראות אותה. ההינתקות הייתה נכונה מבחינה קונספטואלית ואפילו אסטרטגית. יצאנו עד הסנטימטר האחרון, הרסנו את היישובים היהודיים, השארנו את המעברים פתוחים וברוב טימטומנו אפילו הזרמנו, וממשיכים לעשות זאת עד היום, כמויות אדירות של חומרי גלם, אוכל ומה לא. ומה קיבלנו חזרה: קסאמים, פגיעות בגוף ונפש של אזרחים תמימים, וכל בקשותינו ואזהרותינו הושבו ריקם. האם לשיטתם של אותם ישראלים, מותר לאזרחי הדרום לחיות בשקט כמו כל אזרח במדינה? מה עוד רוצים העזתים מאיתנו? יאמרו המגנים כי יש להידבר עם חמאס. נניח שנתחיל להידבר עמם, האם באמת הם רוצים להגיע להסדר עימנו כאשר הם הבובות של אירן? אותם מגדפים ומגנים יודעים את התשובה היטב.
ישראל לא חפה מטעויות, בלשון המעטה. יחד עם זאת, לאחר שנים של הפגזות, של בכי מר של ילדים והורים מודאגים, ולאחר שכלו כל הקיצים, ישראל יצאה להגן על עצמה. מי שהופך את הילדים שלו ושל זולתו למטרות, את הזקנים והנשים לבשר תותחים ואת הנכים לעוד יותר נכים הם החמאס והפלשתינים שבחרו בו באופן דמוקרטי לחלוטין.
אם יפסיקו לירות עלינו או לבצע פיגועים, ישראל תשב בשקט. רבים הם הישראלים היושבים כעת בביתם וחושבים איך עושים עסקים טובים עם עזה מייד לאחר הפסקת האש.
