בביקורו הנוכחי של שרהביטחון
משה יעלון באמריקה הוא "גילה את אמריקה " כשהכריז שהטרור הוא תולדה של חינוך מתמשך לשנאת יהודים אצל הפלשתינים. הצצה חטופה של כל בר דעת בכלי התקשורת הערביים ובספרי הלימוד בכל הנוגע אלינו מחייבת להסיק את הבלתי נמנע: אין ולא יכול להיות משא-ומתן אמיתי לשלום עם מי שכך מחנך את הדור הבא שלו.
"תהליך השלום " - מונח שגוי שאומץ אצלנו אפילו ע"י הימין הינו מושג שקרי ותרמית עצמית. עוד בימי אוסלו העליזים נבצר מבינתי כיצד יכלו ישראלים לשבת עם ערבים "לדבר שלום " כאשר באותו זמן ממש שידרה הטלוויזיה מרמאללה סרטונים מבויימים ושקריים של חיילי צהל הפורצים לבתי אזרחים והורגים ילדים לעיני הוריהם. בעיני היה זה אבסורדי יותר מהטרור שנמשך בעיצומו של ה"תהליך". איך לא קם אחד מ"צוות" החלום שלנו והודיע כי כל עוד שקרים אלה מופצים ברחוב הערבי לא ינוהלו כל "שיחות שלום" ? שמא נאמר לא ידעו? ידעו גם ידעו ואף הגיבו לכך: לאחר הסכם שלום הדבר ייפסק... ומדוע לא לפניו? ומדוע לא כתנאי הכרחי לתחילת כל דיבור על שלום?
אינני נמנה על מעריציו של
יוסי שריד בלשון המעטה. שמור עימי ראיון שנתן עם פרישתו ממשרד החינוך ולשאלה האם עשה טעויות כשר חינוך הודה ביושר כי טעותו היחידה הייתה התעלמות מאלו שפנו אליו והציגו בפניו את ההסתה אצל שותפינו לשלום.
בזמן שאצלנו נכרתים יערות שלמים לייצור כמות הנייר עליו תודפס המילה שלום אצלם קורה ההפך: ישראל כלל לא מופיעה במפת המזרח התיכון אלא "פלשתין הכבושה", צה"ל הוא חבורת נאצים שכל ייעודו דיכוי השפלה ורצח של פלשתינים, כולנו (ימין ושמאל) איננו אלא "אויב ציוני" שאם לא יושמד ישמיד אותם. בזמן שילדינו שרים את שיר לשלום ואת הבל "הבטחתם לנו יונה עם עלה של זית" (כאילו רק בנו תלוי הדבר) מבלים ילדיהם בקייטנות שם עוברים שטיפת מח של שנאה ליהודים והערצת המוות. באותם ימים בהם נפגשו ערבים וישראלים לקדם את תהליך החלום יכולת לשמוע ברדיו ובטלוויזיה שלהם ילדה בת עשר מסבירה מדוע שיא האושר עבורה הוא להיות שהידה.
עדיין לא מאוחר לתקן את טעותו של יוסי שריד בה הודה ולהתחיל להתייחס בכובד ראש להסתה הניאונאצית אצל אלו שלועגים לנו כל פעם שאנו פוצחים בשירי שלום. חינוך הדור הבא ( תוך שקרים ובימויי שקרים שגבלס לא היה חושב עליהם) לשינאת יהודים משמעותו אחת ורק אחת: למרות שאיפתנו האמיתית לשלום לא יוכל "תהליך שלום" להתחיל אלא לאחר שתופסק ההסתה ויחל חינוך לשלום אצלם.
עלינו להתנער מאשליית השלום שלנו ולהפנים כי מי שלא מכיר בקיומנו ומי שמוחק אותנו כליל מהמפות שלו ומעריץ מתאבדים שהרגו יהודים אינו מעוניין בשלום. לשם כך דרוש מנהיג אמיץ שיקום ויודיע: בשנים הבאות ותהיינה ארוכות ככל שתהיינה לא יתנהל כל "תהליך שלום" כל עוד לא נראה בצד השני את הפסקת השנאה וההסתה וחינוך אמיתי לשלום עם מדינת ישראל ולא עם "האויב הציוני".