X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
תענוגות העברית (י')

אֶלֶגְיָה למשוּאה מס' 8

התנ"ך הולך ונעלם מכל דרגי החינוך עד האוניברסיטה ועד בכלל, וההגייה העברית תקועה כיום בבוץ עמוק שני שומרי הראש שלה, מערכת החינוך והשידור הציבורי, התייאשו ממנה מזמן
▪  ▪  ▪
נותרו מעטים השומרים על השפה העברית
בתחילת שנות ה-70', באו אריק איינשטיין ואורי זוהר עם ה"גפן במובן גפן" שלהם והיכו את חידון התנ"ך מכה ניצחת. אחרי אותו "לול" בלתי נשכח, כבר לא היה אפשר לחייב שום תלמיד תיכון ללמוד בעל-פה פרקים בישעיהו

בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בלט השנה הקריין עמיקם גורביץ', שהדליק את המשואה השמינית. גורביץ', יליד תל אביב שיהיה בקיץ בן שמונים שנה, העיד על עצמו שהקדיש את חייו לטיפוח ההבעה בעל פה בלשון העברית, ואף הוכיח זאת בו במקום. הוא היה היחיד מבין שנים-עשר המדליקים שדיבר עברית תקנית וביטא נכונה את המילים שהיו רשומות לנגד עיניו על הדף של מרכז ההסברה. אחד-עשר עמיתיו להדלקה הציגו דרגות שונות של לשון רחוקה משלמות, פגומה במקצת, פגומה למחצה, פגומה מאוד או בלתי-קיימת.
גורביץ' בלט בין חבריו כצבעוני בערוגה של בצל, אך היה גם משהו עצוב בהופעתו. הוא ייצג לשון הולכת ונעלמת, עברית כפי שדוברה בפיהם של זאב ז'בוטינסקי, יונתן רטוש, בנימין תמוז, אהרון אמיר, יעקב אשמן ושייקה אופיר - כולם אשכנזים במוצאם, שידעו לבטא ח' וע' ואף אהבו לעשות זאת. עמיקם גורביץ', עם עוזי אורנן, בועז עברון, עמוס קינן ועוד מתי מעט, כולם בני שמונים ויותר, הם אחרוני המיומנים בדיבור כזה בקרב הישראלים החילונים ממוצא אשכנזי.
קבוצה צעירה מהם של דוברי עברית משובחת היא כיום של מי שהיו ילדים במרוקו ועלו ארצה בגיל עשר או שתים-עשרה. כיום הם כבני שבעים שנה או בשנות השישים שלהם: נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר-אשר, השר לשעבר הרב יצחק פרץ ממייסדי ש"ס, השר לשעבר הרב יצחק לוי מן המפד"ל ואיתם כמה רבנים פעילים מיוצאי המזרח. שר הפנים לשעבר פרץ היה גם כוכב תקשורת, ותוכנית הדת שלו בערוץ הראשון ריכזה סביבו קהל מאזינים נלהב. הוא זנח את הפוליטיקה בפחי נפש, אחרי שנתקל באריה דרעי, בשמעון פרס ובתרגיל המסריח שלהם. בדיעבד מתברר שהנזק הגדול של אותו תרגיל לא היה פוליטי - כידוע, הציבור לא נתן לשני החייטים הערמומיים להפשיט את המלך - אלא דווקא תרבותי: מניעת העברית של יצחק פרץ מן הכנסת ומכלל הציבור הישראלי והגבלתה להנאתם הפרטית של אנשי רעננה, שבה מכהן הרב פרץ כרב העיר.
בהקשר זה מן הראוי להפנות את תשומת ליבם של קוראי טור זה לרב מאיר מזוז, ראש ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק. הרב מזוז מקפיד להגות נכונה אותיות עבריות שהגייתן הקדומה כמעט נשכחה מאיתנו, על-פי שיטתו של רבי שאול הכהן להגיית התפילה על-פי כללי הדקדוק של התנ"ך.
מועדונים סגורים לאוזניים אנינות
כמובן, יש עדיין בישראל כמה קריינים מקצועיים שיכולים לקרוא תנ"ך, מיומנות שעימה מזוהים עמיקם גורביץ' וכן "קול ישראל" משנות ה-50 הראשונות ועד היום. מדובר באומני קריאה כדן כנר וכיוסף רוזן, אולם הציבור כבר אינו שומע אותם, בגלל היעלמה של התוכנית "פרקי היום בתנ"ך" משידורי הרדיו הממלכתי. השינוי קרה לפני כעשר שנים, עקב החלטה של פקיד נמוך דרג, שביקש לחסוך את העלויות הכספיות הזעירות של התוכנית. מסורת קריאת התנ"ך ברדיו, שתחילתה עם תחילת השידור העברי ב-1936, שהייתה מלווה תמיד בפרשנות משובחת, בוטלה בהחלטה רגעית של פלוני בן אלמוני, ולאיש בהנהלת רשות השידור לא היה איכפת. גם למשרד החינוך לא היה איכפת.
אסון תרבותי כזה לא יכול היה להתרחש בימים שעדיין היו שרי חינוך בישראל. אנשים כמו בן-ציון דינור, זלמן שז"ר, זלמן ארן, אבא אבן או יגאל אלון פשוט לא היו נותנים לזה לקרות. מוזר, שגם מצד הציבור הרחב לא נשמעו קולות מחאה רבים על כך, ואפשר שהדבר משקף את צמצום השפעתו של התנ"ך בחיי המדינה. בימי בן-גוריון היו התנ"ך וקריאתו הנכונה עניין שבכל יום, וטובי הקריינים - שלמה ברטונוב ומשה חובב, למשל - השקיעו בזה את כשרונם. שחקני תיאטרון היו יוצאים לקיבוצים או לאולמות בערים ובמושבות וקוראים פרקי תנ"ך. השחקנית לאה דגנית, למשל, הייתה ידועה ב"רסיטלים" שלה, שבמרכזם קראה את שירת דבורה בפאתוס רועד.
התנ"ך היה אז אידיאולוגיה שלטונית. בן-גוריון ידע לקחת אדם בלתי ידוע כמו עמוס חכם ולהפוך אותו לדמות מרכזית בישראל, רק בזכות ידיעת התנ"ך שלו. הישראלים ישבו ליד מקלטי הרדיו הישנים שלהם כל הלילה, כדי לא להחמיץ את רגע הכתרתו של עמוס חכם לחתן התנ"ך הראשון. רק בעידן הטלוויזיה, בתחילת שנות ה-70', באו אריק איינשטיין ואורי זוהר עם ה"גפן במובן גפן" שלהם והיכו את חידון התנ"ך מכה ניצחת. אחרי אותו "לול" בלתי נשכח, כבר לא היה אפשר לחייב שום תלמיד תיכון ללמוד על-פה פרקים בישעיהו.
התנ"ך הולך ונעלם מכל דרגי החינוך עד האוניברסיטה ועד בכלל, וההגייה העברית תקועה כיום בבוץ עמוק. שני שומרי הראש שלה, מערכת החינוך והשידור הציבורי, התייאשו ממנה מזמן. המורים ללשון רואים כיום את תפקידם בהכנת תלמידים לבחינת הבגרות, והם יודעים כי למחרת הבחינה ישכחו התלמידים הכל ובדיבורם לא יישאר שריד (חוץ מאצל התלמיד יוסי שריד) ופליט מכל מה שלמדו. בשידורי הרדיו והטלוויזיה הממלכתיים הייתה בעבר דרישת מינימום מן השדרים לבטא כראוי את הגרוניות, את המִכפל (הדגש החזק, הכפלן) ואת השווא הנע. כיום הגייה כזאת נשמעת רק לעתים רחוקות ועל הגיית מפיק אפשר להתענג רק כשדן כנר או קובי ברקאי, ואולי עוד קריין אחד או שניים, קוראים חדשות ב"קול ישראל".
מה שהיה אפשרי פעם בערוץ 1, שוב אינו אפשרי בערוצים רבים. פיקוח לשוני על שמונה רשתות הרדיו ושני ערוצי הטלוויזיה של רשות השידור הוא בעייתי ביותר. בנוסף לכך נעשו כמעט כל השידורים שידורים חיים, ובלי הקלטות מראש אי-אפשר לתקן דבר לפני השידור. בשידור החי הכל יכול להיאמר, וטעות שנעשתה - אי-אפשר לתפוס בזנבה ולהחזירה מן האוויר אל המיקרופון. גלי צה"ל הם תחנה תל אביבית המדברת בעגה המקומית. אשר לערוצים המסחריים - לדרוש מהם להשקיע השקעה מסיבית בעברית טובה הרי זה כמו לדרוש מצ'זרה בורג'ה להשקיע בלימודי מוסר. דווקא יש להם כמה יועצי לשון שכוונתם טובה, אך ליועצים אין די השפעה, ומול הכוכבים גסי הרוח והמאוהבים בעצמם ידיהם קצרות.
מה יהיה? יהיה מה שמתחיל להתהוות כבר עכשיו: על העברית הטובה, המדויקת, הנכונה - יוכלו להתענג יודעי ח"ן בחוגים החברתיים שלהם. רק לפני שבוע התכנסו בבית הקונפדרציה בירושלים עשרה משוררים ישראלים וקראו פרקי תהילים - איש איש על-פי בחירתו - לא למען מטרה דתית כלשהי, אלא כדי ליהנות יחדיו מן החוויה האסתטית הלשונית. את העברית הטובה יטפחו במועדונים מיוחדים, שאליהם באים מתוך הכנה נפשית מוקדמת ומאמץ אישי להתנתק ממה שקורה בחיי היום יום. ובחיי היום יום נמשיך לשמוע לשון, שנועדה להיות מלכותית והפכה לבלילה חסרת צורה, שכבר זמן רב אין בה הבחנה בין חי"ת לבין כ"ף, בין עי"ן לבין אל"ף ובזמן האחרון גם בין ה"א לבין אל"ף, ואשר מקום ההטעמה במילותיה - הבסיס לדקדוק העברי כולו - אינו ברור, ואין לדעת אם המילים נהגות מלעיל או במלרע.

עמוס גורן הוא עיתונאי וסופר ירושלמי
תאריך:  02/05/2009   |   עודכן:  02/05/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מרדכי קידר
הרוחות הנושבות מוושינגטון מעלות את סף הדאגה בעולם הערבי, החושש כי העמימות של אובמה, המחליפה את הנחישות של בוש, תגרום להגברת המעורבות האירנית בענייני האזור
אריה אבנרי
הצלחתו של נתניהו כראש הממשלה בכהונתו השנייה, תלויה בשרה במידה בלתי מבוטלת    התחושה החוזרת ונשנית שהיא מעורבת במינויים ממלכתיים יוצרת אווירה של אי-נוחות    ההסתופפות סביבה מצד חברים עלולה להזיק    הערות אזהרה (33)
ראובן לייב
יותר ויותר משקים של התנועה הקיבוצית מבקשים לחזור אל הימים שבהם הקיבוץ היה באמת קיבוץ
יואב יצחק
אהוד אולמרט פוצח בקריירה רשמית: מתן שירותי ייעוץ    בתקופת כהונתו סיפק שירותים תמורת שוחד ומתנות    מעכשיו, כאדם עתיר ניסיון, הוא יכול לספק שירותים בתחום העסקי, הפוליטי והציבורי    כדאי להציץ: אילו שירותים יוכל לספק למרבה במחיר
ד"ר אברהם בן-עזרא
זלמן שובל הוא המועמד המועדף למשרת שגריר ישראל בארה"ב - ועומדים לזכותו היתרונות של גיל, אקדמיה, קשרים בארה"ב וכמובן דעות מדיניות שיאפשרו לו לייצג את מדינת ישראל בהתאם למתווה המדיני של הממשלה ולעמוד איתן מול חוסיין אובמה המסוכן לישראל
רשימות נוספות
ייאוש אחד - ארבעה הסברים  /  יוסף אורן
לנער את זכר השואה מאבק הפאתטיות  /  אסף בן דור
מדינת כל מקיימי חובותיה  /  חיים משגב
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il