"לישראל אין סדר עדיפות לאומי"

על הממשלה לקבוע את האסטרטגיה המדינית, ואילו על שר הביטחון, ולא על צה"ל, לקבוע את האסטרטגיה הצבאית. כך טוען אלוף משנה בדימוס, אמיר בר-אור. בר-אור, הסבור שיש להבדיל בין אסטרטגיה מדינית לבין אסטרטגיה צבאית הנגזרת ממנה, דיבר בחלקה השני של סדנת אלפרדו למלחמה הבאה, שהתמקד באסטרטגיה הישראלית והוקדש לדיון בתזות שהציגו, בחלקה הראשון, האלוף בדימוס דורון רובין ותת-אלוף בדימוס אמציה (פצי) חן. לדברי בר-אור, המלמד אסטרטגיה בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, "מאז קבע דוד בן-גוריון סדר עדיפות לאומי, בעל 21 סעיפים, בנובמבר 1953, לפני שפרש לשנת שבתון, שום ממשלה בישראל לא קבעה סדר עדיפויות לאומי, בתחומי הביטחון, הכלכלה, החברה, המדע וכו'. תהליך פוליטי משמעותו קביעת סדרי עדיפות. מכיוון שסדרי עדיפות לא נקבעו אצלנו ב-63 השנים האחרונות על-ידי שום ממשלה, הדבר מצביע על פגם חמור בתהליך הפוליטי". עוד סיפר בר-אור, שבדיון במטכ"ל לסיכום מלחמת ששת הימים, נאמר ש"המלחמה הבאה תיראה בדיוק כפי שנראתה המלחמה שזה עתה הסתיימה". לפי בר-אור, "זאת טעות יסודית, כי אין שתי מלחמות המתנהלות באותו אופן. בסיום מלחמת יום כיפור אמר הרמטכ"ל החדש, מוטה גור, שלא היה מזוהה עם המחדל של אותה מלחמה: 'אין זמן ללמוד לקחים, צריך לקנות אלפי טנקים'". גישה זאת, לדבריו, מסבירה את המחדל הצבאי הבא ואת תרבות הביטחון הירודה בכלל. המנחה, ד"ר אורי מילשטיין, אמר שאנשי המערכת הפוליטית בישראל אינם מסוגלים לנסח סדרי עדיפות לאסטרטגיה לאומית, ובוודאי לא לאסטרטגיה ביטחונית, כפי שדורש בר-אור וכפי שהוא מלמד את הסטודנטים שלו, כי לרובם אין ידע ואין חשיבה ביטחונית מעמיקה. לכן, בפועל, גם את האסטרטגיה הביטחונית קובעים בישראל אנשי הצבא, והפוליטיקאים הם לרוב חותמת גומי, שבהחלטותיהם הם מפריעים דווקא, במקרים רבים, כפי שאירע גם במלחמת יום הכיפורים כשגולדה מאיר ומשה דיין התחייבו בפני שר החוץ האמריקני הנרי קיסינג'ר לא לגייס מילואים לפני פרוץ המלחמה ולא להפעיל את צה"ל אלא שעתיים אחרי שישראל הותקפה מבלי לידע את ראשי צה"ל. וגם במלחמת לבנון השנייה כשאהוד אולמרט ועמיר פרץ דחפו להפעיל את צה"ל במבצע רחב היקף בלי שום הכנות מוקדמות. לפי מילשטיין, כדי לקיים את הסדר הדמוקרטי, יש לשנות מן היסוד את התרבות הפוליטית בישראל ולחייב את מי שמבקש להיכנס לפוליטיקה, או לתפקידים בכירים בשרות המדינה, לרבות במערכת הביטחון, לעבור הכשרה ארוכה, לאו-דווקא בצדדים הטכניים של המלחמה, אלא בצדדים התאורטיים והאינטגרטיביים שלה, כדי שיוכלו לקיים דיונים מעמיקים בנושאים אלה, לפתח תובנות אסטרטגיות ברמה גבוהה, ולהתמודד אינטלקטואלית עם מפקדי צה"ל.